ש: שמחקרים אפידמיולוגים בנפת חיפה מצאו קשר בין זיהום אוויר תעשייתי, מגורים בקרבת כבישים, מיכלי דלק וזיהום אוויר חוץ מבני ותחלואת סרטן בקרב מבוגרים. זה לא רק סרטן ריאות, זה 16 מתוך 18 סוגי סרטן.
ת: התשובה היא לא מסכים לחלוטין.
ש: טוב.
ת: זה מבוסס על 10 מאמרים שקראתי את כולם. אני לא יודע אם אתה קראת אותם
ש: אני לא
ת: שכולם נמצאים בספרות ליגה גימ"ל, שאף אחד מהם לא נכנס למסמך של IARC, כי אף אחד מהם לא עמד בסטנדרט האיכות של פרופסור פורטנוי שהמציא איזו תורה הזויה שנכתבו עליה שני מאמרים בעולם, פרט לו. עוד פעם, אנחנו עובדים על ריק, אי אפשר לעבוד ככה. יש שיטות מקובלות בעולם, צריך לענות על שאלות בצורות מקובלות בעולם ועל הכיפאק. תבין, הלא, הלוואי..
ש: כולם הזויים.
ת: הלוואי וזה היה ככה, כי אז הייתי יודע שאני גודע משהו מסוים והפלתי את תחלואת הריאות, זה פשוט לא ככה. ולכן תחלואת הריאות לא יורדת, או קיי? עם כל השיפור. [...]
ת: כל מה שאני אומר זה שכל אחד מאיתנו רוצה לדעת בדיוק מה גורם, אבל העובדה היא שגם אחרי השיפור וכל המדדים שהראיתם וכולי, סרטן הריאה לא יורד, לצערנו אפילו עולה. לאו דווקא בחיפה, בכל העולם, בכל ישראל, וזאת כנראה לצערנו לא הסיבה הקרדינלית. האם יש סיבה תורמת? יכול להיות. כדי למדוד משקלות זה דיון מסוג אחר. אבל זה לא כצעקתה, זה לא חיפה המסרטנת הענקית עם 18 סוגי עודף בסרטן, והכול שנגרם בגלל תעשייה. כן, יש נתונים אובייקטיביים שאתה עומד איתם, ואתה ממשיך להתפלא, בגלל שאיך זה יכול להיות שמתים יותר משחולים יותר בסרטן המעי ולא מתים יותר מסרטן המעי? מה קרה פה? מה אנחנו כאלה מוצלחים בריפוי? אז יש המון קונפליקטים פנימיים. אבל אני לא יכול לאלץ את המידע ובוודאי לא את הסיבתיות לצורך של להראות ש-א' גרם ל-ב'. כי לא היא.
(עמודים 1965-1964).
דיון והכרעה
- לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובחנתי את העדויות שבאו בפני ואת והמסמכים לעיל שנכתבו ע"י פרופ' גרוטו, באתי לכלל מסקנה כי אין בכוחם של מסמכים אלה לסייע למבקשים, בהרמת הנטל המוטל עליהם בבקשה זו, ואין בהם בנסיבות העניין להטות את הכף לזכותם.
- ראשית יצוין, כי נוכח כל אשר נקבע לעיל ביחס למשקלן ותוקפן של חוות הדעת המומחים מטעם המבקשים ד"ר שליט"א ופרופ' לין, הרי שבהיעדר תמיכה שבמומחיות בטענת המבקשים לקיומם של עודף תחלואה וקשר סיבתי נדרש, אין במסמכי פרופ' גרוטו לכשעצמם - נספחים 4 ו-4.1 - לסייע בהרמת הנטל ובהוכחת הטעון הוכחה ע"י המבקשים, ברמה ההוכחתית הנדרשת כמובהר בהרחבה מעלה.
- בפרק 8 לנייר העמדה [נספח 1] נושא הכותרת "מחקרים אפידמיולוגים" סקר פרופ' גרוטו 7 מקורות/אסמכתאות - מס' 47-41. מקור 42 הינו סקר מצב הבריאות בהקשר לפליטות מזהמי אוויר מהמפעלים במתחם בתי הזיקוק (2007), שערך פרופ' רנרט, סקר אותו מתאר פרופ' גרוטו כסקר "...שבוצע בהנחיית משרד הבריאות ובמימון בז"ן" (שם, עמוד 27 למעלה). פרופ' רנרט נחקר אודות סקר זה ע"י ב"כ המבקשים (ר' סעיף 329 לעיל).
- בתמצית ייאמר, כי פרופ' רנרט בחוות דעתו הנ"ל המונה 66 עמודים (נספח 21 לנספחי המשיבות) מצא וכתב בין היתר ובתמצית כי:
- בפרק סיכום נאמר כי "חשיפות ממקור מתחם בתי הזיקוק נמצאו בחלקן קשורות באופן חלש לתחלואה מסוגים שונים. חשיפה ל-NOX לא נמצאה קשורה לתחלואה כלשהי, חשיפה ל- SOX נמצאה קשורה לאשפוז ופניה למיון מסיבות לבביות ונשימתיות עם סיכונים יחסיים נמוכים מאד שבין 1.01 ל-1.5. חשיפה ל- PM ממקור מתחם בתי הזיקוק נמצאה רק ב-15 מתוך 30 תת רובעים המשתתפים במחקר. בתת רובעים אלו נמצאה החשיפה קשורה לאשפוז ופניה למיון מסיבות נשימתיות ולבביות ,בדר"כ באומדני סיכון נמוכים שהגיעו לעיתים לסיכון פי 2" (שם, עמוד 23).
- בפרק ה־ "דיון" נאמר בין היתר כי נבחנו במחקר "השפעות זיהום האוויר ממקור מתחם בתי הזיקוק וממקורות אחרים על מאפייני תחלואה שונים בנפת חיפה". צויין כי נפת חיפה מתאפיינת ברמת תיעוש גבוהה ודוחות שונים העלו את החשש כי "...תושבי הנפה סובלים מעודף תחלואה ממחלות שונות", וגופים שונים העלו את האפשרות כי "...ריבוי התחלואה ,אם קיים באמת, הוא תוצאה של זיהום אוויר הנובע ממפעלי התעשיה באזור".
- צויין בין היתר, כי קיימת בעיתיות במחקר "מחוסר יכולת לבקר ברמה האינדוידואלית את נוכחותם של גורמים שונים הקשורים לתחלואה (כמו למשל הרגלי עישון) ואינם קשורים לנושא זיהום האוויר התעשייתי", כי מדובר באוכלוסיה מבוגרת עם מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים, אחוז גבוה של עולים, אוכלוסיה ערבית גדולה וכי "..לפרמטרים הדמוגרפיים אלו השפעה ניכרת על הסתברות לתחלואה במחלות לב, דרכי הנשימה וסרטן".
- נאמר בדו"ח בין היתר כי "...בבדיקה מקדמית של שיעורי התחלואה בעיר חיפה עצמה נמצא כי מרבית ההבדלים בתחלואה המדדים הדמוגרפיים והסוציואקונומיים שנבחנו" (שם, עמוד 31).
- בהמשך נכתב כי "...ההקשרים בין זיהום בשלשת המזהמים שנבחנו ממקור מתחם בתי הזיקוק לבין תחלואה בסרטן בכלל או בסוגי סרטן ספציפיים היו שוליים" (שם, עמוד 32 למעלה).
- בפרק הסיכום נכתב בין היתר כי "...בבחינת ההשפעות ארוכות הטווח נמצא כי למרכיב זיהום האוויר ע"י SO2 ממקור מתחם בתי הזיקוק , אף שהוא עומד היטב בתקן החשיפה השנתית הממוצעת, היתה השפעה מסבירה קטנה על פניות למיון ואשפוזים לבבים ונשימתיים. גם לחשיפה לחלקיקים היתה השפעה מסבירה קטנה גם היא...עוצמת ההשפעה היתה נמוכה במונחים האפדימיולוגיים. לרמות NOX ממקור מתחם בתי הזיקוק לא נמצאה השפעה...בבחינת ההשפעות קצרות הטווח נמצא כי ל- NOX מכל המקורות באיזור ולחלקיקים בימי סופות חול , אך לא ל- SO2 יש השפעה על שיעורי אשפוז מיידיים. מבחינה מעשית יש חשיבות להסבת תשומת הלב ....לימים בהם יש עומס גדול של חלקיקים הנובע מסופות שעליהן אין לנו שליטה " (שם, עמוד 33א).
[ר' גם: עמודים 10-8 למוצג מב/6]
- תוך שלקחתי בגדר שיקולי את עדות פרופ' רנרט והן ביחס לנסיבות עריכת סקר זה, כפי העולה מעדותו [ר' למשל סעיף 329 לעיל] , הרי שממצאיו של פרופ' רנרט כמי שערך אישית את הסקר בעצמו והיה אמון עליו מקצועית, עדיפים בעיני, על פני נייר העמדה של פרופ' גרוטו והאמור בו.
- למותר לציין כי פרופ' גרוטו לא ערך את המחקרים האפידמיולוגים הנ"ל [או מי מהמחקרים האחרים שנזכרו לאורך כל נייר העמדה] ואף לא השתתף בעריכתם. עורכי המחקרים־כותבי המאמרים הנ"ל לא העידו בפני בית המשפט. כפי שנאמר מעלה, נספח 1 משקף עבודה מקצועית של פרופ' גרוטו בפרשנות המחקרים/המאמרים השונים, שנסיבות עריכתם ואמינותם המקצועית, לא הוכחה בפני בית המשפט. לא מצאתי בנסיבות העניין ונוכח האמור לערוך סקירה וניתוח של מאמרים שונים שנזכרו בנייר העמדה לבחינת תקפותם המקצועית והמחקרית [ראו לעניין זה בהרחבה: סעיפים 265-179 לסיכומי המשיבות].
- יצוין כי בפרשת הקישון לעיל נפסק ביחס 'למחקר אפידמיולוגי', תוך איזכור הלכת 'קרישוב' בין היתר כי:
כי גם מחקרים אפידמיולוגים אינם מוכיחים בהכרח קשר סיבתי אלא מדובר בראיה נסיבתית סטטיסטית. "לשונה של האפידמיולוגיה לשון היא של סטטיסטיקה, של שכיחויות, של הסתברויות, בענין קשר בין חומר מסוים לבין מחלה מסוימת בקבוצות של אנשים" (קרישוב, פס' 23). עודף תחלואה הוא אפוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להוכחת קשר סיבתי, ויש להבחין בין קשר (association) לבין סיבתיות (causation). את המחקר האפידמיולוגי-סטטיסטי, יש לבחון על פי הקריטריונים המקובלים הנזכרים בפסק דינה של השופטת נאור בעניין קרישוב (סעיף 44 לפסק הדין), הידועים כ - Hill's Guidelines ואביא את הדברים כלשונם:
- 1. temporal relationship - האם המחלה מופיעה אחרי החשיפה?
- strength of the association - מהי מידת הקשר (מידת הסיכון המוגבר של חשופים לחלות)?
- dose-response relationship - האם הנטייה לחלות עולה ככל שמתגבר המינון?
- replication of the findings - האם חזרה על המחקר, ובאוכלוסיות שונות, הניבה תוצאות דומות? יצוין - תוצאות דומות משמען ששיטת המחקר הינה עקבית, אך לא בהכרח שהתוצאה נכונה - טול, לדוגמה, מאזניים עקביים אך מוטעים, אשר מציגים תמיד את אותו המשקל המוטעה ("Reference Guide on Statistics", pp. 102-103).
- biological plausibility (coherence with existing knowledge) - האם הקשר שנמצא מתיישב עם הידוע בתחום הביולוגי?
- consideration of alternative explanations - האם נבחנו גורמים אפשריים אחרים?
- cessation of exposure - האם הנטייה לחלות יורדת עם הפסקת החשיפה?
- specificity of the association - האם נמצא קשר בין החשיפה לבין מחלה אחת (לעומת עם הרבה מחלות שונות)?
- consistency with other knowledge - האם הקשר שנמצא מתיישב עם מידע אחר? (שם, פסקה 35)
- עיון בנייר העמדה כולו, או בחלקו המתייחס לפרק 8 הנ"ל מלמד, כי אין באמור בו לסייע למבקשים לעמוד בנטל המוטל עליהם כמפורט מעלה, בהוכחת עודף תחלואה במפרץ חיפה שמקורו במשיבות, קל וחומר בהוכחת הקשר הסיבתי הנדרש. כך גם הסביר פרופ' גרוטו ביחס לנייר העמדה כי הוא משקף עמדה פרשנית שלו, והוא הסכים כמפורט בסעיף 402 לעיל בין היתר כי "...במחקרים בבריאות הסביבה קשה מאוד להגיע לניתוחים מיטביים" (ר' עדותו בעמוד 964 שורות 11-5).
- בנייר העמדה צויין באופן שאינו יכול להתפרש כתומך בגרסת המבקשים, ובעיקר לעניין שאלת הקשר הסיבתי, בין היתר כי "...סיכום והצגת נתוני התחלואה לפי יחידות גיאוגרפיות מרחביות שונות...אינו מאפשר קביעת הסיבה להמצאות עודף תחלואה במקום אך מצביע על כך שיש צורך לבצע מחקר ייעודי שבו ניתן יהיה לבחון את המשתנים המסבירים עודף זה (לאחר תקנון למשתנים פרטניים)". (שם, עמוד 34 למטה). בהמשך נאמר בין היתר כי "...לצורך הערכה של השפעת זיהום האוויר על האוכלוסיה באזורים שונים בנפת חיפה יש להכין וליישם תכנית מחקר אפידימיולוגי לבדיקת הקשרים בין מרכיבים שונים ורמות שונות של זיהום אוויר בתוך אזור חיפה לבין תחלואה במחלות שונות בתתי אוכלוסיה ובאזורים שונים. על מחקרים אלה להיות מבוססים על נתונים אינדווידואלים עד כמה שניתן ולא במחקר אקולוגי תוך כדי שימוש במערכי מחקר אפידימיולוגים מקובלים, מבוססים ומהימנים , כגון מחקר מקרה־ביקורת ומחקר עוקבה..." (שם, עמוד 35 למטה).
- פרופ' גרוטו הודה בחקירתו, כי לעישון ככלל 'ולשנות העישון' של אדם בפרט, השפעה מזיקה על בריאותו. לדבריו אפקט 'המנה־תגובה' (DOSE RESPONSE) קיים בחלק מהחומרים המסרטנים ובוודאות בעישון. בנייר העמדה לא נמצא כי תופעת העישון (כגורם תחלואה עצמאי) זכתה להתייחסות מתאימה, בידוד הפרדה ושיקלול, מהתופעה הנטענת של אוויר מזוהם הנפלט מהמפעלים השונים אשר גורם לתחלואה עודפת. [ר' גם בנוסף האמור בסעיפים 154-152 לסיכומי המשיבות].
- באופן דומה, לא זכתה תופעת זיהום האוויר מהתחבורה באיזור חיפה, להתייחסות ובחינת השפעתה על התחלואה, במובחן מהאוויר המזוהם שנטען כי נפלט מהמפעלים. פרופ' גרוטו אישר כי הוא יודע שפרט לזיהום מתעשייה "...שיש בחיפה זיהום מתחבורה". לדבריו הוא אף יודע "...שייצור חשמל גם גורם לתחלואה ולסרטן". הוצג לפרופ' גרוטו כי יש פליטה של מזהמים מאוניות בנמל, והוא השיב "....גם זה, יש, יש מקורות זיהום רבים שאנשים נחשפים". כל גורמי תחלואה אלה לא זכו להתייחסות מתאימה במסמכים הנ"ל (נספחים 4 ו-1), באופן שיוכיח כמתחייב אפילו בשלב זה של דיון, כי המשיבות־המפעלים הן הן שגורמות לעודף תחלואה, קל וחומר שאין בכוח האמור במסמכים הנ"ל, לסייע בהוכחת הקשר הסיבתי המתחייב לסוגיו השונים, ואף תוך עמידה בכללי 'היל' (Hill) שפורטו לעיל (ר' גם עדות פרופ' רנרט בעמוד 1899).
- על סף סיום הדיון בפרק זה, נפנה גם לתקציר המנהלים המופיע בנספח 1, בו הובאו מספר המלצות בין היתר להמשיך ולפעול לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה, תוך גיבוש תוכנית שתתייחס בין היתר להיבטים הבאים:
- תכנית פעולה לצמצום זיהום האוויר מכלל המקורות (תעשייה, תחבורה, ייצור חשמל).
- הרחבת הידע האפידימיולוגי באמצעות ביצוע מחקרים ברמה אינדיווידואלית ובכלל זה קבלת נתונים עדכניים על תחלואה במפרץ חיפה.
- עיון בהמלצות אלה מעלה, בין היתר, כי לא ניתן ע"ס נייר העמדה - אשר כאמור לעיל אינו לוקח בחשבון גורמי סיכון ופליטה רגילים שונים אחרים - להגיע למסקנה המתבקשת ע"י המבקשים, בדבר קיומו של עודף תחלואה במפרץ חיפה שמקורו הבלעדי הם המפעלים, קל וחומר שלא ניתן להסיק ממנו על קיומם של קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי ו-ספציפי, בין זיהום האוויר הנטען (שמקורו במשיבות) לבין (עודף) תחלואה.
- ההמלצות אף מדגישות את הכשלים שבנייר העמדה, אשר בין היתר, לא לקח בחשבון את הזיהום שמקורו בתחבורה (יבשה וים) וייצור חשמל, כמו גם את המסד האפידמיולוגי הנדרש שלא עמד בפני הכותבים, שעה שלא היו בפניהם נתונים ברמה האישית של תחלואה במפרץ חיפה.
- ונזכיר גם פה על סף סיום הדיון בנקודה זו, כי בנייר העמדה של פרופ' גרוטו (נספח 1), צוין בפרק 'הסיכום וההמלצות' בין היתר כי: "... מתאר החשיפה בחיפה הוא תערובת ייחודית של זיהום תעשייתי ותחבורתי שלא קיים בשום מקום אחר בארץ ושחלקו כלל לא נמדד. נכון להיום אין כל דרך לצפות באופן ודאי על סמך הספרות המדעית הקיימת, כיצד משפיע השילוב החומרים הנ"ל על בריאות האוכלוסיה באזור, אפילו שכל חומר בנפרד נמדד מתחת לערך הסביבה" (שם, עמוד 38 באמצע).
כשלים נוספים מהותיים העומדים למבקשים לרועץ בהוכחת בקשתם