סעש (נצ') 27940-03-20 דביר כהן – חוות עמוד בע"מ - חלק 10

00ת:       זה אופי העבודה...

0ש:       אי אפשר להפריד

ת:        זה אופי העבודה, אבל יש כללים במדינה שאומרים שהשעות עבודה הם כאלה ואני זה שאני גר שם זה לא אומר שאני אני לא יכול ללכת הביתה ולשבת עם הילדים שלי לאכול ארוחת צהרים, מה, מה , זאת אומרת אני לא מבין.  מה זה, מה זה יש הפרדה? יש, יש שעות עבודה ביום, שעות נוספות ביום, יש יש מה שמקובל" (ש' 36-39, עמ' 31, ש' 1-6, עמ' 32 לפרוט').

184. התובעים טענו כי הנתבעים פיקחו בפועל על עבודתם, וראיה לכך ההתכתבויות שצורפו לתצהירי התובעים מהם עולה לטענתם כי הנתבע, אשר התגורר במרכז, היה בקשר טלפוני עם דביר בכל שעות היום. לעמדתנו, אין בפיקוח הנטען, כשלעצמו, נפקות.  שכן, וכאמור לעיל, השאלה אינה אם נעשה פיקוח בפועל על שעות העבודה, אלא האם ניתן היה לפקח על שעות אלו.  בנוסף, עיון בהתכתבויות האמורות מעיד לכאורה על מענה ספורדי ולא על פיקוח של ממש.  מדובר בהודעות קצרות בנושאים ספציפיים כגון דרישת ציוד, גשם, המלטה, הגעת משטרה וכו', או משלוח תמונות, שלא ניתן לאשר שעות צילומן, ולא ניתן להוכיח כי במשך השעה או סמוך למשלוחן התובעים עמדו לרשות העבודה, ולא היו פנויים לענייניהם האישיים.  על קשיים אלה עמדה כב' השופטת חני אופק גנדלר במאמרה "ענוחה - בין עבודה למנוחה בעידן הדיגטלי", עיוני משפט, מ(2017) 5 וקבעה כי: "ביחס לשליחת מסרונים או דואר אלקטרוני, הכרוכים בכתיבה.  כאן ההיבט הראייתי מורכב יותר.  אומנם, ניתן להתחקות בקלות אחר מועד שליחתם, ומכאן שקל להתחקות אחר רכיב התדירות, אולם קשה יותר להתחקות אחר המאמץ והזמן שהושקעו בניסוחם.  אורכם של המסרונים או של הודעות הדוא"ל עשוי להיות מדד, מתוך הנחה שיש מתאם בינו לבין הזמן שהושקע בניסוח, אולם מדד זה אינו יכול להיות מכריע, שכן לעיתים מלאכת ניסוחו של מסר קצר וקולע ממושכת יותר ממלאכת ניסוחו של מסר ארוך.  מכאן שמדובר במדד או באינדיקציה הנותנים אומדן לסדר-הגודל של המאמץ שהושקע, אך לא להיקפו המדויק.  אם נסכם את המורכבות הראייתית, ביחס לשיחות טלפון קל יחסית להתחקות בצורה מדויקת אחר היקפן ותדירותן, ואילו ביחס להודעות כתובות קל להתחקות אחר תדירותן, אך את הזמן שהוקדש לניסוחן ניתן להעריך רק בקירוב, ולא באופן מדויק". 
185. נוסיף כי מעדותו של דביר לפנינו, וחרף מתכונת העבודה שתיאר בתצהירו, לפיה עמד לרשות העבודה 7 ימים בשבוע, 13-18 שעה ביום, עולה כי עמדו לרשותו שעות פנאי בהן הטיס רחפן או רכב על אופניים או עשה "דברים אחרים" (ש' 23-37, עמ' 34 לפרוט').
186. זאת ועוד, עיון בדו"ח האיכון המונה, כאמור, מאות עמודים, מעלה כי בשעות עבודתו הנטענות של נועם - בין השעות 06:00-17:00 בחורף, עד 19:00 בקיץ ואף בלילות; נועם לא עמד לרשות העבודה לאורך אותן השעות, וכי התפנה לטפל בענייניו. כך, בין היתר, ביקר את אשתו בבתי החולים, ביקר בברכת כנען, במלונות, בקניונים, בשווקים, ברמת ישי, יוקנעם, זכרון יעקב ות"א, כמפורט להלן:

• ברכת כנען בצפת: 05/01/2019 (07:45), 11/01/2019 (16:06), 21/01/2019 (07:16), 24/01/2019 (14:19), 25/01/2019 (12:34), 31/01/2019 (13:09), 11/02/2019 (10:10), 13/02/2019 (15:04), 15/02/2019 (11:17), 17/02/2019 (13:53), 24/02/2019 (10:21), 10/03/2019 (13:31), 16/05/2019 (21:12), 20/05/2019 (15:53), 21/05/2019 (08:58), 22/05/2019 (10:33).
• מלונות באזור טבריה/הכנרת: ביום 04/01/2019 במלון (12:10), ביום 06/01/2019 (17:39), ביום 08/01/2019 (17:39), ביום 13/01/2019 (17:44), ביום 14/01/2019 (שעה 08:07), ביום 20/01/2019 (14:13), ביום 23/01/2019 (10:30), ביום 24/01/2019 (11:08), ביום 27/01/2019 (09:29), ביום 31/01/2019 (10:28), ביום 03/02/2019 (11:40), ביום 20/05/2019 (15:31), ביום 27/02/2019 (14:07).
• בתי חולים רבקה/פוריה: ביום 11/01/2019 (11:18), ביום 10/03/2019 (17:32), ביום 10/05/2019 (13:37), ביום 10/05/2019 (13:37), ביום 12/05/2019 (10:31), ביום 23/05/2019 (07:52), ביום 16/01/2019 (08:48-13:00), (15:26-23:25), ביום 17/01/2019 (09:55-11:51), ביום 01/02/2019 (12:20-13:20), ביום 07/02/2019 (09:55), ביום 09/02/2019 (15:25-17:25), ביום 10/02/2019 (09:42-16:00), ביום 13/02/2019 (16:33).
• שפע שוק/ ליד הסראיה בצפת: בשפע שוק (ביום 25/01/2019 בשעה 12:10, ביום 25/02/2019 בשעה 08:39, ביום 15/05/2019 בשעה 09:30, ביום 20/05/2019 בשעה 17:03, ביום 21/05/2019 בעשה 17:01, ביום 22/05/2019 בשעה 20:56, ביום 23/05/2019 בשעה 18:12, ביום 26/05/2019 בשעה 10:26, 12:46, ביום 28/05/2019 בשעה 14:20, 20:47). ליד הסראיה (ביום 24/02/2019 בשעה 14:48, ביום 12/05/2019 בשעה 18:18, ביום 24/05/2019 בשעה 12:00).
• בנוסף למקומות כמו כלנית/מתחם כפר נחום (ביום 04/01/2019 שעה 09:37, ביום 08/01/2019 שעה 16:51, ביום 10/01/2019 בין השעות 09:55-10:26, ביום 18/01/2019 בשעה 12:52, ביום 26/01/2019 בשעה 09:02, ביום 31/01/2019 בשעות 09:55, 11:07, 17:00, ביום 02/02/2019 שעה 16:25, ביום 03/02/2019 בשעה 10:06). צפת כביש עוקף (ביום 04/01/2019 שעה 13:43, ביום 22/01/2019 שעה 08:44, ביום 03/02/2019 בשעה 10:09 ביום 05/02/2019 שעה 12:57, ביום 13/05/2019 שעה 07:52, ביום 20/05/2019 בשעה 15:53, ביום 23/05/2019 בשעה 12:32), מסד (ביום 04/01/2019 בשעה 10:18 ,ביום 24/01/2019 בשעה 17:03, ביום 30/01/2019 שעה 15:12, ביום 02/02/2019 בשעה 15:44, ביום 03/01/2019 בשעה 09:48), קניון שער העיר בצפת (02/01/2019 שעה 09:20-10:50).  קיבוץ קדרים (ביום 11/01/2019 שעה 10:37, ביום 13/01/2019 שעה 07:14, ביום 20/01/2019 בשעה 10:06 ובשעה 12:11, ביום 05/05/2019 בשעה 14:40, ביום 15/05/2019 בשעה 18:06), קניון בחצור (ביום 17/05/2019 בשעה 11:48) מגדל (ביום 10/01/2019 שעה 09:55, 21/01/2019 בשעה 00:43 עד השעה 06:55, ביום 16/02/2019 בשעה 10:22, ביום 18/02/2019 בשעה 12:52), ראש פינה/ אליפלט (ביום 23/01/2019 בין השעות 13:03-14:48), קריית שמונה (ביום 29/01/2019 שעה 16:17), רכבל דרך באתר דרך (ביום 29/01/2019 שעה 08:08) יוקנעם (ביום 14/01/2019 שעה 08:50, ביום 18/01/2019 בין השעות 15:48-18:42), טבריה (נהר הירדן ביום 19/05/2019 בין השעות 09:46-12:29) ת"א/בת ים (ביום 15/01/2019 בין השעות 11:33-18:16, ביום 28/02/2019 בשעה 18:58, ביום 27/05/2019 בין השעות 11:1-23:02 ) רמת ישי (ביום 18/02/2019 בשעה 12:56, ביום 30/04/2019 בשעה 13:37), נתניה (ביום 18/02/2019 בשעה 19:47), עמיעד (ביום 27/02/2019 בעשה 08:57), זכרון יעקב (ביום 27/02/2019 בשעה 16:58, ביום 30/04/2019 בשעה 14:15).

187. להשלמת התמונה, נציין כי גם אם היינו קובעים כי על העסקתו של נועם חל חוק שעות עבודה ומנוחה, ולא כך אנו קובעים; הרי שיש באמור בדוחות האיכון על מנת לשמוט את הקרקע מתחת לתביעתו לגמול שעות נוספות; שכאמור, מעיד על היעדרויות רבות וממושכות במהלך יום העבודה.
188. למען הסר ספק, אין באמור על מנת לפגוע בקביעתנו כי בין החודשים 01-02/2019, 04-05/2019 נועם לא נעדר מעבודתו; שכן דו"ח האיכון מלמד כי לצד היעדרותו בשעות עבודתו הנטענות, ניכר כי בחודשים אלה נועם היה נמצא בקיבוץ חקוק בו נמצאת החווה וכאמור לעיל, בהיעדר חוות דעת או ראיה אחרת, לא ניתן לקבוע כי נועם נמצא במקום אחר בקיבוץ ולאו דווקא בחווה.
189. נבהיר כי אומנם נועם פיצל את תביעתו לשני רכיבים, סך של - 129,037.5 ₪ בגין גמול שעות נוספות וסך של - 60,000 ₪ בגין עבודה בימי מנוחה (כאשר לא הובהר אם מדובר גם בגין עבודה בחגים); אולם זכאותו של נועם הן לעבודה בימי מנוחה והן לעבודה בחגים הינה מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, ומשקבענו כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העסקתו, הרי שדין תביעתו גם בגין רכיב זה דחייה.
190. סיכומו של דבר, אנו קובעים כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העסקת התובעים, זאת בשל חלותו של החריג שבסעיף 30(א)(6) לחוק, ומכאן התביעות לגמול שעות נוספות נדחות.

תחולת צווי ההרחבה בענף החקלאות והזכויות הנתבעות מכוחן

191. כאמור, ביום 29/07/2021 הודיעו הנתבעים על הסכמתם לתחולת "צו ההרחבה בענף החקלאות על עיסוקה של הנתבעת". אולם, הנתבעים לא פירטו אילו מצווי ההרחבה בענף החקלאות חל על העסקת מי מהתובעים.
192. הטענה לתחולת צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי (להלן - צו ההרחבה המנהלי) על העסקתו של דביר - צו ההרחבה המנהלי חל על "כל העובדים בדירוג חודשי - מינהלי בענפי החקלאות ומעבידיהם". בהתאם לסעיף 2 לצו ההרחבה המנהלי "חטיבת עובדים חודשיים- מינהליים כוללת מנהלי עבודה בפרדסים ובענפי החקלאות...עובדי חוות חקלאיות...", ואילו משק הוגדר בסעיף 2 שלעיל כך: "כל משק או מקום עבודה, בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודת אדמה, משק בעל חיים מכל הסוגים...".  זאת ועוד, בהתאם לסעיף 2 לצו ההרחבה המנהלי "עובד ופקיד חודשי מינהלי" כולל "בעלי תפקידים אחראיים המתמנים על ידי המעסיק לתפקיד כמפורט להלן;" כאשר התפקיד הרלוונטי לעניינו של דביר הינו ""מנהל חווה חקלאית" - הממונה על כל הפעילות של החווה".
193. הצדדים אינם חלוקים ביחס למעמדו של דביר כמנהל החווה וכממונה על העובדים ועל כל הפעילות של החווה, כשלגרסת הנתבע דביר היה מנהל ושימש כ"מנכ"ל" (סעיפים 7 ו- 18 לתצהיר הנתבע).
194. כללו של דבר, אנו קובעים כי על העסקתו של דביר חל צו ההרחבה המנהלי, ועל כן הזכויות שנתבעות על ידי דביר ייבחנו לפי הצו האמור.
195. הטענה לתחולת צו ההרחבה בענף החקלאות על העסקת נועם - צו ההרחבה בענף החקלאות חל על "כל העובדים בישראל בענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות נוי ומשתלות ומעבידיהם". בהתאם לסעיף 2 לצו זה, משק מוגדר כ"כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודת אדמה, בעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה...".  מכאן, ומשמדובר בחווה בה מגדלים בעלי חיים, הרי שצו ההרחבה בענף החקלאות חל על יחסי הצדדים, וזאת גם בהינתן הודאת הנתבעים כמפורט לעיל.
196. כללו של דבר, אנו קובעים כי על העסקתו של נועם חל צו ההרחבה בענף החקלאות, ועל כן הזכויות שנתבעות על ידי נועם ייבחנו לפי הצו האמור.

התביעה לפיצויי בגין העדר הפרשה לפנסיה

197. ראשית כל נבהיר כי "תובענה המוגשת בערכי נטו מקפלת בתוכה מחלוקת פוטנציאלית באשר לגובה השכר החודשי במונחי ברוטו. כאשר השכר נתבע בערכי נטו מחלוקת זו נדחקת לקרן הפינה, ונותרת סמויה בהליך השיפוטי, ולכן נפגעת בהירות הסעד הנפסק והיקפו" [ע"ע (ארצי) 3393-02-17 יונתן גב - ג.מ.  מעיין אלפיים (07) בע"מ, מיום 24/06/2018) (להלן - עניין גב)].  על כן, בחינת תביעת התובעים תעשה בהתאם לשכר ברוטו.

עוד נפסק בעניין גב שלעיל כי "השאלה אם משמעות הסכם לתשלום שכר נטו היא כי המעסיק יחוב גם בתשלום חלקו של העובד בגין הזכויות נילוות - היא שאלה של פרשנות הסכמת הצדדים." אם כן, בפנינו ניצבות מספר שאלות בעניינם של התובעים, ועלינו להכריע בהן תחילה, כדלקמן.

198. השאלה הראשונה - האם יש לחייב את הנתבעים בהפקדות לפנסיה עבור חלק המעסיק וחלק העובד, וזאת בשים לב להסכמת הנטענות ביחס לתשלום שכר נטו? לאחר ששקלנו ובחנו את טענות הצדדים, העדויות וכלל החומר בתיק, הגענו למסקנה כי ההסכמות עם התובעים באשר לשכר נטו, לא היו אחידות. ונבהיר.
199. באשר לנועם - לטעמנו, הוכח כי סוכם עם נועם כי הנתבעת תשא בחלק העובד והמעסיק. בתצהירו מסר הנתבע כדלקמן: "עוד אטען כי מהתובע לא נוכה כלל שכר "שלא הועבר ליעדו" שכן התובע לא הפריש לקרן הפנסיה מתוך שכר עבודתו אלא החברה התחייבה והעבירה מכיסה את חלקו של התובע מאחר ושכרו סוכם כשכר נטו, אותו קיבל לידיו במלואו" (סעיף 71 לתצהיר הנתבע ונספח 20 שצורף אליו).  די בהודאה זו על מנת לחייב את הנתבעת בתשלום חלק העובד והמעסיק בתביעתו של נועם.  סבורים אנו כי עיקר המחלוקת והשוני בין חישוב הנתבעים וחישובו של נעום אינו נעוץ בשאלה מי יישא בחלקו של העובד, אלא מה היה השכר הקובע ברוטו; מחלוקת שהוכרעה לעיל.
200. באשר לדביר - קביעתנו שונה. ערים אנו כי גם בעניינו של דביר הודו הנתבעים כי החווה התחייבה לשאת בחלק העובד (סעיף 84 לתצהיר הנתבע).  אך חרף האמור, הגענו למסקנה לפיה הסדר זה שונה, בהסכמת הצדדים, במהלך תקופת ההעסקה, בשנת 2014 או במועד סמוך; כפי שהודה דביר בכתבי טענותיו ובעדותו.  ונפרט.
201. בסעיף 8 לכתב התביעה טען דביר "כמו-כן, בשנת 2014 טען הנתבע כי עליו להוריד סך של 500 ₪ משכרו של התובע וזאת לאור הפרשות לפנסיה, בהתאם לאמור במשך מרבית תקופת עבודתו עמד שכרו של התובע על סך של 9,500 ₪ נטו" (ר' גם סעיף 18 לתצהיר). בעדותו לפנינו אישר דביר כי קבל את שכרו נטו כפי שסוכם, וכי הסכים לניכוי סך של - 500 ₪ חודשית משכרו לטובת ביצוע ההפקדות לקופת הפנסיה, ולהלן הדברים שמסר בעדותו:

"ת:      גם הנטו , הנטו...  נגרע לי מהנטו נוסף לתלושים שלי שנגרעים מכאן כסף לסוציאליות ולפנסיה, הוא גרע לי עוד 500 שקלים מהנטו , הוא אמר שיש איזה תוספת שצריך לשלם והוא צריך לגרוע לי עוד 500 שקלים מהנטו.  אמונה עיוורת, אמרת, אני בכלל לא, זה לא העניין.