חוות דעת מטעם התובעים:
- המהנדס מיכאל קרבצ'יק ערך ביום 20.02.2020 ביקור בדירת התובעים ומצא, לפי חוות דעתו, ליקוי בנייה של הקבלן שבנה את המבנה בשנת 1975. חוות הדעת מצורפת לכתב התביעה ומסומנת כנספח ט'.
- המהנדס מצא כי המקום עבר שיפוץ ושיקום ובהתבסס מסמכים מצורפים עלה כי עובי התקרה הקיימת לפני העבודות היה 5 ס"מ כשהתקן הישראלי קובע עובי מינימלי של 16 ס"מ. בנוסף מביע פליאה על כך שתקרה בעובי 5 ס"מ החזיקה 45 שנה.
- המהנדס מצא כי הוצאות התובעים לצורך ביצוע העבודות, המגובות בקבלות עמדו על 98,022 ₪.
- הוצאות שאינן מגובות בקבלות אך מגובות במסמכים רלוונטיים, עמדו על 1,505.7 ₪.
- דמי השכירות של בני הזוג עבור 6 חודשי שכירות בזמן העבודות, 19,800 ₪.
- הוצאות שאינן מגובות בראיות עומדות על 130,450 ₪.
- לארח קיזוז של חלק מהעבודות שבעלי המקצוע תכננו לבצע, עלויות השיקום לפי המהנדס, הכוללות דיור חלופי, עומדת על 248,272 ₪.
חוות דעת מטעם הנתבעות 1-2:
- ביום 05.09.2021 ערך המהנדס, אלי בנואליד ביקור בדירת התובעים. הדירה נמצאת בבניין משותף בקומת קרקע מעל קומת מסדים ומעל השביל התחתון. הפרש המפלסים בין הכניסה לדירה לבין השביל המזרחי התחתון מצביע על טופוגרפיה היוצרת חלל מתחת לרצפת הדירה. בצמוד לדירה נבנתה תוספת מחסן בגובה פנימי נמוך מ-2.2 מ' המתאים למחסן. תקרת המחסן מהווה מרפסת לסלון הדירה. כמו כן, נבנתה גדר גבוהה לאורך השביל התחתון, כך שנוצרה חצר פרטית במפלס השביל.
תמונות החצר מצורפות לחוות הדעת שהוגשה ביום 19.10.2021 ומסומנות במספרים 1,2.
- בקיר מסד המזרחי בוצע פתח לדלת ממנו ניתן להיכנס לחלל הקיים מתחת לדירה. העבודה ליצירת החלל כללה חפירה, תקרת בטון חדשה לחלל המהווה את רצפת הסלון והמטבח הנוכחיים וקירות היקפיים. בחלל קיימות נקודות חשמל בתקרה ומוכן לקבלת עבודות גמר.
- עפ"י החישובים הסטטיים המקוריים של הבניין שנערכו בשנת 1975, רצפת הבניין תוכננה כרצפה תלויה, תקרת צלעות בעובי כולל של 19 ס"מ, כאשר פלטת הבטון העליונה היא בעובי 5 ס"מ ומתחתיה מסודרים בלוקי בטון חלולים בגובה 14 ס"מ בין צלעות הבטון ברוחב 10 ס"מ.
- לדעת המהנדס, לא סביר שהייתה קיימת רצפת בטון בעובי 5 ס"מ כפי שטענו התובעים, שהרי רצפה כזו אינה תקנית. רצפה כזו לא הייתה מתפקדת כ-40 שנה והייתה מתמוטטת באופן מיידי לנוכח העומס הקיים עליה.
- מוסיף המהנדס ומסביר שרצפת בניין מבוצעת באופן אחיד בבניין, ולא בחלקים, כלומר שלפי טענת התובעים, כל הבניין אמור להיות עם רצפה בעובי 5 ס"מ, ולכן נשאלת השאלה מדוע הכשל לא התרחש בכלל הבניין. המהנדס מסיבר שיתכן שהקבלן גרם לנזק ברצפה שגרם למהנדס מהמחלקה למבנים מסוכנים לראות רק את הפלטה העליונה.
דיון ההוכחות:
- ביום 10.03.2025 התקיים בפניי דיון הוכחות. בדיון העידו התובעת 2, מר מיכאל קרבצ'יק, מהנדס מטעם התובעים, מר לב ניסמן, מר אלי בנואליד ומר אלחנן ארקין, מהנדסים מטעם הנתבעות. יצוין כי התובע 1 לא העיד שכן חלה ותצהירו הוצא מהתיק כאמור לעיל.
- הגברת חטואל, התובעת 2, חזרה בעדותה על כך שבני הזוג רכשו את הדירה מחברת רלפו, הנתבעת 3, בשנת 1982 והחליטו לשפץ אותה שנת 2014. במסגרת עבודות השיפוץ תכננו להעביר את המטבח ולהחליף ריצוף (עמ' 7-8 לפרוטוקול). בהמשך הסבירה שבמהלך העבודות ובעקבות גילוי שקיעת הרצפה הגיע לדירה מהנדס מטעם העירייה, מר פוליאקוב, וטען שאינם יכולים להשתמש בסלון מסיבות בטיחותיות. לפיכך, נבנתה בתוך ביתם מחיצה המפרידה את הסלון מחדר השינה והמטבח של בני הזוג. בשלב מסוים במהלך עבודות השיפוץ, משהבינו בני הזוג את הנזקים שאליהם נקלעו, פנו לנתבעת 1 תוך פירוט השתלשלות האירועים, אך נענו בדחייה וחוסר עניין מצידה. בניסיון ליצור קשר עם הנתבעת 3, הבינו כי החברה נסגרה ואין למי לפנות בעניין. אשר לפעולות שדרש מהנדס העירייה מבני הזוג לבצע, ציינה העדה את הטיפול בעמוד במרתף, דיפון קירות המרתף ומיגון מפני רעידות אדמה (עמוד 10 לפרוטוקול). כמו כן ציינה כי מהנדס העירייה דרש מהם להסיר ולחזק את כל אזור הרצפה בדירתם שמצויה מעל לחלל (עמ' 11 שורות 6-19 לפרוטוקול):
ש: והרצפה שעשיתם זה בעצם בשטח של הסלון נכון? של המרתף מלמטה.