אי הוכחת נתוני האוויר סביבתי - Ambient Air
- חוות דעת המומחים מטעם המבקשים לא התייחסו כלל לאוויר הסביבתי (בסביבת המגורים) אותו נושמים בפועל תושבי אזור המפרץ (כל אחד במקום מגוריו הוא), להבדיל מהאוויר הנפלט מהארובות. גם בנספחים השונים של פרופ' גרוטו אין התייחסות מפורטת ומפורשת לנושא זה, לצד הכשלים האחרים שנמנו בנייר העמדה כמפורט לעיל.
- המונח "אוויר סביבתי" אינו מוגדר באופן מפורש בחוק אוויר נקי או בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). חוק אוויר נקי מגדיר את המונח "אוויר" בצורה רחבה: "לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ" (סעיף 2 רישה), כך שניתן לראות הגדרה זו כמתייחסת למעשה לאוויר הסביבתי.
- כאמור לעיל, לצורך הגדרת "זיהום אויר" מפנה החוק למניעת מפגעים סביבתיים לחוק אוויר נקי, בו נקבע בסעיף 2 בין היתר כי הכוונה היא ל- "נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה". חוק אוויר נקי אוסר על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, וקובע כי פליטת מזהמים בניגוד להוראותיו היא עוולה אזרחית. זיהום אוויר יכול להיחשב בלתי סביר גם ללא חריגה פורמלית מתקנים, אם יש בו פגיעה בבריאות האדם או גרימת סבל ממשי (ר' סעיף 3 לחוק).
- חוק אוויר נקי מתייחס ל"ערכי איכות האוויר" כ"ערכים שנקבעו לפי סעיף 6 לחוק ובכלל זה ל"ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס". ערכים אלו מהווים אמות מידה אובייקטיביות לאיכות האוויר הסביבתי.
- בקצירת האומר יצוין, כי ד"ר ליביקי בחוות דעתה הראשונה (1.7.16) הבהירה בין היתר בסעיף 2 נושא הכותרת Ambient Air Quality Standards"" כי "...רוב המדינות המפותחות קובעות תקני איכות עבור מזהמים הנחשבים מזיקים לבריאות הציבור והסביבה. הקביעה לאלו סוגי מזהמים יש תקני איכות אוויר משתנה ממדינה למדינה, אך כמעט לכל המדינות המפותחות יש תקנים לאוזון ומזהמים שהם תוצר ישיר של בעירה..." (עמוד 4). בהמשך ציינה המומחית כי במערכת הרגולציה הישראלית קיימות שלוש רמות של תקני איכות אוויר: ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה. כאשר ערכי היעד שאפתניים ומשמשים לקביעת תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר. (עמוד 5 למעלה).
- בסעיף 3 נושא הכותרת "איכות אוויר ובריאות", ציינה המומחית בין היתר כי ריכוזי האוויר הסביבתי (ambient) הנמדדים משקפים ריכוזי מזהמים באוויר אליהם אנשים עלולים להיחשף, ואם הם נמצאים באזור "...which the monitor is representative" (עמוד 5 באמצע).
- בפרק 7 של חוות דעתה (בשפה האנגלית) פירטה ד"ר ליביקי את המקורות/אסמכתאות אשר שימשו אותה להכנת חוות דעתה, ובין היתר ציינה דוחות (Report) של "Haifa District Municipal Association for Environmental Protection", לשנים 1999-1991 ו-2015-2005 (עמוד 29-28) וכן דוחות של"Israeli Ministry of Environmental Protection (MOE)" לשנים 2015-2005, וכן מסמך של גוף זה נכון לדצמבר 2014, ומסמכים הנוגעים ל"Air Quality Monitoring Trends Report" של גוף זה לשנים 2013-2001 ודו"ח על מצב איכות האוויר לשנת 2014 (עמודים 30-29).
- בטבלאות 4-5 ־ 4-7 השוותה המומחית את איכות האוויר הסביבתי המנוטר בחיפה לנתונים בישראל , ארה"ב ו-EU בשנים 2006-2005 , 2009 ו- 2014-2013. בתרשימים הרבים (Figures) ( 2־4 - 64־4) בחנה המומחית והשוותה נתונים רבים של מדידות ביחס לחיפה, לריכוזי חומרים שונים ובהשוואה לערים תל אביב וירושלים.
- מסקנות המומחית לאור הניתוח שערכה וכפי שפורטו בסעיף 6 לחוות דעתה היו בין היתר, שרשרת הניטור בחיפה היא צפופה ועוקבת אחר מערך גדול של כימיקלים, כי הערכים הרלוונטיים למדידה הם ריכוזי אוויר סביבתי לטווח ארוך הם הרלוונטיים לבדיקת הסיכונים הפוטנציאליים ולא ריכוזי אוויר לטווח קצר. לדעתה מרשת הניטור בחיפה עולה כי ריכוזי המזהמים בחיפה דומים או נמוכים מאלה שנמדדו בירושלים ותל אביב, כי פליטת מזהמים ראשוניים בחיפה לאוויר התעשייתי פחתה משמעותית מאז קיים תיעוד (משנת 1985), כי פליטת SO2 ירדה ב-98% מאז 1985 וירדה בכ-80% משנת 1985 ועד 2005 וכי ריכוזי האוויר הסביבתי של רוב המזהמים העיקרים למעט PM10 PM2.5, ירדו מאז קיום התיעוד ועד שנת 2001 ועד מועד עריכת חוות הדעת (2016). המומחית מציינת כי בתקופה 2013-2005, איכות האוויר הסביבתית בחיפה כפי שמשתקפת בריכוזי האוויר השנתי הממוצע של מזהמי הקריטריה נמצאה בד"כ עומדת בתקני איכות האוויר בישראל [ואף של האיחוד האירופאי וארה"ב] למעט ריכוזי PM10 PM2.5 שחרגו מערכי הסביבה והיעד , וחריגות אלה הינן ככל הנראה כתוצאה של האקלים הישראלי וקרבה למדבר.
- כך למשל ובאופן דומה גם נכתב במבוא מוצג מש/19 "עיקרי הממצאים דוח המגמות של ניטור איכות האוויר לשנים 2013-2001 ", בין היתר כי "...ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים 5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק"ג/מ"ק ונובע ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה" (שם, עמוד 1930).
- כך גם ראו בחוות דעתה המשלימה של ד"ר ליביקי (אוקטובר 2020) אשר התייחסה 'לאוויר הסביבתי', את מקורות המידע שצויינו בעמוד 2 באמצע, והתרשימים (Figures) השונים מספר 36-4, המנתחים את מצב האוויר הסביבתי (ambient air) בהיבטים שונים והשוואתיים.
- ד"ר ליביקי העידה כי "...חוות הדעת שלי מדברת על איכות האוויר בחיפה בהשוואה לערים אחרות". היא נשאלה והבהירה ביחס לחוות דעתה כי:
עו"ד מר א. אמוראי: למה לא התייחסתם לניטורים שנמצאים בחצרות, חצרות המפעלים? הכוונה, אני אומר לך..