"בפסק-דיני הצעתי את הכלל הראוי בעיני לאור אמות המידה הללו ומתוך הנחת מוצא שלפיה כללי ההוכחה של תביעות נזיקין צריכים לשקף את הרעיון שעוולות נזיקיות הן עוולות שלמות - אין 'חצי עוולה' ואין 'שמינית נזק' - והצדק המתקן הוא בגרעינו עקרון בילטראלי המצריך הוכחת קשר סיבתי" (שם, פסקה 55, הדגשה הוספה - י"ע).
מכאן, שלא די להצביע על מספר ניזוקים בעלי קשר כלשהו לנתבע. גם אם הובאו מחקרים אפידמיולוגים המראים אחוזי תחלואה גבוהים בקרב בני הקבוצה, וקיים קשר או מתאם (correlation) מסוים בין הקבוצה לבין הנתבע, יהיה על התובע לעמוד על הקשר הסיבתי (causation) הפוטנציאלי בין נזקיהם של כל אחד מבני הקבוצה לבין הסיכון החוזר אליו נחשפו על ידי הנתבע (על ההבחנה בין קשר/מתאם לבין קשר סיבתי ברמה המדעית-משפטית ראו עניין קרישוב, עמ' 340-338). היה על התובעים להוכיח, על בסיס ראיות מדעיות, כי קיים קשר סיבתי פוטנציאלי בין המעשה העוולתי המהווה סיכון חוזר (לדוגמה, הזרמת קדמיום לתוך הנחל) לבין נזקו של כל בן-קבוצה (לדוגמה, סרטן הערמונית) בדרך ובאופן שהניזוק נחשף למעשה העוולתי (לדוגמה, חשיפה עורית בריכוז מסוים). יכול שבני קבוצה אחת נחשפו למספר סיכונים חוזרים בו-זמנית (חשיפה למספר חומרים מסוכנים) ויכול שנזקיהם של בני הקבוצה מתבטאים במספר דרכים שונות (מחלות מסוגים שונים), אך עדיין יש להראות כי בין כל ביטוי נזיקי לבין מקורו העוולתי מתקיים קשר סיבתי פוטנציאלי (שם, פסקה 48).
- כסיכום תמציתי ובלתי ממצה יאמר, כי ההלכה להוכחת תחלואה עודפת ממקור מזהם, מחייבת אם כן - ואף את המבקשים דכאן בגדרי בקשתם לאישור - בהוכחת קשר סיבתי פוטנציאלי וספציפי באמצעות ראיות מדעיות מוצקות, תוך עמידה בדרישות ספציפיות לגבי סוג החומר, דרך החשיפה ומתארה, ובשקלול גורמי סיכון נוספים. ודוק - עודף תחלואה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, ויש להוכיח סיבתיות ולא רק מתאם, גם במקרים של עמימות סיבתית או הטיה נשנית.
- בסעיף 334 לסיכומי המבקשים נטען כי ": "המבקשים כולם בתצהיריהם ובעדותם ביססו היטב את עילתם האישית כנפגעים ישירות מהזיהום של המפעלים בריחות ובחרדה שנגרמה להם מעודף תחלואה לחלות בסרטן" (ר' גם האמור בסעיפים 5, 126 ו-332 לסיכומים ו-סעיפים 18-12 לסיכומי התשובה לעניין הוכחת 'התחלואה העודפת').
- בסיכומיהם התייחסו המבקשים והסתמכו גם על קיומה של 'הטיה נשנית'. כך למשל בסעיף 51 [צ"ל סעיף 320] טענו הם בין היתר כי: "...מבחן ההטייה הנשנית בא לפטור בעיות בהוכחת קשר סיבתי במקרים שיש בהם סיבתיות עמומה, מקום בו המכשול לזכייה בתביעה נמצא במבחן מאזן ההסתברויות"...המודל של ההטיה הנשנית חל מקום בו המזיק יוצר סיכון חוזר ונשנה כלפי קבוצה של אנשים וקיימת הטיה עקבית בהחלת הכלל של מאזן ההסתברויות, קרי, הנתבע או התובע תמיד זוכים" (ע"א 1415/13 ל.ב. נ. היינץ רמדיה בע"מ פס' 24 (22.7.2014)".
- כך גם בסעיף 19 סיפה לסיכומי התשובה, טענו המבקשים בהסתמך על קיומה של הטיה נשנית בין היתר כי: "...אולם בהחלת מבחן מאזן ההסתברויות לגבי הנזקים שנגרמו מאותו סיכון, קיימת הטיה נשנית: על אף שהוכח שהסיכון שנוצר על ידי המעוול מתממש וגורם לנזק אצל חלק מהניזוקים בקבוצה, צד אחד לתביעה יזכה או יפסיד ב-100% מהתביעות הפרטניות שתוגשנה. במצב דברים זה, ענייננו בהטיה שיטתית בהחלת מאזן ההסתבריות, ושיקולי צדק מתקן והרתעה יעילה דורשים פתרון חלופי להבחנה בין הטייה נשנית, נזק ראייתי ואובדן סיכויי החלמה..."
ובסעיף 73 לסיכומי התשובה שבו המבקשים וטענו בין היתר כי: "...תנאי מקדמי להעלאת טענה של הטיה נשנית, הוא קיומה של סיבתיות עמומה. כאמור, מבחן ההטייה הנשנית בא לפטור בעיות בהוכחת קשר סיבתי במקרים שיש בהם סיבתיות עמומה, מקום בו המכשול לזכייה בתביעה נמצא במבחן מאזן ההסתברויות"... "המודל של ההטיה הנשנית חל מקום בו המזיק יוצר סיכון חוזר ונשנה כלפי קבוצה של אנשים וקיימת הטיה עקבית בהחלת הכלל של מאזן ההסתברויות, קרי, הנתבע או התובע תמיד זוכים".
- המשיבות התייחסו לנושא התחלואה העודפת בין היתר בפרק ב(2) סעיפים 46-20. ולטענת ההטיה הנשנית ראו בהרחבה בין היתר סעיפים 562-552 ו-575-568 לסיכומיהן.
- בפרשת גולן לעיל, נקבע לעניין זה בין היתר כי "....כדי להוכיח את היסודות המכוננים את מבחן ההטיה הנשנית - לפי מאזן ההסתברויות - נדרשים בעלי-הדין להביא את מיטב הראיות ויש להניח כי במקרים שבהם הדבר אינו מתבקש מעצם אופיו של הסיכון, יוכלו להסתייע בכלים הרגילים העומדים לרשותם ובהם חוות-דעת מומחים, חומר מקצועי ועדויות רלבנטיות" (שם, פסקה 31).
דיון והכרעה
- לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, בחנתי את חוות הדעת ועדויות המומחים ושאר העדים וכלל התיעוד שהובא בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין טענות המבקשים להידחות, וכי לא עלה בידם להוכיח את כלל הנדרש מהם, בין היתר באשר לקיומם של עודף תחלואה וקשר סיבתי.
- הלכה היא כי בתביעות שעניינן נזקים נטענים שנגרמו עקב חשיפה לחומרים רעילים, על התובע־המבקש להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי פוטנציאלי, קרי האם החשיפה הנטענת מסוגלת לגרום למחלה הנטענת, וכן קיומו של קשר סיבתי עובדתי ספציפי, קרי האם החשיפה של התובע בנסיבות מסוימות גרמה בפועל למחלתו של התובע, על רקע כלל הנתונים האישיים שלו ונסיבות החשיפה. בענייננו אנו כזכור, לא נטען כי החשיפה הנטענת גרמה למחלה כלשהי של המבקשים.
- כך כבר נקבע לעיל ובמפורט, בפרק הדן בהשוואה הלא רלוונטית לממוצע הארצי, כי השוואת התחלואה בחיפה לתחלואה באוכלוסייה הכללית (הממוצע הארצי), אינה יכולה להוכיח באופן מהימן קיומו של עודף תחלואה בחיפה (ר' בהרחבה סעיפים 469-462 לעיל).
- כפי שפורט מעלה חוות הדעת של המומחים פרופ' לין ו-ד"ר שליט"א אינן מוכיחות ברמת ההוכחה הנדרשת כי קיימת תחלואה עודפת במפרץ חיפה שמקורה במפעלים (בלבד), אצל אלה הנמנים על הקבוצה. התזות העומדות בבסיס חוות הדעת של המומחים הנ"ל, נדחו כבר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ובית המשפט-העליון והן על ידי בגדרי פסק דין זה, ואין בכוחן לשמש אסמכתה מדעית הולמת לקביעה כי קיימת תחלואה עודפת במפרץ חיפה ־ תחלואה שמקורה בפליטות המפעלים [במנותק מגורמי פליטה מוכחים מוכרים אחרים].
- לא למותר לציין כי פרט למומחים ולפרופ' גרוטו, לא העידו מטעם המבקשים עדים מקצועיים כלשהם, כך שלא ניתן להתייחס מבחינה ראייתית, לניירת שונה שהוגשה כבעלת משקל.
- בנקודה זו אף ראוי להדגיש כי פרופ' גרוטו לא הגיש חוות דעת, ואין מקום להתייחס למי מהכתבים נספחים 4 ו-1 כאל חוות דעת.
- למעלה מכך, לו רצו המבקשים להעניק משקל של ממש לעמדת פרופ' גרוטו ודעתו המקצועית, ראוי היה להגיש חוות דעת שלו או לכל הפחות תצהיר עדות שלו. בסופו של יום "נייר עמדה" "כשמו (לא/כן) הוא", הוא מבטא במקרה דנן את עמדתו האישית של פרופ' גרוטו על בסיס פרשנות שלו למחקרים שונים (שהוא לא נטל חלק בעריכתם), ואין הוא מבטא כפי שהסתבר ופורט מעלה את עמדת הממסד הרפואי.
- המבקשים מסתמכים על האמור בנייר העמדה, ככזה אשר מכוחו ניתן להסיק על עודף תחלואה במפרץ חיפה שמקורו במשיבות. דעתי אינה כדעתם. ראו גם הדיון בעניין כמפורט מעלה.
- בסעיף 27 לסיכומי המבקשים מפנים הם לאמור בעמוד 4 לנייר העמדה באמצע. ברישה נאמר כי "..מחקרים אפידימיולוגיים בנפת חיפה מצאו קשר בין זיהום אוויר תעשייתי ותחלואה נשימתית וזיהום אוויר חוץ מבני ואסתמה בילדים". לא ניתן ליתן משקל ראייתי הולם למחקרים אפידמיולוגיים 'עלומים' מבלי שאלו יוצגו בבית המשפט ע"י עורכיהם. תשומת לב כי לא נאמר בפסקה 'עודף תחלואה' אלא תחלואה בלבד, וכי המדובר בנוסף גם במקור זיהום אוויר "חוץ מבני" במובחן מזיהום אוויר תעשייתי. זאת ועוד, הקבוצה בה מדובר בפסקה זו הינה של ילדים והיא אינה מייצגת את הקבוצה מושא בקשת האישור.
- מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2013 כולל ככל הנראה, בדומה לנספח 11 לנספחי המבקשים (לשנת 2014), נתונים של כל מקורות הפליטה במפרץ של חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן (NMVOC), כמו למשל תחנות כוח, תחנות דלק ותחבורה. כך שלא ניתן לייחס את הדברים למשיבות בלבד.
- בסעיף 22 לסיכומים מפנים המבקשים לאמור בעמוד 5 לנייר העמדה, שם נכתב כי "...לאור נתוני התחלואה החריגה כולל המחקרים האפידימיולוגיים באזור מפרץ חיפה ובכלל זה נתונים ומחקרים שפורסמו לאחר החלטות הוועדה המחוזית ובהתאם לידע הקיים בספרות הרפואית, משרד הבריאות סבור כי לאור מספר התוכניות באזור מפרץ חיפה שהינן בעלות פוטנציאל השפעה משמעותי..". אין בדברים להוות ראיה משפטית משמעותית להוכחת עודף תחלואה הנגרם לקבוצה, מהמפעלים בלבד.
- בסעיף 23 לסיכומים מפנים המבקשים לעמוד 6 לנייר העמדה, שם נאמר בין היתר כי "...בשנים האחרונות, ארגון הבריאות הבינלאומי ואגודות מקצועיות קבעו כי קיים קשר סיבתי בין מחלות מסוימות וחשיפה לזיהום אוויר בהתבסס על סקירה של מחקרים אפידמיולוגיים רבים שבחנו אוכלוסיות נרחבות וכן בחינת מחקרים טוקסיקולוגיים. במסמך זה התרכזנו בשלוש קבוצות של מחלות לגביהן נקבע קשר סיבתי עם זיהום אוויר ־ החמרה באסטמה בקרב ילדים, תחלואה ותמותה קרדיאלית וסרטן ריאה".
- המחקרים האפידמיולוגיים כמו גם הטוקסיקולוגיים לא הוכחו בפני בית המשפט. למעלה מכך המדובר בדברים כלליים שאינם קושרים חד־חד ערכית את המפעלים למחלות המסוימות בבחינת גורם יחיד בלעדיו אין. כפי שצוין בהרחבה מעלה, בנייר העמדה (נספח 1) לא נקבע, כי אותו אוויר (מזוהם) שנפלט מארובות המפעלים ואשר מגיע לאזור המגורים ואשר אותו כאוויר סביבתי נושמים חברי הקבוצה, באזור מגוריהם, הוא זה שבלבד גורם לעודף התחלואה במפרץ.
- כך גם אישר פרופ' גרוטו בעדותו בחקירה הנגדית, בזיקה לאמור בנייר העמדה, בין היתר כי הוא "... יודע שייצור חשמל גם גורם לתחלואה ולסרטן". לדבריו תחבורה, ייצור חשמל וזיהום אוויר מתעשייה, פולטים חומר מסרטן, דבר שאין צורך להוכיחו. הוא נשאל האם הוא מודע "...לזה שעשן מאוניות, יש פליטה של מזהמים מאוניות בנמל" והשיב:
גם זה, יש, יש מקורות זיהום רבים שאנשים נחשפים. המטרה שלנו בתור מי ששומר על בריאות הציבור, זה לצמצם כמה שניתן את המקורות שניתן לצמצם אותם, פי אם 2.5 שקודם דיברתי עליו לא תמיד ניתן לצמצם. חלקו מגיע מאבק מאפריקה ואין לנו מה לעשות, אבל אותו חלק שאנחנו יכולים לטפל בו תפקידנו לטפל בו...