ברי שעם המהפך החקיקתי שבא בעקבות חקיקת שני חוקי היסוד הוגבל כוחה של הכנסת לפגוע בחופש העיסוק של הפרט, ו"כל עוד עומד חוק היסוד על כנו, תיתכן פגיעה בחופש העיסוק של הפרט רק באחד משני מצבים אלה: האחד - הפגיעה בחופש העיסוק עומדת בתנאי "פיסקת ההגבלה" שבסעיף 4 לחוק היסוד. השני - הפגיעה בחופש העיסוק אינה עומדת אמנם בתנאי פיסקת ההגבלה, אולם היא מעוגנת בחוק אשר נתקל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש שהוא תקף חרף האמור בחוק היסוד. חוק כזה יעמוד בתוקף ארבע שנים לכל היותר (סעיף 8 לחוק היסוד - הוא סעיף ההתגברות). בנוסף, קיימת "הוראת שעה", שלפיה הוראות חוק הפוגעות בחופש העיסוק ואשר נתקבלו בטרם חקיקתו של חוק היסוד, יעמדו בתוקפן עד שנתיים ימים מיום תחילתו של חוק היסוד בנוסחו המתוקן (סעיף 10): בג"ץ 1064/94, 83/95 קומפיוטסט ראשל"צ (1986) בע"מ ואח' נ' שר התחבורה ואח' [3], בעמ' 815-814.
וכן ראה בג"ץ 6789/93 "תכלית נכונה לקליטה" ואח' נ' שר הבריאות ואח' [4].
מהאמור לעיל מתחייבות המסקנות הבאות:
(א) חוק העזר אכן פוגע בחופש העיסוק של כל המערערים באשר הוא שולל מהם את האפשרות למכור בשר חזיר בתחומי העיר אשקלון - אלא שהפגיעה הנ"ל נעשתה כדין בחיקוק שהיה תקף ערב תחילתו של חוק היסוד.
(ב) בהנחה שחוק העזר היה מתקבל אחרי שחוק היסוד נכנס לתוקף, גם אז הוא היה בר-תוקף שכן הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא נועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
להלן אסביר את דבריי.
- האם חוק העזר עומד בדרישות סעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק?
"חוקי היסוד החדשים על חופש העיסוק ועל כבוד האדם וחירותו מעידים על עצמם שמטרתם היא לעגן בחוקי יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה 'יהודית ודמוקרטית'": פרופ' ח' ה' כהן המשפט [25]. וכן בעמ' 517-516.
"חקיקה בעניין דת ומדינה עוררה, מאז ראשית ימי המדינה פולמוס מתמיד וקשה בין שומרי מצוות לבין שאינם שומרי מצוות שעל שכמם של שופטי ישראל מוטלת מטלה כבדה מנשוא, להחליט מה פירוש יש לפרש את האמור בחוקי היסוד שאנו דנים בהם בדבר עיגון 'ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית' - מ' אלון, דרך חוק בחוקה: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עיוני משפט, יז', 1992/93 659, 666. רצוי שפרשנות צמד המילים 'יהודית ודמוקרטית' תעשה על-ידי בית-המשפט העליון - אך עיננו הרואות שאין מניעה ששופטי הערכאות האחרות יזקקו לפרש ולתת תוכן לצמד המילים הנ"ל. פרופ' אלון, ממשיך וכותב בעמ' 669 כי, 'פסיקתנו מלאה גישות שונות לעקרון האיזון, בבואה להגביל זכות פלונית או אלמונית ולאזן בינה לבין ערך-על פלוני או אלמוני העומד בניגוד לה, וכן באשר לטיבה או מהותה של זכות היסוד גופה. זו זכותם של הישובים על מדין, ולא זכותם לבד, אלא אף חובתם'".