אני דוחה רכיב זה. להלן אנמק.
התובעת אינה יכולה לתבוע תרופת ביטול ביחד עם תרופת אכיפה. לעומת זאת, בניגוד לטענת הנתבעים, היא רשאית ככלל לתבוע תרופת ביטול ביחד עם פיצויי קיום. "חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן - חוק התרופות), מונה שורה של סעדים העומדים לרשות הנפגע מהפרת חוזה. על פי סעיף 2 לחוק, זכות הנפגע לפיצויים עשויה לבוא בנוסף לזכותו לבטל את החוזה או לתבוע את אכיפתו. ביטול חוזה עקב הפרה מצמיח חובת השבה הדדית של הצדדים לחוזה (סעיף 9 לחוק התרופות). העובדה שחוזה בוטל על ידי הנפגע, ועקב כך צמחה חובת השבה, אינה גורעת מזכותו של הנפגע לתבוע פיצויים בגין הפרת החוזה, כולל פיצויי קיום. פיצויי קיום נועדו להציב את הנפגע בנקודה בה הוא היה אלמלא הופר החוזה. בכך באה לידי ביטוי ההגנה שפורש המשפט על אינטרס הציפייה של צדדים לחוזה (ראו, ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בניה בע"מ, פ"ד מז(4) 49, 57-54 (1993)). ביטול החוזה וביצוע השבה אינם שוללים את זכותו של הנפגע לקבל פיצוי על הרווח שנמנע ממנו בשל כך שהחוזה לא קוים... אינטרס הקיום מתייחס לפער שבין מצבו של הנפגע לאחר ההפרה לבין המצב שהוא היה אמור להיות בו אילו לא אירעה הפרה... אולם, בחירתו של הנפגע לבטל את החוזה, ועמידתו על זכות ההשבה הצומחת מכך, אינה פוגעת בעצם זכותו לתבוע גם פיצוי שיגן על האינטרס שלו כי מלכתחילה היה החוזה מקוים (ראו, ע"א 1846/92 הנ"ל שם; ע"א 156/82 ליפקין נ' דור הזהב בע"מ, פ"ד לט(3) 85, 96-95 (השופטת ש' נתניהו) (1985); ע"א 3666/90 מלון צוקים בע"מ נ' עיריית נתניה, פ"ד מו(4) 45, 74 (השופט מ' חשין) (1992)). אין לקבל אפוא את עמדתו של בית משפט קמא, לפיה ביטול חוזה והשבה מונעים מהנפגע לדרוש פיצויי קיום" (כב' הנשיא אשר גרוניס, עא 8946/04 Warner Bros. International Television Distribution נ' רו"ח צבי יוכמן נאמן ומנהל מיוחד של תבל, גוונים, 1.8.2010).
מנגד צודקים הנתבעים בטענתם שהתובעת לא הוכיחה את הפרש השווי בין מסעדה ומלון לבין בניין משרדים. לא הוצגה חוות דעת שמאית בסוגיה זו ואין לדעת אם לטווח ארוך הפסידה התובעת משינוי מהלך העסקה להשכרה לצורך משרדים, לעומת ההשכרה למסעדה ומלון על פי ההסכם עם הנתבעים. היות ואי אפשר לתבוע גם ביטול וגם אכיפת הסכם, הרי לא ניתן לבטל את ההסכם ולחייב את הנתבעת בהשקעה של 8 מיליון ₪ במלון. ניתן היה לתבוע פער בשווי הסופי, ככל שקיים כזה, בין המבנה כיום לבין המבנה המיועד לפי ההסכם, אולם פער כזה כאמור לא הוכח ולכן לא ניתן לתבוע אותו. לפיכך רכיב זה נדחה.
- סוף דבר שאני קובעת שהנזק שהוכח שנגרם לתובעת הוא:
בגין הנזק השני - סך של 305,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.