"לא ניתן לעמוד על משמעותו של מונח ולפרשו אלא בהקשר הדברים שלו. משתנה העניין, אף פירושו של מונח יכול להשתנות" (ע"פ 146/64 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלאמה, פ"ד יח(4) 501 (9.12.1964), עמ' 504). בלשונו של השופט (כתוארו אז) זוסמן, שאליה מפנים רבים: "דיבור שבחיקוק הוא יצור החי בסביבתו. הוא מקבל צביונו מהקשר הדברים [...]" (בג"ץ 58/68 שליט נ' שר הפנים, פ"ד כג(2) 477 (23.1.1970), סעיף 14 לפסק דינו).
- ההקשר הלשוני[4] של ביטוי הוא החוק שאותו באים לפרש.
"כלל גדול הוא שיש לפרש כל חוק [...] כחטיבה שלמה אחת [...] 'הפרשנות הטבעית ביותר והנכונה ביותר של חוק היא לפרש חלקו האחד על-ידי חלק אחר של אותו החוק, כי בכך מובעת על הצד הטוב ביותר כוונת המחוקק'..." (ע"א 7909/16 סיף מתכות בע"מ נ' הממונה האזורי - אגף המכס ומע"מ (26.4.2018), סעיף 23, המצטט את דברי השופט ח' כהן בע"פ 428/74 דדש נ' עירית ירושלים, פ"ד כט(2) 23 (4.3.1975), שבתורם כוללים מובאה מתורגמת מהמשפט האנגלי). "בעסקנו בפרשנות, אנו מציגים לעצמנו שאלה זו: מה פירושו של מונח פלוני זה בחיקוק שאנו דנים בו, בהקשר בו הוא עומד?" (ע"פ 94/65 תורג'מן נגד היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יט(3) 57 (9.9.1965), עמ' 80). ור' גם עניין קלמנט, סע' 45-43.
- 00 אנו עוסקים בחוק הפטנטים. המונח "ממציא" אינו מוגדר בו, אך מופיע במספר מהוראותיו.
0
יש הוראות בחוק הפטנטים אשר מתייחסות ל"שאיריו" של ממציא:
"ממציא שעל אמצאתו נתבקש פטנט, או שאיריו, רשאים לדרוש כי יצויין שמו של הממציא בפירוט, בפנקס ובתעודת הפטנט,..." (סעיף 39 לחוק).
"דרשו ממציא או שאיריו את ציון שם הממציא..." (סעיף 40 לחוק).
המונח "שאיריו" של ממציא, שאף הוא אינו מוגדר בחוק[5], מרמז כי מדובר באדם, ואף באדם שהוא בן אנוש (שהרי "מקום שמדובר באדם - אף חבר-בני-אדם במשמע", סעיף 4 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981; והכל, "אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה", סעיף 1 לחוק הנ"ל).
- יש בחוק הפטנטים גם הוראות המייחסות לממציא פעולות מסוימות.
סעיף 39 לחוק שצוטט לעיל, נוגע למקרה שבו ממציא (או שאיריו) "דורש" כי שמו יצוין. סעיף 42 לחוק פוסל אפשרות להתנות באופן חוזי על הזכות לציון שם הממציא בקובעו: "התנאה שלפיה מוותר הממציא על הזכות לדרוש ציון שמו אין לה תוקף". פעולות של דרישה, וויתור וגם התקשרות חוזית, מיוחסות כיום רק ל"אדם". פעולות אלה אמנם יכולות להיות מיוחסות גם לחבר בני אדם ולא רק לבן אנוש, אולם לצרכינו די בכך שהמערער אינו טוען כי מכונה יכולה לבצען.
- עוד ניתן להזכיר כי לפי סעיף 11(ב) לחוק, במקרה שבו מבקש הפטנט הוא "אדם שאיננו הממציא", עליו להודיע כיצד היה לבעל האמצאה. השימוש במילה "אדם" בסעיף זה נעשה לגבי מבקש פטנט אולם ההנגדה הנכללת בביטוי "אדם שאיננו הממציא" יכולה לרמז כי הממציא אף הוא אמור להיות "אדם". לא אותרה טענה כי את המילה "אדם" בחוק הפטנטים יש לפרש ככוללת "מכונה".
- המערער טוען כי העובדה שמכונה אינה יכולה להשתלב עם פעולות ומונחים מסוימים המיוחסים לממצא בהוראות חוק הפטנטים (דרישה, ויתור, שארים וכו'), "אינה בהכרח צריכה לאיין" אפשרות לראות גם במכונה ממציא, ולחילופין, כי על דרך פרשנות מתאימה יש לאפשר התאמת המונחים שבהוראות השונות לנסיבות שבהן הממציא אינו אנושי (סעיף 22 לערעור). אדייק כי לצרכינו הטיעון אמור להיות: לנסיבות בהן הממציא הוא מכונה (הערעור לא עסק בשאלה אם תאגיד יכול להיות ממציא והידרשות לדבר מרחיבה את היריעה מעבר לדרוש).
- ראינו כי חוק הפטנטים מתייחס בהוראות שונות למונח ממציא במשמעות שאיננה יכולה לכלול מכונה. לפי פסיקת בית המשפט העליון, כאשר דבר חקיקה עושה בהוראות שונות שימוש באותו ביטוי, קיימת חזקה כי משמעות הביטוי בהוראותיו השונות היא זהה (עניין קלמנט, סעיף 65; ע"א 3319/94 פפר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רעננה, פ"ד נא(2) 581 (14.2.1997), סעיף 11; ע"א 3368/93 ונטורה נ' בולוטין, פ"ד נ(4) 452 (14.1.1997), סעיף 4; ע"פ 107/73 "נגב" - תחנת שירות לאוטומוביל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(1) 640 (24.2.1974), עמ' 642; ברק, עמ' 600-599).
חזקה זו ניתנת לסתירה אך יש לבסס תשתית שתוביל למסקנה אחרת, שהיא חריג. "אמנם יכול שיתעורר מקרה שבו מונח מסוים יתפרש באופן שונה בחיקוקים שונים, ואף לעיתים באותו חיקוק ממש, אולם זהו החריג לכלל. שכן, מבחינת האחידות והשלמות שבניסוח ולצורך הבנת המשמעות שבחוק, מקובל ורצוי שתהיה לאותו מונח המופיע בו בהקשרים שונים משמעות אחת וזהה" (רע"א 3530/21 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' זיס (3.3.2022), סעיף 20).
- במקרה הקונקרטי לא נערך דיון של ממש באפשרות של מתן משמעות שונה לביטוי זהה המופיע במספר הוראות באותו חוק ולא הובאה תשתית הולמת להגיע למסקנה כי מדובר במקרה שבו נכון להיום יש לבצע אבחנה בין המשמעויות שיש לתת למונח ממציא בהוראות שונות בחוק הפטנטים.
- ההוראות הקונקרטיות בחוק הפטנטים אשר הערעור רוצה לקרוא בהן את המילה "ממציא" ככוללת גם מכונה הן למעשה הגדרת "בעל אמצאה" המופיעה בסעיף 1 לחוק והוראת סעיף 11(ב) לחוק. לא אותר ניתוח של הוראות אלה למול הוראות אחרות שבהן מופיע אותו ביטוי באופן שיש בו ללמד כי לנוכח ההקשר ותכלית ההוראות, זהו מקרה שבו יש לקבוע משמעות שונה לביטויים זהים באותו דבר חקיקה (ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, פ"ד סה(2) 635 (19.4.2012), סעיף 26; עע"מ 8360/08 משרד הפנים נ' היברו יוניון קולג' מכון למדעי היהדות (30.11.2011), סעיף 22; ע"א 8265/00 שופרסל בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז מרכז, פ"ד נו(ג) 885 (20.8.2002), סעיף 35). יוער כי לפי עמדת הבוחן (שלא אומצה), ההקשר המצומצם של המשפט הקונקרטי (הגדרת "בעל אמצאה") מדגיש מסקנה הפוכה, כי ממציא אינו יכול להיות מכונה, שכן לפי קריאתו את ההגדרה, יש "לבוא מכוחו" של ממציא (נוסף על זכאות מכח העברה, הסכם או דין), והדבר אינו אפשרי לגבי מכונה.
- המערער טוען כי יש לנקוט גמישות בפרשנותו של דין על מנת לאפשר התמודדות עם שינויים במציאות ובטכנולוגיה. ברמה העקרונית הטענה נכונה. "מילים נטענות משמעויות ופורקות משמעויות עם השנים החולפות והזמנים המשתנים, ולאותה מילה עצמה משמעויות שונות בבחרותנו ובזקנתנו" (ע"א 2622/01 מנהל מס שבח מקרקעין נ' לבנון, פ"ד נז(5) 309 (29.7.2003), סעיף 2 לפסק דינו של השופט טירקל). במתחם האפשרויות הלשוניות ניתן לכלול לא רק משמעות של ביטוי במועד בו נחקק אלא גם משמעויות עדכניות, ככל שבוססו. לשונה של חקיקה אינה "מוקפאת" כפי מובנה בעת חקיקתה (ברק, עמ' 132-131). אלא שלצורך גמישות כזו יש לכל הפחות להראות תחילה כי עם שינוי העתים אכן ניתנת לביטוי משמעות עדכנית לה טוענים (ברק, עמ' 134) (ויש צורך בהתקיימות נסיבות נוספות שאין צורך להידרש אליהן כאן). נכון למועד פסק דין זה לא בוסס כי המונח ממציא התעדכן בלשון הטבעית והרגילה באופן הכולל גם מכונה.
- בהינתן האמור לעיל, ובפרט לאור קריאת הביטוי בהקשר החוק הקונקרטי, יש מי שיגיע למסקנה כי לפחות בעת הזו, מתחם האפשרויות הלשוניות של המונח 'ממציא' בחוק הפטנטים איננו כולל מכונה. מסקנה כזו מביאה לפי כל הגישות לסיום המסע הפרשני (עניין קלמנט, סעיף 4 לדעת המיעוט).
מנגד, מי שיסבור כי חרף חריגותה של המשמעות ואי התאמתה להוראות אחרות בחוק הפטנטים, מתחם האפשרויות הלשוניות כולל גם מכונה בגדר הביטוי "ממציא", יעבור לבחון מהי הפרשנות המגשימה באופן מיטבי את תכליות החקיקה.