...
ג. בא-כוח המבקש הרבה לדבר על התערבות בחופש הפרט. בוודאי שפגיעה בחופש הפרט יש כאן, אבל זה הותר על-ידי חוק ההסמכה ולא לנו להביע דעה אם טוב עשתה הכנסת בחוקקה חוק זה ואם לאו. אולם אין כאן עניין של הפליה דתית. יש גם לציין, שאין כל איסור ואין כל הסמכה לאסור על אכילת בשר חזיר. יש כאן התערבות בחופש הפרט לעסוק בממכר מצרך מסויים, יש כאן התערבות בנוחיות הפרט האוכל בשר חזיר, כשאינו יכול להשיגו במקום קרוב לו, בעיר מגוריו. מבחינה זו אין כאן כל הבדל בין יהודי הנוהג לאכול בשר חזיר לבין מושלמי הנוהג לאכול בשר חזיר ולבין נוצרי הנוהג לאכול בשר חזיר".
לסיכום, ההבדל בין ההלכה שנפסקה בבג"ץ פריידי [2] לבין זו שנפסקה בבג"ץ מנשי [1] טמון בכך שפסק-הדין בעניין מנשי ניתן לאחר חוק ההסמכה שהסמיך עיריות להתקין חוקי עזר דוגמת החוק שבו עסקינן.
(ד) לאור בג"ץ מנשי [1] מלאכתו של השופט בעניין הנדון בפנינו הייתה קלה וברורה, דחיית הערעור - שכן ההלכה בעניין מנשי ברורה וחד-משמעית. אולם שומה עלינו לבדוק אם ההלכה השתנתה לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק.
חוק-יסוד: חופש העיסוק קובע, בסעיף 4, כי:
"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו סעיף זהה, כוונתי לסעיף 8, שזו לשונו:
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכח הסמכה מפורשת בו".
בנוסף לכך, יש לשים לב להוראת סעיף 10 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שכותרתו "שמירת דינים", ולפיו אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו, ובחוק היסוד השני, חופש העיסוק, הוראת שעה בסעיף 10, שתוקנה פעמיים, לפיה "הוראות חיקוק שאלמלא חוק יסוד זה... היו תקפות ערב תחילתו של חוק יסוד זה יעמדו בתוקפן עד... 14 במרס 2000 אם לא בוטלו קודם לכן".
יחד עם זאת מוסיף וקובע סעיף 10, שפירושן של ההוראות האמורות ייעשה בכוח הוראות חוק יסוד זה. מכאן, כפי שכותב פרופ' י' זמיר בספרו הסמכות המינהלית [23], בעמ' 175:
"גם כאשר חוק מקנה לרשות מינהלית סמכות לפגוע בחופש העיסוק, כגון בדרך של אישור לעסוק במקצוע מסויים ללא רשיון מאת הרשות, חייבת הרשות, בדרך כלל, להפעיל את סמכותו בהתאם לדרישות של פיסקת ההגבלה שבחוק היסוד. בהתאם לכך, אפשר שסירוב לתת רשיון לפי החוק יפסל ע"י בית המשפט, אם הסירוב פוגע בחופש העיסוק מעבר למידה הנדרשת".