תוך הפנייה למסמך מחודש מאי 2020 של ארגון הקניין הרוחני הבין־לאומי (WIPO), הזכיר הרשם כמה מהשאלות המתעוררות: (1) האם לאור קצב ההתפתחות הגבוה של טכנולוגית הבינה המלאכותית והקושי לצפות את ההשפעות של מדיניות שתינקט, ראוי להכריע בשאלות אלו כבר עתה או שיש להמתין להבנה טובה יותר של הטכנולוגיה והשפעותיה? (2) האם מערכת התמריצים המעוגנת בדיני הפטנטים היא המתאימה לעידוד יצירה של אמצאות שנעשו על ידי בינה מלאכותית ללא מעורבות אנושית או שמא יש ליצור זכות מיוחדת (sui generis) להגנה על אמצאות כאלה? (3) במקרה שההגנה על אמצאות בינה מלאכותית תיעשה באמצעות דיני הפטנטים הנוהגים היום, האם על החוק לאפשר או לדרוש רישום של הבינה המלאכותית כממציאה בבקשה או שיש לדרוש רישום גורם אנושי? ואם כן, מיהו הגורם האנושי המתאים? האם יש צורך לשנות את הקריטריונים הקבועים בחוק לרישום פטנט?
- הרשם הוסיף, כי בכל מקרה לא ניתן לדבר על הגשמת תכליות הדין להפצת ידע ועידוד חדשנות, מבלי להתייחס להיבט הבינלאומי של דיני הקניין הרוחני. צוין כי דיני הפטנטים בישראל מיישמים עקרונות שנקבעו במסגרות בינלאומיות המסדירות היבטים שונים של דיני הקניין הרוחני בכלל ודיני הפטנטים בפרט, וכי פעמים רבות הם נשענים על הסדרים דומים במשפט המשווה.
עוד צוין, כי כיום לא קיימים כללים מקובלים להגנה על אמצאות שנעשו על ידי בינה מלאכותית ללא ממציא אנושי, וכי מרבית המדינות בהן נדון העניין סירבו לרישום פטנט על אמצאה שנעשתה ללא כל מעורבות אנושית. הרשם גם סקר את המצב לגבי בקשות פטנט מקבילות של המערער שהוגשו בארה"ב, אנגליה, האיחוד האירופי (משרד הפטנטים האירופי, וה־Board of Appeal), אוסטרליה וגרמניה.
לשיטת הרשם, גם אם יש טעם בטענה שדיני הפטנטים מתאימים לתמרוץ יצירת מכונות היוצרות אמצאות וגילוי תוצריהן לציבור, "ספק אם הגנה על אמצאות כאלה על ידי מספר קטן של מדינות תגשים את תכלית דיני הקניין הרוחני" (סעיף 46 להחלטה). הרשם מצא כי בהיעדר הסכמה בינלאומית לגבי ההסדר הרצוי בסוגיה זו, לא יהיה נכון לעגן זאת בדין הישראלי על דרך של פרשנות החוק, עיגון שאף ייצור א־סימטריה בין ישראל למדינות אחרות ויביא לכך שאמצאות יציר מכונת AI יהיו נחלת הכלל ברוב העולם, אך בישראל יהיו כפופות לזכויות הבלעדיות שמעניקה הגנת הפטנט.
הרשם סיכם בעניין זה: "הכרה בבינה מלאכותית כממציאה בבקש[ת] פטנט או רישום פטנט על אמצאה שנעשתה ללא מעורבות אנושית כלשהי צריכה להימסר למחוקק שיכריע בשאלות המדיניות שהוצבו לעיל ובהתייחס לדין המשווה ולסטנדרטים הבין־לאומיים, וזאת לאור אופיו הגלובלי של תחום הקניין הרוחני מחד ומאפייני הכלכלה והתעשיה בישראל מאידך" (סעיף 48 להחלטה).
- על רקע כל האמור הגיע הרשם למסקנה כי צדק הבוחן בקביעתו שלנוכח הנתונים שצוינו בבקשות עצמן, לא ניתן לקבלן לרישום. השגת המערער על החלטת הבוחן נדחתה ונקבע כי בקשות הפטנט יסורבו לרישום.
לפני חתימה הבהיר הרשם כי החלטתו "איננה עוסקת בשאלה איזו מעורבות אנושית נדרשת על מנת שאדם ייחשב כממציא באמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה", שאלה אשר תיוותר למקרה המתאים (סעיף 78 להחלטה).