הערעור
- בהודעת הערעור נטען כי שגה הרשם בקובעו ש"ממציא" לפי החוק אמור להיות בן אנוש; בדחותו עמדה, אותה קיבל הבוחן, שהמילה "ממציא" כוללת גם מכונה; בכך שלא החיל כללי פרשנות תכליתית לאור מטרת דיני הפטנטים לעודד חדשנות ולתמרץ ממציאים לגלות את אמצאתם; משלא הביא בחשבון שיקולים מערכתיים לאסדרת תחום האמצאות וטוהר הפנקס; בכך שלא הכריע בשאלת תחולת Doctrine of Accession; משנתן משקל יתר לדחיית הבקשות המקבילות במדינות אחרות; ועוד.
- לשיטת המשיב, מן הדין לדחות את טיעוני המערער ולהותיר את ההחלטה על כנה. תשובת המשיב התייחסה לגוף טיעוני הערעור.
- לתיק הוגשה בקשת הצטרפות להליך כ"ידיד בית המשפט" מטעם מכון שלום למחקר השוואתי, ממרכז אליהו למשפט וטכנולוגיה בקריה האקדמית אונו.
כמו כן הגיש המערער בקשה לצירופן של ראיות נוספות.
- התקיים בערעור דיון בעל פה שבו הועלו טיעונים, בוארו עמדות ונדונו שאלות שונות בהקשר הערעור.
דיון
הערה מקדימה
- לפי הדין בישראל, מי שמגיש בקשה לפטנט אינו חייב לציין בבקשה את שמו של הממציא. המערער התייחס לסוגיה זו בטיעוניו, כאשר הוא רואה בכך ייחודיות של הדין המקומי שיכולה לאפשר קבלת תוצאה שונה מזו שהתקבלה במדינות ושיטות משפט אחרות.
- אכן, ברמה העקרונית ניתן בישראל לציין רק את שם מגיש בקשת הפטנט ולא את שם הממציא. אלא שלמרות העדר החובה לעשות כן, המערער ציין בבקשות הפטנט "שם ממציא", וכתב את כינויה של המכונה. הדבר הוביל באופן כמעט מיידי לדיון בשאלה אם מכונה יכולה להיות ממציא לפי דין הפטנטים הישראלי.
- אלמלא צוין שם ממציא, ייתכן שהייתה מתבצעת בחינת כשירות לפטנט; היינו, בדיקה אם מתקיימים לגבי כל אחת מהאמצאות תנאיו של סעיף 3 לחוק הקובע כי אמצאה היא כשירת פטנט אם היא "חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית". בדיקה כזו לא נעשתה בענייננו.
ייתכן שבחינת מסוג זה הייתה מובילה באופן ישיר יותר לדיון בשאלות מהותיות בסוגיה של הפרק, ובכלל זאת - האם ועד כמה יש צורך במעורבות אנושית בפעולת הבינה המלאכותית על מנת לתת הגנה לפי דיני הפטנטים, כיצד יש להתייחס לאמצאות ש"הומצאו" באמצעות בינה מלאכותית, ועוד (השוו: בקשת ד"ר ת'אלר למרשם זכויות היוצרים בארה"ב לגבי תמונה שנוצרה על ידי מכונת בינה מלאכותית אחרת שפותחה על ידו ("Creativity Machine") בה צוינה המכונה כיוצר והוא עצמו כבעלים; בקשתו נדחתה על ידי משרד זכויות היוצרים בארה"ב (United states copyright office), שכן יוצר חייב להיות בן אנוש. הדחייה אושרה בערכאות, לרבות בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה (United States court of appeals for the district of Columbia)[2].