לאור אשר נקבע ברורות בפרשת גולן, יש אף לדחות את טענת המבקשים לפיה "...בתביעות נזיקין בגין חומרים מסוכנים, ראוי שאמות המידה להוכחת קשר סיבתי עובדתי תהיינה גמישות יותר ביחס לדיני הנזיקין המסורתיים" (ר' סעיף 110 לעיל).
תחלואה עודפת, קשר סיבתי, עמימות סיבתית, הטיה נשנית - המסגרת המשפטית
- ככלל יאמר, כי ההלכה הנוהגת להוכחת תחלואה עודפת ממקור מזהם, דורשת הוכחת קשר סיבתי פוטנציאלי וספציפי באמצעות ראיות מדעיות, כאשר עודף תחלואה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, ויש להוכיח גם סיבתיות ולא רק מתאם (ר' גם עדות פרופ' לין בעמוד 772 שורות 18-16).
- מכאן, שבתביעות שעניינן נזקים נטענים שנגרמו עקב חשיפה לחומרים רעילים, על התובע־המבקש להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי, קרי האם החשיפה הנטענת מסוגלת לגרום למחלה הנטענת, וכן קיומו של קשר סיבתי עובדתי ספציפי, קרי האם החשיפה של התובע בנסיבות מסוימות גרמה בפועל למחלתו של התובע, על רקע כלל הנתונים האישיים שלו ונסיבות החשיפה.
- בפרשת הקישון שנדונה בבית המשפט העליון (ע"א 6102/13 עצמון נ' חיפה כימקלים בע"מ), נקבע לעניין קיומם של קשר סיבתי פוטנציאלי וספציפי, כי נדרש בין היתר להוכיח גם את התקיימותם של כל המאפיינים־התנאים הבאים:
א. עודף תחלואה.
ב. קשר סיבתי פוטנציאלי, קרי, כי חומר פלוני מהווה גורם סיכון לסוג מסויים של סרטן (התובעים הניחו כי כל החומרים גורמים לכל סוגי מחלות הסרטן, מה שלא הוכח כלל, ומנגד, נסתר על ידי מומחי הנתבעים והספרות המקצועית).
ג. כי החומר מהווה גורם סיכון בתצורת החשיפה הרלוונטית (מוצק, נוזל, גז).
ד. כי החומר מהווה גורם סיכון בדרך החשיפה הרלוונטית (נשימה, בליעה, חשיפה עורית).
ה. כי החומר מהווה גורם סיכון במתאר החשיפה הרלוונטי הכולל את היקף ומידת החשיפה, תקופת החשיפה, ואופן החשיפה (שעות וימים או חודשים ושנים, ברציפות או בהפסקות, מעל המים או מתחת למים, בליעה או נשימה של כמויות גדולות או חשיפה ספורדית לכמויות קטנות וכיו"ב).
ו. יש לקחת בחשבון גורמי סיכון רגילים אחרים (כמו גיל, עישון, חשיפה לשמש, גנטיקה משפחתית ועוד) (שם, פסקאות 37-36).
- אופן הוכחת קיומו של קשר סיבתי עובדתי היא באמצעות ראיות מדעיות מעולם הרפואה. בנוסף כאמור תיבחן שאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי, קרי האם קיימת הצדקה לחייב את המזיק באחריות נזיקית בגין החשיפה לחומרים מסוכנים. קשר סיבתי משפטי יוכר רק בגין אותם גורמים עובדתיים שיש הצדקה לחייב את המזיק באחריות נזיקית בגינם.
- כאשר קיים קושי בהוכחת קיומו של קשר סיבתי, חלה "עמימות סיבתית". בספרות הוכרו חמש קטגוריות עיקריות של מצב מעין זה:
אי-יכולת לזהות את המעוול שגרם לנזק