כמו כן לא ברור מדוע הגדרת מכונה כממציא היא דרך מתאימה לתימרוץ אליו שואפים (מה גם שלהגדרה כזו אולי יהיו השלכות אחרות; עמ' 12 ש' 15-12, עמ' 30 ש' 24-23), וזאת אפילו בניסיון לבצע התאמות על ידי פרשנות חקיקה קיימת, להבדיל מפנייה אל המחוקק.
- דרך הפעולה שנבחרה על ידי המערער אינה מובילה לדיון בשאלה של רמת המעורבות האנושית הנדרשת, אם בכלל, על מנת שאדם ייחשב כממציא של "אמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה" (סעיף 78 להחלטה, סעיף 24 לערעור)[7]. הרשם הבהיר כי לא עסק בשאלה זו. אין יסוד לתהיות המועלות בערעור (סעיף 24) בדבר כוונתו המשוערת של הרשם באמירתו כי לא נדרש לשאלה. אין לקבל את הטענה כי שגה הרשם כשלא עסק בעניין. בהינתן שהמערער עמד על כך שלא הייתה כל מעורבות אנושית באמצאות, אך מובן הוא שלא היה צורך ואולי אף לא היה מקום, לבצע דיון תאורטי או עקרוני בסוגיה שלא עלתה.
- נוסף על האמור, אין מדובר במקרה שבו עיון ב"דברי חקיקה אחרים המצויים ב'סביבתו' המשפטית של החוק, לרבות כאלה שנחקקו לאחר חקיקתו, ואופן פרשנותם על-ידי בית המשפט" מלמד על "שינויים תפיסתיים שחלו בדין ובהלכה מאז חקיקת החוק, המשליכים על פרשנותו" (עניין גורטלר, סעיף 5 לפסק דינה של השופטת כנפי-שטייניץ). בניגוד למקרים שנדונו בפסיקה, לעת הזו נראה כי פרשנות במתכונת המבוקשת לא תתרום להרמוניה חקיקתית ואף עלולה לשבשה (השוו: עניין גורטלר, סע' 34 ו-39 לפסק דינו של ממלא מקום הנשיא השופט פוגלמן).
- בהקשר זה ניתן להזכיר גם את ההקשר הבינלאומי אליו נדרש הרשם. המערער עצמו מציין כי בדיני הקניין הרוחני יש משמעות להרמוניזציה בהיבט הגלובלי (עמ' 50 ש' 16-13). חוק הפטנטים נחקק מתוך כוונה מוצהרת להכניס את ישראל למסגרת הגנת פטנטים התואמת את האמנות והדוקטרינות הבין-לאומיות (יונתן דרורי דיני פטנטים (2023), עמ' 9; דברי הסבר להצעת חוק הפטנטים, תשכ"ה-1965 ה"ח 637, 119). המגמה להעמקת התיאום בין דיני הפטנטים בישראל למסגרות בינלאומיות להסדרת דיני הפטנטים המשיכה לבוא לידי ביטוי בין השאר בחקיקה ובחקיקת המשנה לאורך השנים (ר' למשל דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני - התאמה להוראות הסכם הטריפס, תשנ"ט-1999, ה"ח 2819, 524).
- במקרה של המערער, ד"ר ת'אלר, אין קושי לברר מהו מצב הדין במקומות אחרים, שכן בקשות דומות הוגשו ברחבי תבל. בהחלטת הרשם נסקרו עיקרי נימוקים של החלטות שניתנו בארה"ב, אנגליה, משרד הפטנטים האירופי (EPO), אוסטרליה וגרמניה, וצוין כי במרבית המקרים נדחו הבקשות מן הטעם שהדין מחייב כי הממציא יהיה בן אנוש או שהמערער אינו בעל הזכות להגיש בקשה לפטנט.
להלן תמצית המצב שתואר ועדכונים לגבי התפתחויות לאחר החלטת הרשם.
- ארה"ב - בית המשפט לערעורים בארה"ב (Federal Circuit) דחה ערעור על החלטת בית המשפט במחוז וירג'יניה (United States District Court for the Eastern District of Virginia) לדחות ערעור על סירוב משרד הפטנטים (USPTO) לרשום את בקשות הפטנט של ד"ר ת'אלר[8]. נקבע כי יש להבין את הדין כמתייחס ל"אדם אנושי בלבד" ואין לקבל לרישום אמצאות שנעשו על ידי מכונה.
Petition for a writ of Certiorati לבית המשפט העליון של ארצות הברית נדחתה (לאחר שניתנה החלטת הרשם מושא הערעור כאן)[9].