עם זאת, מן הראוי לציין כי לאחר שבית-משפט השלום בנתניה קבע כי הוראות חוק העזר בדבר איסור כולל של מכירת בשר חזיר בכל תחומי העיר מנוגדות לחוק-יסוד: חופש העיסוק צריך היה להיזקק להוראות השעה שפורטו לעיל, לפיהן הוראות חיקוק מנוגדות, שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק היסוד, יעמדו בתוקפן, ורק לבחון את פירוש האיסור הכולל ברוח חוקי היסוד ולכך לא נזקק.
בפועל ההבדל אינו גדול שכן פירוש "ברוח חוקי היסוד" צריך להיעשות בהתאם להוראות חוקי היסוד ובהתאם לכך יש לבחון את עמידתו של חוק העזר בתנאי סעיף ההגבלה, הזהים בשני חוקי היסוד, בדבר התאמת האיסור הכולל שבו לערכיה של מדינת ישראל, להיותו נועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, וציינתי את הדברים רק כדי להעמיד את המצב המשפטי על דיוקו, אם כי בנוסף לכך ניתן לומר, לאור האמור, שעל-מנת לבטל את האיסור על מכירת בשר חזיר צריך הניגוד לחוקי היסוד להיות חמור וקיצוני יותר, שכן לפי הוראות השעה החוק עצמו עומד בתוקף ויש רק לפרשו ברוח חוקי היסוד. לכן כדי לקבוע שאיסור מכירת בשר החזיר באופן כולל בכל תחומי היישוב בטל צריך הניגוד לחוקי היסוד להיות חמור יותר.
לכן לכאורה לא היה מנוס מלהיכנס לשאלת עמידתו של חוק העזר בתנאי סעיף ההגבלה כפי שהדבר נעשה בכל פסקי-הדין שנזכרו, ולכך התכוונתי בדבריי בתחילת פסק-הדין, כי ענייני דת ואמונה קשים הם. אין ספק שלאיסור אכילת בשר חזיר יש משמעות מיוחדת ומשקל מרכזי בדת היהודית כפי שציינו בית-המשפט קמא וחברי סגן הנשיא י' פלפל, ודי בציטוט דברי השופט זילברג בפסק-הדין בעניין לובין [7], בעמ' 1067 כי "המחוקק הישראלי בתתו את חוק ההסמכה, שיווה לנגדו, כנראה בעליל, את 'היחס המיוחד' שיש לאדם מישראל כלפי טומאת החזיר" ובדברים שנאמר בפסק-הדין בעניין גורנשטיין [6], בעמ' 622 בדבר "הסלידה העמוקה של רוב תושבי הארץ מפני החזיר, ששימש בימי קדם סמל לטומאה ולשנאת ישראל" שצוטטו על-ידי חברי סגן הנשיא י' פלפל, ואין צורך להאריך בדברים, ומכאן נובע גם האיסור למכירת בשר חזיר. אמנם אינני סבור שלעובדה שלאיסור אכילת בשר חזיר יש לא רק אופי דתי אלא גם אופי לאומי, כפי שסבר חברי סגן הנשיא י' פלפל, יש משקל מכריע, שכן גם לגבי יום תשעה באב, שלגביו נקבע בעניין לפיד [5] כי הפן הלאומי אינו נופל במשקלו מהפן הדתי ולכן הייתה סמכות לאסור על פתיחתם של בתי עסק באותו יום, חוקק בסופו של דבר חוק הסמכה מיוחד הוא חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח1997- בדומה לחוק ההסמכה לגבי איסור מכירת בשר חזיר, לאחר שיש להניח שחשבו שאין די בפן הלאומי ולכן יש צורך בחוק הסמכה מיוחד. מכאן שאם לגבי יום תשעה באב שבחוק ההסמכה לגביו נכתב במפורש כי הוא "יום אבל לעם היהודי על חורבן בית המקדש", דבר המדגיש את הפן הלאומי, הרי שגם אם לאיסור אכילת בשר חזיר יש אופי לאומי אין לראות בכך משקל יתר שכן גם קיום אופי זה לא פטר מהסמכה מיוחדת בחוק, אולם כך או אחרת אין כאמור ספק לגבי מרכזיותו ועוצמתו של איסור אכילת בשר חזיר בעם היהודי.