(עמוד 2322 שורות 30-23) (ר' גם: עדותה בעמוד 2357 שורות 23-19).
וכך העידה המומחית ד"ר גודמן בנוסף:
עו"ד מר ד. אור חן: RTO זה מתקן שהמפעלים התקינו כדי להפחית פליטה של VOC. זה סוג של מחמצנים תרמיים רנגרטיביים שהמפעלים התקינו כדי להפחית את הפליטה של VOC, של ה - VOC. את לא יודעת את זה?
[....]
מתורגמנית, ע. שני: אני יודעת שבמשך הזמן ננקטו האמצעים להפחתת זיהום אבל אני לא יודעת פרטים לגבי זה. הניתוח שלי היה לגבי ריכוז של מזהמים באוויר סביבתי.
(עמוד 2352 שורות 24-9).
ובהמשך -
מתורגמנית, ע. שני: אני אתרגם את מה שהעדה אמרה והיא חושבת שהיא שכחה להשיב על חלק אז תצטרכו לומר בבקשה אם יש משהו שהיא צריכה להשלים. התשובה עד עכשיו הייתה כן, אני כן עניתי אבל אני אחזור. הטווחים שאני מציגה הם טווחים שהם ממוצעים לכל שנה ושנה. אני הראיתי ממוצעים בכל שנה בין השנים 2005 ו-2018 ואני מראה שם את הנמוך ביותר וגם את הגבוה ביותר ומה שרואים ממה שאני מציגה שם, כשאפילו שיש ירידה בפליטות של 70 אחוזים, אין ירידה של 70 אחוזים בריכוזים שיש באוויר הסביבתי ביחס למרכיבים רבים. הנקודה שלי הייתה שאין קורלציה אחד לאחד בין פליטות לבין רמות סביבתיות. מה שחשוב זה רמות באוויר הסביבתי. מה שחשוב זה לראות את הטווח המלא, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר כי אחרת אנחנו עלולים לפספס משהו...
(עמוד 2359 שורות 30-19) (ר' גם: עדותה בעמוד 2493 שורות 29-19).
- המומחים המקצועיים מטעם המבקשים [ואף לכאורה פרופ' גרוטו בכתביו], התעלמו לחלוטין מנושא "האוויר הסביבתי" המנוטר, לא התייחסו אליו ולמדידותיו לאורך השנים, שהוא האוויר אותו נושמים המבקשים ושאר חברי הקבוצה־תושבי המפרץ, איש איש באזור מגוריו. הם אף לא הציגו נתונים אחרים או סותרים לגביו בשנים הרלוונטיות. כפי שציינו מומחי המשיבות נכוחה, תושבי מפרץ חיפה אינם נושמים את האוויר הנפלט מהארובות ובחצרי המפעלים השונים.
- דבריה של ד"ר גודמן בהקשר זה לפיהם "...תקנים בנוגע לאוויר בישראל ובארצות הברית ובמקומות אחרים, כולם מבוססים על רמות סביבתיות, לא על פליטות, בבואם להגן על בריאות הציבור" (עמוד 2366 שורות 13-11), לא נסתרו, מקובלים עלי ומתבקשים בנסיבות העניין ולאור כל המובא לעיל (ר' גם עדותה בעניין זה גם בעמודים 2188-2186).
- כך גם בנוסף לערכי האוויר הסביבתי הנמדדים בתחנות הניטור השונות הפזורות באזור (ר' למשל סעיף 1 ותרשים 4-1 לחוו"ד ליביקי הראשונה), הרי שלצורך בחינה האם העשן הנפלט מהארובות במפעלים הוא זה שגורם לעודף התחלואה הנטען [באיזה סוג של סרטן?], יש לבודדו משאר גורמי הזיהום הכללים האחרים שברקע - לרבות תחבורה, נמל חיפה, חברת חשמל, ויש לקחת בחשבון גם נתונים אישיים כמו גיל, עישון ומצב סוציו־אקונומי. כדבר הזה לא נעשה ולא הוכח ע"י המבקשים.
- אין בראיות המבקשים ובעיקר בחוות דעת המומחים מטעם המבקשים התייחסות או הבאת נתונים ביחס לאוויר הסביבתי או לנתוני המדידות בתחנות הניטור, במהלך השנים הרלוונטיות לבקשה. כך גם לא ניסו המבקשים לקעקע באופן ממשי את הנתונים השונים הרבים [לרבות את נתוני תחנות הניתור], אשר קיבלו ביטוי בחוות דעת ליביקי, וזכו אף להתייחסות בחוות דעת גודמן, לרבות לעניין ריכוזי חומרים שונים, ונתוני הקריאות שבתחנות הניטור בשנים הרלוונטיות.
- פרופ' רנרט נשאל בהקשר זה, האם שמע תלונות מצד אנשי 'איכות הסביבה' "...שהתמונה המתקבלת מהניטור היא חלקית בלבד" והם אינם סומכים עליו, תשובתו:
העד, פרופ' גד רנרט: התשובה היא שלא שמעתי.