...גרימת עמימות עובדתית על ידי הנתבע הינה תנאי יסוד לתחולתה של דוקטרינת הנזק הראייתי בהיבטה הדיוני. כדי שהתובע יוכל ליהנות מפירותיה של דוקטרינה זו, כך נותנת הדעת, עליו הנטל להראות כי התנאי היסודי הכלול בגדרה, מתקיים. אין היגיון בכך שהתובע יוכל לפטור את עצמו מן הצורך להציג ראיות באשר ליסודות מסוימים בעילת תביעתו, בהסתמך על טענה בעלמא כי נגרמה לגביהם עמימות עובדתית... (שם, עמוד 360ד-ה ; פסקה 25).
- בפרשת אבו עלאש לעיל נפסק בין היתר:
הדוקטרינה בעניין נזק ראייתי יסודה בחזקה העובדתית המניחה כי אלמלא ניזוקו עקב רשלנותו של הנתבע, היו הראיות החסרות תומכות בגרסת התובע בסוגיה שבמחלוקת (ראו ע"א 361/00 ד'אהר נ' סרן יואב (לא פורסם), פסקה 19 (להלן: עניין ד'אהר)). ויודגש - לשם החלתה של דוקטרינה זו על התובע להוכיח כי יש אשם בפעולותיו של הנתבע (ראו עניין ד'אהר, פסקה 21 וכן ראו דנ"א 1912/05 מדינת ישראל נ' ד'אהר (לא פורסם), פסקה 7) (שם, פסקה 9).
- המבקשים לא הוכיחו בפני בית המשפט בעצמם או באמצעות המומחים מטעמם ולא שיכנעו כמתחייב, כי הם נקלעו למבוי סתום ראייתי־הוכחתי (כלשהו) "באשמת" המשיבות. כך גם לא הוכח על ידם, מהן (אם בכלל) 'הראיות החסרות' ואיזה אשם נפל בהתנהלות המשיבות בהקשר זה.
- סוף דבר - אין מקום בענייננו להעברת נטל ההוכחה אל כתפי המשיבות מכוח איזה מן הכללים הראייתיים שעליהם ביקשו המבקשים להסתמך.
פגיעה באוטונומיה - ההלכה בקליפת האגוז
- זכותו של אדם לאוטונומיה הוכרה לראשונה בפסק הדין בע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, פ"ד נג(4) 526 . שם בחוות דעתו של כב' השופט ת' אור נקבע כי לכל אדם זכות יסודית לאוטונומיה אשר באה לידי ביטוי בזכותו של אדם להחליט על מעשיו ולפעול לפי בחירותיו. עוד נקבע בפסק הדין כי פגיעה באוטונומיה תהווה "נזק" כמובנו בפקודת הנזיקין וככזה הוא בר פיצוי.
- סוגיית הפגיעה באוטונומיה בהיבט הצרכני, נדונה בפסק הדין ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עיזבון ראבי (פורסם בנבו, 4.12.2011). שם בחוות דעתה של כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות נקבע כי הפגיעה באוטונומיה באותו מקרה הייתה על דרך של הטעיית ציבור הצרכנים עת חברת תנובה הסתירה מעיני הצרכנים דבר הוספת רכיב הסיליקון לחלב העמיד המשווק על ידה. נקבע כי אי גילוי הפרט המהותי הוא זה אשר מהווה פגיעה באוטונומיה שכן נשללה מציבור הצרכנים זכות הבחירה.
- בע"א 887/19 שמול נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 21.11.2022) נפסק בין היתר כי:
בכל הנוגע לנטל הנדרש לצורך הוכחת ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה - נקודת המוצא לדיוננו בע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526 (1999) (להלן: עניין דעקה) - שם הוכר לראשונה ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה של הפרט כראש נזק נפרד, והותוו גבולותיו. אולם, ממועד מתן פסק הדין בעניין דעקה ועד עתה - חלו התפתחויות פסיקתיות שחידדו ודייקו את גבולותיו של ראש נזק זה. בנקודת הזמן בה ניתן פסק הדין מושא הערעור - התייצבה כבר הלכה ברורה, לפיה אין פוסקים פיצוי בגין נזק שביטויו בא רק בעצם שלילת האוטונומיה של הרצון, ויש צורך בהוכחת נזק סובייקטיבי תוצאתי.