העד מר קינן: לא אמרתי בהקלטות את המשפטים האלה..." - עמ' 26 לתמלול ש' 14-20.
- בנוסף, השיב הנתבע בשלילה לשאלת ביהמ"ש, האם בכל החודשים לא הייתה התחשבנות בינו לבין התובע בנוגע להוצאות והכנסות בעסק (עמ' 66 לתמלול ש' 15-17); כן השיב בשלילה לשאלת ביהמ"ש, האם פנה לתובע מדי חודש בחודשו באשר להכנסות, הוצאות, הרווחים וחלוקתם ביניהם (עמ' 66 לפרוט' ש' 21-24) ; הוסיף והשיב בשלילה לשאלת ביהמ"ש, האם באיזהשהוא שלב שיתף את התובע בהכנסות, כמה הכנסות קיימות בפועל קיימות(עמ' 66 לתמלול ש' 29-31); וכן השיב הנתבע בשלילה על השאלה האם התובע שאל או ביקש לראות את ההכנסות החודשיות וההוצאות (עמ' 66 לתמלול ש' 32-35).
תשובות אלו מחזקות את טענת הנתבעים ותשובתו של הנתבע (עמ' 55 לתמלול ש' 36-37) כי במהלך תקופת הניסיון, התובע והנתבע לא פעלו כשותפים. עדות, אשר לא נסתרה על ידי התובע.
- מתמלול שתי הקלטות שהוקלט על ידי התובע, ואשר צורפו דווקא כנספח 4 לתצהירו של הנתבע, הוכח כי:
- התובע השיב בחיוב לדבריו של הנתבע כי לפני שמשהו עשוי להתרחש "דבר ראשון היינו קובעים את ערך החברה, זה הכל. עם מוניטין, בלי מוניטין כמה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, יש לפה ולפה.." וכי "..דיברתי, רעיונות, לא סגרנו שום דבר בינינו"- עמ' 20 לתמלול 1 נספח ד' ש' 20-26.
- הנתבע לא הסכים לשום מתווה, לא הסכים שיופרש כסף "הצידה" ואף לא הסכים למשכורת של 30,000 ₪ לחודש- עמ' 12 לתמלול 1 נספח ד' ש' 8-18.
- התובע הציע בהקלטה שניה שיחשבו על פורמט ולפיו לאחר שנת עבודה נוספת של התובע ידובר על שישים אחוז מהחברה, שנתיים לאחר מכן חמישים אחוז (עמ' 16 לתמלול 2 נספח ד' ש' 8-10). דבר המוכיח כי אכן לא היתה הסכמה כלשהי בין הצדדים באשר לאופן כניסתו של התובע כשותף בחברה, אם בכלל, חלקו בחברה ואופן תשלום חלקו בחברה- אם בכסף ואם בעבודה שוות ערך.
- בניגוד לנטען בסיכומיו של התובע (סע' 30.1.4), הנתבע לא אישר בחקירתו שהמתכונת של זקיפת הכספים מתוך שכרו של התובע לטובת רכישת מניות החברה הוסכמה בין הצדדים, אלא כי זו בהחלט מתכונת שניתן היה להתחשב בה או לממש אותה בעתיד "ברגע שנחתום על חוזה וזה יהיה חלק מהתהליך עצמו"- עמ' 53-54 לתמלול. בפועל כל שהוסכם הוא כי התובע יקבל תמורה בגין עבודתו בסך של 14,000 ₪ תמורת חשבונית.
- זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת התובע כי לא יעלה על הדעת שהסכים להשתכר סך של 14,000 ₪ כנגד חשבונית, אשר מקבילו בעלות מעביד כ- 8,500 ₪, כאשר בפועל הוצגו חשבוניות בהתאם שהופקו על ידי התובע והתובע אף לא הוכיח מה השכר הראוי של גורם בעל ניסיון דומה בשנים הרלוונטיות. דבר הטעון הוכחה על ידי חוות דעת מומחה, שלא הוגשה.
אין בהפניה לתמליל הקלטה 1 בסע' 32.5 לסיכומי התובע כדי להוכיח טענת התובע, שכן מקריאת התמליל בנק' זמן הנטענת, מדובר באמירה צינית של הנתבע אשר הודע לו כי השיחה מוקלטת.
- לנוכח המפורט לעיל בהרחבה, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, את העדויות שהובאו בפניי לרבות עדותו של התובע אשר לא נמצאה סדורה, קוהרנטית ואמינה בעיניי כפי שפירטתי לעיל, ואת הראיות שהוצגו בפניי בראי החוק והפסיקה, נחה דעתי כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה, המוטל עליו במשפט אזרחי, להוכיח כי ההסכם מיום 01.01.2020 משקף כלשונו את ההסכמות אליהן הגיעו התובע והנתבע.
בנוסף, לא שוכנעתי כי התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי קיימת גמירות דעת של הנתבע לקיבול ההצעה אשר אינה מסוימת דייה, בהתאם להסכם מיום 01.01.2020.