הנתבע כותב בתגובה: "אני לא מבין בשבועות האחרונות אתם מפתאים (מפתיעים - ל.ת.ס) אותי כול פעם ברעיון חדש... התחיל בלהשכיר את העדר לכמה שנים ??? אחרי כן לשנה??? אמרתי לכם שזה לא רלוונטי בסוף אמרתם שאתם רוצים לעזוב יש משהוא חדש?? ", ובהודעה נוספת כתב הנתבע "לגבי פגישה לא סגרנו להיום אפשר יום אחר".
- ועוד. טענות הנתבעים לפיהן התקיימה פגישה ביום 23/09/2019 במסגרתה הודיעו התובעים על התפטרותם וזאת "לאחר שבמהלך חודש ספטמבר 2019 התקיימו מספר פגישות בין ליאור לבין התובע ונועם. בפגישות אלה, הציג ליאור את הדוחות הכספיים של החברה בפני התובע ונועם, ששיקפו הפסדים לחברה. כמו כן, העלו התובע ונועם הצעה לשכור את החווה מהחברה על כל תכולתה. אולם, הצעה זו נדחתה על הסף ע"י ליאור והחברה" (סעיף 77 לכתב ההגנה בתביעת דביר, סעיף 76 לכתב ההגנה בתביעת נועם, סעיף 42 לתצהיר הנתבעים בתביעת דביר); מעידות כי התובעים התריאו בפני הנתבעים טרם התפטרותם.
- בנוסף, עיון בתמלול השיחה בין נועם והנתבע, מלמד כי התפטרות התובעים נעשתה בתיאום מול הנתבע ובהסכמתו. להלן הדברים שנאמרו במסגרתה:
"ליאור: ...אתם הייתם בשוק שאני הסכמתי שאתם תתפטרו. אתם בכלל לא תכננם (תכננתם - ל.ת.ס) ואני יש לי גם את זה מתועד.
נועם: שאתה הסכמת שנתפטר ? שאתה הסכמת שנתפטר?
ליאור: מה זה הסכמתי? קיבלתי את ההתפטרות שלכם" (ש' 17-20 עמ' 13 למתלול שיחה, נספח יג' לתצהיר נועם).
- כללו של דבר: הוכח כי התובעים נתנו הזדמנות לחווה לתקן את מחדליה, ולשלם להם זכויות מגן המגיעות להם על פי דין, לרבות הפקדות לקופת פנסיה, ודי בכך על מנת לקבוע כי התובעים עמדו בתנאי השלישי במתן התראה טרם התפטרות. זאת אף זאת, צירופן של התכתבויות ותמלול השיחה בין נועם והנתבע, עדותם של התובעים והודאת הנתבע כי התקיימו מספר פגישות בחודש 09/2019, כאשר הפגישה האחרונה הייתה ביום 23/09/2019, ופניית נועם ודביר להמציא להם מחליפים ולתיאום סיום העסקתם, וכלשונו של נועם "לוח הזמנים ותנאי העזיבה", משמיטה את הקרקע תחת טענת הנתבעים לפיה התובעים נטשו את החווה באופן מתוכנן, לאלתר וללא הודעה מוקדמת.
- למעלה מהנדרש הציין כי גם אם היינו קובעים כי התובעים לא נתנו התראה/הודעה מוקדמת בטרם התפטרות, ולא כך קבענו כאמור, הרי שלטעמנו התובעים לא היו חייבים במתן הודעה מוקדמת, שכן "סעיף 10 (1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 קובע כי הוראות סעיפים 2 עד 7 לחוק לא יחולו "על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה". לא ניתן לצפות מעובד ששכרו לא שולם לו להמשיך בעבודתו חרף הסירוב לשלם לו את שכרו. בע"ע (ארצי ) 30021-02-12 יצחק אטיאס - חברה לעבודות בנין בע"מ - קירבייק קודיס [פורסם בנבו] (08.12.2014) נקבע כי: "הכוונה, למשל, למקרים בהן חובת העובד לעבוד שלובה ומותנית בקיומה של חובה מצד המעסיק, כך שבהפרת האחרונה משוחרר העובד מהחובה הראשונה."" [ע"ע (ארצי) 60336-05-17 סוכנות נהורה א.ד. בע"מ - עמי אמריק שרייבר, מיום 11/04/2019].
- על מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה, ולמעלה מהנדרש, טענת הנתבעים לשלילת זכאות התובעים לפיצויי פיצויים נדחית, בהיותה הרחבת חזית אסורה אשר הועלתה בתצהירי הנתבע, ואף לאחר שהנתבעים שילמו לתובעים כספים עם הגשת כתבי הגנתם. הטענה נדחית גם לגופה, שכן טענות בדבר נזקים, רשלנות, מרמה וגניבה (סעיפים 16, 34 ו-39 לסיכומי הנתבעים) נטענו כלאחר יד, לא הוכחו, ודינן דחייה. התובעים נחקרו באשר לטענות אלו, ועדותם הייתה עקבית, קוהרנטית והותירה עלינו רושם אמין. התובעים הכחישו את הטענות האמורות, כשנזכיר כי בהחלטה מיום 08/07/2024, נדחתה בקשת הנתבעים לצירוף חוות דעת שמאית מטעמם, ונימוקי ההחלטה מהווים חלק בלתי נפרד מפסק הדין.
- נציין כי כפי שעלה מעדות דביר, התלונה שהגישו הנתבעים למשטרת ישראל ביום 06/04/2021 (נספח 9 לתצהיר הנתבע) נסגרה על ידי משטרת ישראל, ועדותו לא נסתרה. הרושם הוא שטענות אלו הועלו על מנת להתנער מחיובים, ככל ויחולו על הנתבעים. באשר לטענות שעניינן מעשים פליליים המיוחסים לנועם, שלא הוכחו - נבהיר כי בית הדין אינו מעלים עין או ממעיט ערך בחומרת אותם מעשים, ככל ובוצעו, אולם בית הדין אינו הפורום הנכון לחקירת אותו חשד.
- כללו של דבר, אנו קובעים כי התובעים התפטרו בדין מפוטרים, ומכאן הם זכאים לפיצויי פיטורים, ואילו טענת הנתבעים לשלילת פיצויי פיטורים, נדחית.
- התביעה לדמי הודעה מוקדמת - נקדים אחרית לראשית, ונציין כבר עתה כי תביעת התובעים לחלף הודעה מוקדמת, נדחית. כך גם נדחות טענות הנתבעים לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת, שכן הוכח, כפי שפורט לעיל ויפורט בהמשך, כי התובעים נתנו הודעה מוקדמת בטרם התפטרו.
- נציין כי תביעת דביר לחלף הודעה מוקדמת עלתה לראשונה בתצהירו (סעיף 42), שכן עיון בכתב התביעה מעלה כי רכיב זה לא נתבע כלל על ידי דביר, ודי בכך על מנת להביא לדחיית תביעתו. אך התביעה נדחית גם לגופה, כפי שיפורט להלן.
- התובעים לא הוכיחו את זכאותם להודעה מוקדמת, הן במישור הנורמטיבי והן במישור העובדתי. התובעים לא הבהירו מה המקור הנורמטיבי לזכאותם הנטענת להודעה מוקדמת, וכן לא הבהירו כיצד מתיישבת עדותם בדבר מתן התראה בטרם התפטרו עם הטענה לסעד של חלף הודעה מוקדמת.
- נדגיש, שוב, כי בעדותו דביר הדגיש כי נתן לנתבע התראה/הודעה מראש לפני ההתפטרות, זאת לאחר שהוא ונועם למדו את הסוגיה, והשכילו לדעת שיש לתת לנתבע הודעה מוקדמת לפני התפטרות על מנת לזכות בפיצויי פיטורים, ובלשונו:
"... השכלנו לקרוא את החוקים והבנו כמה זמן צריך את הפער שבין להודיע לו על שאנחנו מתפטרים בגלל התוצאה הזאת.