המערער לא הפנה לכלל לפיו יש להעדיף הענקה של זכות כאשר הדבר אפשרי מילולית, ונזכור כי במקרה של הזכות המדוברת, המשמעות היא הענקת מעין מונופולין לתקופה מסוימת. הטיעון שהועלה אף יכול לפעול כחרב פיפיות: מאחר שהכרה בפטנט מגבילה ואוסרת על הציבור לעשות שימוש חופשי למשך תקופה מסוימת, ניתן לטעון כי ככל שניתן לפרש את החוק באופן שאינו מגביל את הציבור, יש לבכר זאת (מבלי להתייחס לאפשרות למתן סעד לפי דינים אחרים, דיני עשיית עושר בפרט).
מיהו ממציא - סיכום והערות
- פרשנותו הטבעית והרגילה של המונח "ממציא" נכון להיום איננה כוללת בגדרה מכונהם. גם אם קריאה כזו אפשרית ברמה המילולית אין היא קריאה שגרתית. קריאת המונח בהקשרו בחוק הפטנטים מקשה על אפשרות זו עוד יותר ויש שיסברו כי היא נמנעת. לא בוסס כי תכליות החוק קוראות לפרשנות המבוקשת על ידי המערער או כי שיקולים אחרים מצדיקים זאת. בנסיבות העניין, אין מקום להתערב בהחלטת הרשם כי מכונה אינה יכולה להיחשב כממציא לפי חוק הפטנטים וכי בקשות הפטנט יסורבו.
בקשות שהוגשו בהליך הערעור
- הוגשה בערעור בקשת הצטרפות להליך כ'ידיד בית המשפט' מטעם 'מכון שלום למחקר השוואתי ממרכז אליהו למשפט וטכנולוגיה בקריה האקדמית אונו' (המכון), ע"י ראש המכון פרופ' שלומית יניסקי-רביד.
בהודעת הערעור ניתן היה למצוא סימן לבאות, משנכתב בה כי המערער "לא יתנגד" להצטרפות ארגונים ונציגי אקדמיה להליך כידידי בית המשפט (סעיף 18 להודעת הערעור).
- בבקשת ההצטרפות נטען, כי המכון הוא גוף אקדמי ללא מטרות רווח אשר מתוקף תכליותיו ומטרותיו הנוגעות לקידום החדשנות ככלל וקידום הממשק הראוי בין טכנולוגיה ומשפט בפרט, ולאור מומחיותו, מייצג את האינטרס הציבורי בקידום כלכלה מבוססת טכנולוגיה. לטענת המכון יש ביכולתו להאיר את עיניו של בית המשפט ושל רשם הפטנטים באשר להיבטים נוספים ורחבים מנסיבות ההליך.
- אמות המידה לצירוף צד במעמד של ידיד בית המשפט נדונו בהחלטה שניתנה במ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529 (16.2.1999) (עניין קוזלי) אשר עודה ההלכה החלה בעניין (בג"ץ 70854-03-25 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (27.10.2025)).
- כפי שעלה מהבקשה ואושר בדיון, ראש המכון שותפה בפרויקט הבינלאומי אשר במסגרתו הוגשו בקשות הפטנט, פרויקט בהובלתו של פרופ' ריאן אבוט (אוניברסיטת Surrey). פרופ' אבוט עצמו, ביחד עם מספר גורמים נוספים, הצטרף לראיון שהתקיים בעניין בקשות הפטנט עם מייצגו של המערער ולבקשתו (סעיף 2.6 למכתב הסירוב). כל עמדה מטעם המכון והפרויקט נכללה או יכולה הייתה להיכלל בטיעוני המערער לפני הרשם ובטיעוניו במסגרת הערעור.
בנסיבות העניין והגם שאין זה הכרחי שהגוף המצטרף יהיה ניטרלי ואובייקטיבי, יש קושי להתייחס למבקש כגורם שלישי "שאינו מעורב" בהליך ואשר לא היה לו "ייצוג ופתחון פה" (עניין קוזלי, סעיף 42), ולראות בעמדתו משום תוספת לעמדתו של צד. כמו כן, מלכתחילה מדובר בפרויקט של חוקרים, כך שאין מדובר במקרה שבו מוסד אקדמי בא להוסיף על נקודת מבט ה"נובעת מאינטרסים מסחריים כלכליים צרים" (עמ' 7 ש' 27-26). לא בוססה הצדקה להיעתר לבקשה.