מן הצד האחר אין להתעלם מן המגמה של מתן יתר תוקף ומימוש לזכויות הפרט ומההכרה בעקרונות הפלורליזם שקנו מקום במדינת ישראל בשנים האחרונות, בוודאי ואז חקיקת חוק ההסמכה וחוק העזר לפני למעלה מ40- שנה, שביטויים הבולט וגולת הכותרת שלהם באו לידי ביטוי בחקיקת חוקי היסוד שהדגישו את זכויות הפרט והיקנו להם מעמד של זכויות חוקתיות או זכויות על. אמנם שינויים אלה אינם כה ברורים ובולטים כפי שהדבר נאמר בפסק-הדין הראשון בעניין חברת מיטראל [10], לגבי השוני בקשר לאפשרות ייבוא סחורות ומוצרים לארץ בין תקופת הצנע והמחסור בתחילת תקופת המדינה, שאז הכלל היסודי היה שכל ייבוא מחייב רישוי, לבין התקופה שלנו שבה לא קיים עוד אותו מחסור במטבע זר ושורר שפע בשווקי הארץ, ולכן הכלל הוא שקיים חופש ייבוא אלא אם קיימת הגבלה מיוחדת שכן בעניין קיום אורח חיים לפי מצוות הדת מחד וחופש הפרט מאידך חלו התפתחויות מנוגדות. מצד אחד התגברה, כאמור, המגמה המכירה בפלורליזם, בזכויות הפרט ובחופש הפרט, וחלו גם שינויים גדולים בהרכב האוכלוסיה בעקבות העלייה המאסיבית של עולים ממזרח אירופה, אך אין לכחד כי מצד שני קיימת גם נטייה גוברת, בחלקים ניכרים של האוכלוסיה, לפנייה לשמירת יתר על ערכי ומצוות הדת, כך שהשינויים בעניין זה אינם חד-צדדיים אך הם ללא ספק כה מרובים עד כי הם מצדיקים ומחייבים בחינה מחדש של הוראות חוק העזר לאור השינויים לכאן ולכאן שחלו מאז חקיקתו, כאמור, לפני 40 שנה ובחינה מחודשת של הוראותיו ברוח חוקי היסוד.
בהתאם לכך יש לתת משקל ומשמעות להוראה שיש לפרש חוקים קיימים ברוח הוראות חוק-יסוד: חופש העיסוק שכאמור חלה גם לגבי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ואין לראותה כאמירה לתפארת המליצה. כך נקבע כבר במספר פסקי-דין שאת סיכומם הממצה והמדויק ניתן למצוא בדברי הנשיא א' ברק בפסק-דינו בעניין גנימאת [13]), בעמ' 653 כי:
"מעמדו החוקתי של חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו מקרין עצמו לכל חלקיו של המשפט בישראל. הקרנה זו אינה פוסחת על הדין הישן... תוקפו של הדין הישן נשמר. עוצמת הקרינה של חוק היסוד כלפיו היא, על-כן, חזקה פחות מעוצמת ההקרנה על דין חדש. הדין הישן מוגן לפני הביטול... אך אינו מוגן מפני תפיסה פרשנית חדשה באשר למובנו... אין כל אפשרות להבחין בין דין ישן לדין חדש באשר להשפעות הפרשניות של חוקי היסוד. כל שיקול-דעת שיפוטי המוענק על-פי הדין הישן, יש להפעילו ברוח חוקי היסוד;... ובכלל, כל נורמה חקוקה צריכה להתפרש בהשראתו של חוק היסוד".