"עו"ד גרסון: ...זאת אומרת שאתם התחלתם במו"מ עם סוויץ' אפ כשההסכם שכירות עם קלאדא עדיין היה בתוקף, נכון?
העדה, עו"ד ויינשטיין: ההסכם שכירות של קלאדא, נתנו לכם הזדמנויות לתקן ולא תיקנתם.
עו"ד גרסון: טוב, או-קיי.
העדה, עו"ד ויינשטיין: וראינו שזה הולך לסוף שלו, נתנו לכם עוד כמה זה. אגב, אם הייתם מתקנים את ההפרות, לא היה הסכם. הוא נחתם רק אחרי כל התוספות של העוד זמנים ועוד זמנים ועוד זמנים. זאת אומרת שאם אתם הייתם מתקנים, לא היה הסכם איתם"
(עמוד 58 שורות 13-5, ההדגשה הוספה - ע' ר').
- כאמור, אני נותנת אמון מלא בעדותה של עו"ד החברה ומקבלת את גרסתה, שלו היו הנתבעות משלמות את דמי השכירות בתוך זמני ההארכה שניתנו להן לתיקון ההפרות, ההסכם עם השוכר החדש לא היה נחתם. הדבר עולה בקנה אחד עם עדותו של עידו פורת, מנכ"ל השוכר החדש, שתיאר כך את הדברים:
"...ואנחנו מסתובבים עם כל מיני ברוקרים ומתווכים בעיר ושמנו עין על הנכס הזה וניסינו לפנות לבעל הנכס, לא הצלחנו במשך המון זמן לא הצלחנו להגיע אליהם בכלל ושהגענו אליהם אני זוכר זה היה ממש בקורונה הם אמרו שהנכס הזה מושכר לבית מלון מסעדה משהו כזה, זה נכסים שאנחנו מאוד אוהבים הנכסים, יש לנו המון נכסים בסגנון הזה ופנינו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב הם כל הזמן אמרו שזה מושכר וזה מושכר וזה מושכר, ולא הצלחנו אפילו לא הצליחו להגיע אליהם, ממש כזאת חברה סודית כזאת הם לא מפורסמים זה לא עזריאלי. בסוף איכשהו מקשרים, אנחנו גם מקבוצת פאתל, הצלחנו להגיע לבעלים. נפגשנו בפגישה ואמרו,
עו"ד גרסון: מי זה הבעלים?
העד, מר פורת: יעקב, בחור צרפתי נחמד.
עו"ד גרסון: יעקב גורסט?
העד, מר פורת: כן, בחור נחמד. והגענו עם הקבוצה של פאתל ואמרו שהנכס מושכר ואי אפשר להשכיר אותו ואין מה לעשות. והבקשה אני זוכר היינו באיזה מסעדה והם פשוט לא הסכימו לתת לנו אותו אפילו היה לנו לקוח שרצה את הנכס ואחרי כמה חודשים פנינו שוב ושוב לא הצלחנו, הדבר היחידי שביקשנו שברגע שיהיה אופציה לשכור אותו אם יהיה כי ראינו מבחוץ מהחלונות שהנכס ריק, נכס כזה בתל אביב בדרך כלל הוא לא ריק הוא פשוט היה נטוש לחלוטין. ואחרי מספר חודשים אני לא זוכר כמה, חצי שנה 7 חודשים איקס חודשים בלב לב לב הקורונה כבר שבאמת המשרדים היו מתים בתל אביב, הם פנו והם אמרו שהם סיימו הליך בית משפט, אני לא זוכר זאת אומרת