תצ (ת"א) 11278-10-19 יהושע קליין נ' בתי זקוק לנפט בע"מ - חלק 3

כעולה מן האמור, הדרישה הסטטוטורית לקיומו של תובע ייצוגי בעל עילת תביעה אישית היא בבחינת "פיצ'ר" ולא "באג".  בית משפט זה עמד על הצורך בעמידה קפדנית על דרישת קיומה של עילת תביעה אישית ועל כך שתכלית סעיף 4(א)(1) היא "לייחד את מעמד התובע הייצוגי לבעלי זכאות אישית" (ע"א 6979/20 חנוכה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 69 לפסק דינו של השופט א' שטיין (30.1.2023)..

(שם, פסקה 8).

ובהמשך -

...לסיכום, איני סבור כי חוק תובענות ייצוגיות מאפשר קבלת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיעדר עילה אישית, ולפיכך לא ניתן לקיים הליך ייצוגי בגין נזקי גוף שנטען כי נגרמו לקבוצה בלתי מובחנת מן הציבור.  מעבר לכך, הכרה באפשרות זו מצריכה ליבון של שאלות מורכבות בתחום הסיבתיות העמומה, והיעדר דיון כאמור מצדיק גם כן שלא להכיר בשלב זה בעילת תביעה בנסיבות ענייננו..

(שם, פסקה 36).

23. הודגש ע"י המבקשים, כי בקשתם אינה מתייחסת לפגיעות (נטענות) שהם חוו ב-N.A. עקב הפליטות המזהמות. כך למשל נטען בסעיף 262 לבקשת האישור "...כיוון שהמבקשים הייצוגים אינם מתיימרים לתבוע בגין נזק פיזי, למרות שנגרם להם שינויD.N.A והם מצמצמים את תביעתם לרשלנות, הפרת חובה חקוקה, פגיעה באוטונומיה..." (ר' גם סעיף 315 לסיכומיהם).
24. בסעיף 22 לסיכומי המבקשים נטען בין היתר כי"...מכאן שכתוצאה מזיהום האויר שנגרם ע"י המשיבות נגרם למבקשים נזק פיזי ממשי בשל שינוי בתפעולו של ה-N.A...". בסעיף 325 סיפה נטען בין היתר כי "...הבקשה במקרה דנן הוגשה תוך מספר חודשים מיום שהתגלה למבקשים מהמומחים בבקשה זו שבגופם ארע נזק סמוי של שינוי ב - D.N.A".
25. עיון בתצהירי המבקשים מלמד כי כי הם מסיקים את הנזק שנגרם להם "...שמתבטא בשינוי בתפעולו התקין של ה-N.A ", מן האמור בחוות דעת פרופ' לין שהומצאה לעיונם. פרופ' לין אישר בחקירתו כי הוא אינו יודע את שמות המבקשים וכי "... אני לא דיברתי, לא בדקתי ולא בדקתי שום מסמך רפואי של אף תובע".  עולה אם כן כי לא קיים כל תיעוד רפואי מתאים או חוו"ד רפואית התומכת בטענה שהועלתה ע"י המבקשים (בעלמא), לפיה חל שינוי בד.נ.א.  שלהם .  משכך בית המשפט יתעלם ממנה ולא ייחס לה משקל.
26. סיכומם של דברים - בגדרי בקשת האישור דנן תובעים המבקשים פיצוי כספי בגין נזק של פגיעה באוטונומיה בלבד. לא הוכח ע"י המבקשים כי מפגע זיהום האוויר הנטען (הפליטות), גרם להם פגיעה בבריאות או גרימת סבל ממשי, להבדיל מהפגיעה באוטונומיה.
27. כן יצויין כי התקופה הרלוונטית לבקשת האישור הינה בין השנים 2005 ל- 2015 (ר' סעיף 262 לבקשת האישור), אם כי בתצהירי המבקשים בסעיף 'הגדרת הקבוצה' מדובר על תקופה משנת 2015-2008 ובעיקר מ-2010-2008.
28. בקשת האישור המתוקנת נתמכה בחווֹת דעת של שלושה מומחים: ד"ר זמיר שליט"א, מיקרוביולוג רפואי, יועץ במפגעי סביבה כימיים ואלקטרומגנטיים (חוות דעת עיקרית וחוות דעת משלימה - נספחים 13 ו-13.1); פרופ' שי לין, אפידמיולוג, מומחה בבריאות הציבור ומומחה במנהל רפואי (חוות דעת עיקרית וחוות דעת משלימה - נספחים 14 ו-14.1); פרופ' מולי להד, פסיכולוג רפואי מומחה בכיר, ומר דימה לייקין, שהיה במועד מתן חוות הדעת דוקטורנט במחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון בנגב (נספח 2).
29. את המקורות עליהם מתבססים המבקשים לשם תמיכה בטענותיהם בבקשת האישור, ניתן לחלק כעקרון לשלושה סוגים: חוות דעת מומחים כאמור בסעיף 28 לעיל, 2. מסמכים של פרופ' איתמר גרוטו (אשר שימש באותה עת כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות) [נספחים 4 ו-4.1] וכן של המשרד להגנת הסביבה, 3.  פרסומים באינטרנט.
30. ביחס למסמכים השונים [סוג מס' 2] כאמור לעיל, הרי שמדובר ב -:
    • א. מכתב מיום 4.2015 ששלח פרופ' איתמר גרוטו (להלן: "מכתב גרוטו הראשון") (נספח 4 לבקשת האישור) לגב' שלומית חן, ממונה ארצית לעררים (מרכזת בכירה) באגף מוסדות תכנון ארציים.
    • ב. נייר עמדה בנושא תחלואה במפרץ חיפה מיום 12.2015 (להלן: "דו"ח גרוטו השני") (נספח 4.1 לבקשת האישור). נייר העמדה נכתב על ידי פרופ' גרוטו וארבעה אחרים.
    • ג. דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה - "אפיון האוויר במפרץ חיפה - אוקטובר 2009 ומרץ 2010" (נספח 3 לבקשת האישור, מאת א' טרכטמן ו- כ' קזאמל) [ר' בהרחבה סעיפים 500-495 להלן].
    • ד. דו"ח "פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה - תמונת מצב 2014" של המשרד להגנת הסביבה, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים (נספח 11 לבקשת האישור, מאת א' טרכטמן ו-ל' קורדובה) [ר' בהרחבה סעיפים 494-486 להלן].

פרסומים באינטרנט

31. המבקשים צירפו פרסומים רבים מהאינטרנט, מהעיתונות הכתובה והדיגיטלית, הנוגעים לזיהום האוויר במפרץ חיפה. בין היתר צורף ערך בשם "זיהום האוויר במפרץ חיפה" מאתר בשם "אקו-ויקי" (נספח 1 לבקשת האישור), בו הוצג מידע בנוגע לסוגי מזהמי אוויר, תחלואה ותמותה מוגברת באזור חיפה והשפעות זיהום האוויר על תחלואה. המידע כולל הפניות לפרסומים שונים אשר לא צורפו לבקשת האישור.
32. כמו כן, המבקשים הפנו למסמך שכותרתו "זיהום אוויר ובריאות הציבור - מקרה מפרץ חיפה ועכו - תמונת מצב 2005" (נספח 2 לבקשת האישור, מאת ג'' קריקון ואח'), אשר נערך על ידי "הקואליציה לבריאות הציבור".

הטיעון המשפטי בתמצית

33. לטענת המבקשים, המשיבות פלטו במהלך השנים חומרים אסורים ומסכני חיים מעבר לכמות המותרת וכתוצאה מכך גרמו לתובעים לחלות במחלת הסרטן על סוגיו השונים עד כדי סכנת מוות או גרמו לסיכון מוגבר לחלות במחלת הסרטן על סוגיו השונים עד כדי סיכון חיים.
34. כן נטען כי המשיבות הטעו את המבקשים ביודעין בכך שידעו כי הם פולטים חומרים מסוכנים מעבר לכמות המותרת ובכך פוגעים בבריאות הציבור עד כדי סיכון חיים.
35. לטענת המבקשים, המשיבות פגעו באוטונומיה שלהם, משום שבהטעיה מכוונת גרמו לזיהום אוויר וכתוצאה מכך חלו המבקשים בסרטן מסכן חיים או סכנו את חיי המבקשים באפשרות לחלות בסרטן מסכן חיים. בכך גרמו למבקשים, מעבר למחלה הפיזית, תחושות של פחד, חרדה, ייאוש, חוסר בטחון, חוסר ודאות לגבי עתיד בריאותם ועוד.
36. נטען כי ענייננו דומה לנסיבות המקרה שנדון בע"א 1338/97 תנובה נ' ראבי (פורסם בנבו, 19.5.03) (להלן: "פרשת תנובה"), שם נקבע כי נזק לא ממוני מסוג של תחושות שליליות הוא לכאורה נזק בר פיצוי, וכי הטעיה בדבר תכולת החלב היא לכאורה פגיעה באוטונומיה של הפרט, משום שזכותם של צרכנים לקבוע מה יכניסו לפיהם ולגופם וממה יימנעו. אם כך נקבע ביחס למוצר מזון עם סיליקון וכשחברי הקבוצה לא סבלו נזק של ממש, קל וחומר בענייננו כאשר מדובר בחשיפה לסרטן או בתחלואה של ממש בסרטן וכאשר המבקשים סבלו נזק כבד, אך בחרו לצמצם את תביעתם לחלק הלא ממוני.
37. לטענת המבקשים, בוצעה הטעיה כלפי כלל תושבי חיפה וסביבתה בשנים 2015-2005.
38. המבקשים לא מתיימרים לתבוע בגין נזק פיזי בפועל אלא מצמצמים את תביעתם לרשלנות, הפרת חובה חקוקה, עוגמת נפש, חרדה, כאב, וסבל לתושבי חיפה והסביבה שנאלצו להיחשף לזיהום אוויר וכתוצאה מכך לסיכון משמעותי לחלות בסרטן מסכן חיים, להתקף לב, שבץ מוחי ומחלות ריאה. המבקשים מעמידים את הנזק, לכל חבר קבוצה בעילה של פגיעה באוטונומיה, על סך של 28,000 ש"ח.
39. בקשת האישור הוגשה על פי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לפיו מותר להגיש תובענה ייצוגית "בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" - כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים".
40. נטען כי בענייננו זיהום אוויר הוא מפגע סביבתי והמשיבות הן גורם המפגע. לטענת המבקשים, עצם קיומה של אי ודאות אצל תושבי חיפה והסביבה באשר לביצוע ניטורים באופן קבוע מהווה פגיעה באוטונומיה. כמו כן, חוסר היכולת לבחון בדיעבד באופן אמין את תופעות הלוואי מהן סבלו התושבים כתוצאה מזיהום האוויר, ולבחון את הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה מהווה נזק ראייתי.  לעניין זה הפנו המבקשים לפסקי הדין בת"צ (מרכז) 16584-10-11 פלג נ' פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ (17.5.2015); ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (9.2014); וע"א 9936/07 בן דוד נ' ענטבי (22.2.2011).
41. עוד טענו המבקשים כי המשיבות העלימו מהם ראיות וממצאים, ואף פלטו חומרים מזיקים בשעות הלילה, כדי שתושבי מפרץ חיפה לא יראו את ענני החומרים המזיקים, ולא ביצעו ניטור של החומרים המזיקים על אף שידעו שהם מזיקים.
42. תחת הכותרת "קשר סיבתי" ציטטו המבקשים חלקים שלמים מפסקי דין העוסקים בקשר הסיבתי והפער בין רמת ההוכחה המדעית הנדרשת בעולם הרפואה והמדע לבין רמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי. כך הובאו דנ"א 5707/04 מדינת ישראל נ' קרישוב (5.1.2005); בג"ץ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה (22.11.1993); בש"א (מחוזי ת"א) ארגס נ' תנובה (13.9.2009); ו-ע"א 10262-05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ההנהלה הראשית (11.12.2008). מלבד ציטוטי פסיקה אלו לא הוסיפו המבקשים טענות כלשהן.
43. לטענת המבקשים יש לראות במשיבות מעוולים במשותף לעניין סעיף 11 לפקודת הנזיקין, כך שכל אחת מהן תרמה את חלקה לזיהום. לכן גם אם תרומתו של כל מפעל לזיהום הייתה קטנה, הרי שיחד נוצרה סינרגיה והזיהום המשותף שנוצר גרם לתחלואה בקרב התושבים.
44. עוד טוענים המבקשים כי המשיבות במעשיהן ובמחדליהן הפרו את החובה כלפיהם וגרמו להם לנזק ודי בכך בכדי לפצותם, וגם אם לא יעלה בידם להוכיח את הקשר הסיבתי העובדתי יתקיים קשר הסתברותי לנזק, לאור הקבוע בדנ"א 4693/15 בי"ח כרמל-חיפה נ' מלול פ"ד נז (6) 385 (להלן: "עניין מלול"). בנוסף טוענים המבקשים כי בענייננו מתקיימים החריגים הקבועים בפקודת הנזיקין - חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים (סעיף 38) וחובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו (סעיף 41).
45. בנוגע להתיישנות טוענים המבקשים כי התביעה הוגשה רק כעת למרות שזיהום האוויר החל כבר לפני עשרות שנים, כיוון שלא ידעו על הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר מהמפעלים לבין התחלואה המוגברת באזור חיפה וסביבתה במחלות הסרטן, הלב והריאות. המבקשים נחשפו לקשר סיבתי זה רק לאחרונה, עם הפרסומים בתקשורת. כך נטען כי רק בפרסום מכתב גרוטו הראשון מיום 4.2015, נקבע לראשונה קשר סיבתי בין החומרים המזהמים שפולטים מפעלי המשיבות לבין התחלואה בסרטן התקף לב ושבץ מוחי, וזאת לאחר שבשני ההליכים שהתנהלו בקשר לקישון (ת"א (מחוזי חיפה) 732/01 תולי נ' חיפה כימיקלים בע"מ (פורסם בנבו, 3.11.13) (להלן: "תביעת הדייגים") ות"א (מחוזי חיפה) 972/00 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ (פורסם בנבו, 17.6.13) (להלן: "תביעת הצוללנים")) דחו בתי המשפט את התביעות בין היתר בהיעדר קשר סיבתי.
46. לפי דו"ח "פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה - תמונת מצב 2014" של המשרד להגנת הסביבה, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, מונה אוכלוסיית מפרץ חיפה 530,000 אנשים. חישוב הנזק נעשה לאור תקנות פיצויים לפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 (להלן: "תקנות הפלת"ד").
47. על פי תקנה 2(ב) לתקנות הפלת"ד, "לא היה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנת משנה (א) או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק, ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי". חישוב ממוצע של גיל האנשים שנחשפו לחומרים המזהמים במשך 10 שנים משנת 2005 יחושב על פי גילאי 20 עד 80, כלומר ממוצע של גיל 50. חישוב כאב וסבל על פי תקנות הפלת"ד לגיל 50, כשמועד התאונה הוא מועד פרסומו של מכתב גרוטו הראשון - 4.2015 - מסתכם בסך של 14,000 ש"ח לחבר קבוצה.
48. בפסקי דין של תביעות נזיקין פוסקים בתי המשפט בכפולות של שתיים או שלוש מסכום כאב וסבל בפלת"ד, ולכן סכום כאב וסבל לכל חבר קבוצה בענייננו הוא 28,000 ש"ח; ולכל חברי הקבוצה - 14,840,000,000 ש"ח.
49. בסקר שביצע מכון מתגם עבור עיתון כלכליסט נקבע כי 90% מהנשאלים מביאים בחשבון מפגעים סביבתיים בבואם לרכוש דירה, ולמרות שאם סקר כזה היה בודק את החרדה ממחלות סרטן, התקף לב ושבץ מוחי היה מגיע לשיעור גבוה יותר, מסתפקים המבקשים בתוצאות סקר זה, ולפיכך הנזק לקבוצה הוא רק 90%, ועומד על סך של 13,356,000,000 ש"ח.

התשובות לבקשת האישור בקצירת האומר

50. בהחלטת בית המשפט מיום 1.2016 ניתן תוקף שיפוטי להסכמת הצדדים לפיה בשלב זה של דיון בבקשת האישור, יהיו המשיבות פטורות מלצרף חווֹת דעת מומחים וראיות לעניין החבות האישית של כל משיבה בפני עצמה. בהתאם, התמקדו המשיבות בטענות כלליות המשותפות להן כולן. לפיכך אתייחס לטענות המשיבות יחד ובתמצית.
51. לא הוכח קיומו של זיהום אוויר עודף במפרץ חיפה - המבקשים לא הציגו ראיות מדעיות להוכחת הזיהום הנטען. לא נכון ללמוד מנתוני הבדיקה סמוך למקור הפליטה לאיכות האוויר שהאנשים נושמים בפועל, משום שיש הבדל בין תקני פליטה לתקני סביבה. בנוסף, ממוצע הריכוזים השנתי של תחנות הניטור בחיפה ביחס למרבית החומרים נמצא הרבה מתחת לערכי הסף.  ביחס ליתר החומרים מדובר בחריגות נקודתיות ומינוריות שלא ניתן לקשור בינן לבין השפעות בריאותיות שליליות.  זיהום האוויר בחיפה מושפע ממשתנים רבים, בין היתר ממערך התחבורה, נמל חיפה וכלי שיט, תחנת הכח של חברת החשמל, נמל התעופה ונתוני טופוגרפיה ואקלים ייחודיים לאזור.
52. בהתבסס על הנתונים הקיימים, פעילויות תעשייתיות בחיפה אינן גורמות לרמות זיהום אוויר גבוהות יותר מאשר בערים אירופאיות וישראליות דומות, ורמות זיהום האוויר אינן מגבירות את הסיכונים הבריאותיים בחיפה. אדרבא, בהתאם לנתונים עדכניים לא רק שאין זיהום אוויר חריג בחיפה, אלא שמדדי איכות האוויר בחיפה חריגים לטובה ביחס לערים אחרות בישראל.
53. לא הוכחה תחלואה עודפת במפרץ חיפה - השוואת התחלואה באזור חיפה לממוצע ארצי אינה רלוונטית בגלל השונות הגדולה בין ערים ויישובים בישראל. מבחינה אפידמיולוגית יש להשוות בין חיפה לבין אזורים הדומים בגודל האוכלוסייה ונתוני הדמוגרפיה. ואכן, השוואה בין חיפה לתל אביב מלמדת ששיעורי התחלואה והתמותה בחיפה נמוכים יותר או דומים לשיעורים בתל אביב.  לא הובאה כל חוות דעת או ראיות קבילות לעניין שיעור התחלואה העודפת הנטענת.
54. לא הוכח קשר סיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה העודפת - מכתב גרוטו הראשון מיום 4.2015 חסר ביסוס מדעי, נסמך על נתונים חסרי תוקף, מתעלם מנתונים ארוכי שנים המופיעים בפרסומי המדינה הרשמיים, וככזה לא מספק מידע היכול להעיד על קשר בין התחלואה בחיפה לבין זיהום אוויר או כל גורם סביבתי אחר. המכתב גם לא נחשב חוות דעת מומחה, ולכן כל המחקרים המוזכרים בו הם עדות שמועה.
55. גם נייר גרוטו השני מיום 12.2015 אינו ראיה קבילה. הוא כולל עדות שמיעה ומסקנות אשר לא עולות לכדי חוות דעת מומחה. מסקנות הדו"ח מבוססות על מחקרים המתבססים על נתונים לא תואמים ועל מבנה מחקר לא מתאים, ולכן אין בו כדי להצביע על קשר סיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה עודפת.  הדו"ח גם לא עונה לתנאים הקבועים בחוק לשם היותו "רשומה מוסדית" כטענת המבקשים.
56. גם משרד הבריאות עצמו לא אימץ את דו"ח גרוטו השני, ואף דחה אותו - לאחר פרסום הדו"ח משרד הבריאות מינה ועדת מומחים מדעית לבחינת נושא זיהום אוויר במפרץ חיפה, עודף תחלואה והקשר ביניהם. בחוות דעתה מאוגוסט 2016 ביטלה ועדת המומחים המדעית לחלוטין את עיקר האמור בדו"ח גרוטו השני. מסקנות והמלצות ועדת המומחים המדעית אומצו על ידי שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.
57. לא הוכחה אחריות עצמאית לכל משיבה לגרימת זיהום האוויר, אלא נעשה ניסיון לייחוס לכל המשיבות אחריות קולקטיבית. כמו כן, המבקשים כשלו בהצגת החומרים המזיקים אשר גורמים לטענתם לזיהום האוויר הנטען ולתחלואה הנוספת. השוואה בין ריכוז החומרים באוויר באזור מפרץ חיפה לבין תקני רעילות ותקני הסביבה בישראל מלמדת כי הפוטנציאל להשפעות בריאותיות שליליות כתוצאה מזיהום האוויר - נמוך.
58. חווֹת דעת המומחים מטעם המבקשים לא עומדות בדרישות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בעניין תביעת הקישון (ע"א 6102/13 עצמון נ' חיפה כימקלים בע"מ (24.9.2015) (להלן: "פרשת הקישון "). מדובר בחווֹת דעת ממוחזרות מתביעת הדייגים, במסגרתה נדחו באופן גורף. כמו כן, חלקים שלמים מחוות הדעת נשארו כפי שהוגשו בתביעת הדייגים ולא תוקנו.  בנוסף, חווֹת הדעת כוללות ציטוטים ארוכים מהאינטרנט, באופן שאינו מאפשר לראות בהן חווֹת דעת מומחה קבילות.
59. ההקלות הראייתיות שעתרו המבקשים להחלתן - הטיה נשנית, החריגים להעברת נטל חובת הראיה, הנזק הראייתי והמעוולים יחד - נטענו בכלליות, בסתמיות וללא פירוט. חלק מההקלות אף סותרות האחת את השנייה. בנוסף נטען כי יש לדחות כל אחת מההקלות המבוקשות משלל טעמים.
60. דין בקשת האישור להידחות אף מחמת התיישנות, שעה שתקופת ההתיישנות חלפה זה מכבר אף לשיטת המבקשים עצמם. גם הידיעה לגבי הקשר הסיבתי הייתה ידועה - לכל הפחות קצה חוט או סברה של ידיעה - לפחות החל מהשנים 2005-2004 או לכל המאוחר 2007, ולא רק במועד פרסומו של מכתב גרוטו הראשון מיום 4.2015, כטענת המבקשים.
61. למשיבות עומדת הגנת החוקיות הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין. המשיבות פעלו בהתאם להוראות הדין, הוראות המשרד להגנת הסביבה - הרגולטור בענייננו, רישיונות והיתרים שניתנו להן, ולפיכך עומדת להן הגנה. מעבר לכך, משעה שהרגולטור יזם בשנת 2009 תכנית רב שנתית להפחתת הפליטות במפרץ חיפה, אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית.
62. לא קיימת עילת תביעה על פי החוק למניעת מפגעים. לא הוכח קיומו של זיהום אוויר, וגם אם היה זיהום אוויר לא הוכח שהוא בניגוד לחוק או שהוא פוגע בבריאות או שהמשיבות הן שגורמות לו. נדרשת הוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי, והמבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם.  גם שאר העילות לא מתקיימות.
63. בנוגע לנזק נטען כי סיכון לנזק עתידי אינו נזק בר פיצוי; כי לא הייתה כלל פגיעה באוטונומיה; כי פגיעה באוטונומיה מוכרת כראש נזק בלבד ולא כעוולה העומדת בפני עצמה; וכי לא נפסקים פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה כאשר לא נגרם כל נזק.
64. לטענת המשיבות תצהירי המבקשים אינם תומכים בטענות העובדתיות הנטענות בבקשת האישור, ואינם מתייחסים באופן ספציפי למי מהחומרים המזהמים, לאיזו מהמחלות, ולמי מהמשיבות.
65. לבסוף טענו המשיבות כי לא מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בין היתר בשל השונות המהותית בין חברי הקבוצה הדורשת בדיקה פרטנית בנוגע לטענת ההטעיה, מידת החשיפה, המקור ממנו נחשפו לחומרים המזוהמים, מועד הגילוי המשליך על שאלת ההתיישנות, הנזק הנטען, ומצבו האישי של כל אחד מחברי הקבוצה.
66. התשובות לבקשת האישור נתמכו (במקור) בחווֹת דעת של שישה מומחים: ד"ר שרי ליביקי, מומחית לניתוח נתוני ניטור אוויר; ד"ר ג'וסף רודריקס, מומחה בתחום הטוקסיקולוגיה, הערכת סיכונים כימיים ובריאות הציבור; פרופ' איתן פרידמן, מומחה לרפואה פנימית וגנטיקה רפואית עם התמחות באונקו-גנטיקה; פרופ' גד רנרט, אפידמיולוג; ד"ר ג'ולי גודמן, מומחית בתחום האפידמיולוגיה והטוקסיקולוגיה; ד"ר כפיר יפרח, פסיכולוג קליני.
67. ביום 12.2023 הגישו ב"כ המשיבות הודעה לפיה ד"ר רודריקס לא יוכל להעיד בתיק בשל גילו המתקדם, יציאתו לגמלאות ועקב היותו תושב חוץ. נטען כי ד"ר רודריקס לא ציפה כי החקירות על תצהירו ייעשו כשמונה שנים לאחר הגשת חוות דעתו. תחילה ביקשו המשיבות כי ד"ר ג'ולי גודמן "תאמץ" את חוות דעתו של ד"ר רודריקס.  בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה מיום 14.12.2023.  באותה החלטה הוריתי למשיבות כי ככל שהן מעוניינות בתוכנה של חוות הדעת של ד"ר רודריקס, על ד"ר גודמן להגיש חוות דעת מתאימה נפרדת מטעמה.
68. בהחלטתי לעיל הדגשתי, כי חל איסור על ד"ר גודמן לשנות בחוות הדעת החדשה מהאמור בחוות דעתו המקורית של ד"ר רודריקס (למעט אפשרות לקצרה). בעקבות הדברים, ביום 1.2024 הגישו המשיבות שתי חוות דעת נוספות מטעמן של ד"ר גודמן, חלף חוות דעתו של ד"ר רודריקס. לא נשמעו טענות להבדלים בין חוות הדעת.

תגובת המבקשים לתשובות המשיבות על קצה המזלג

69. לטענת המבקשים, דו"ח גרוטו השני חד וברור, ומסקנותיו סותרות את כל חוות דעת המומחים מטעם המשיבות. על פי הדו"ח ישנו זיהום אוויר חריג במפרץ חיפה; ישנה תחלואה עודפת בהשוואה לממוצע ארצי של מחלות לב מחלות נשימה והחמרה של אסטמה בילדים וסרטן במבוגרים; וקיים קשר סיבתי בין חשיפה לזיהום אוויר למחלות מסוימות בקבוצות מסוימות. גם מכתב גרוטו הראשון וגם דו"ח גרוטו השני מהווים רשומות מוסדיות ולכן יש לקבלן כראיות.
70. בנוגע לשאלה האם ישנו זיהום אוויר עודף בחיפה - טענת המשיבות לפיה יש להשוות את חיפה לתל אביב אינה סבירה, משום שרוב זיהום האוויר בתל אביב מבוסס על תחבורה, בעוד שבחיפה רוב זיהום האוויר מקורו במפעלי תעשייה. בנוסף, טענה זו סותרת את חוות דעתו של פרופ' גרוטו ואת ממצאי שני דוחות של המשרד להגנת הסביבה.
71. עוד צורף מכתב של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מיום 4.2014, שכותרתו "סקירת סטטוס מפעלי מפרץ חיפה" (נספח 20 לתגובה), ממנו נלמד, לטענת המבקשים, כי ישנו זיהום אוויר עודף בחיפה וכי המשיבות אחראיות לזיהום אוויר זה. לטענתם, גם מכתב זה מהווה רשומה מוסדית.
72. בנוסף, ביום 4.2021 פרסם משרד ראש הממשלה "טיוטת המלצות ועדת המנכ"לים לפיתוח וקידום מפרץ חיפה", המהווה אף היא רשומה מוסדית. על פי האמור בטיוטה זו, מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, באזור מפרץ חיפה נמדד מזה עשרות שנים עומס גבוה של פליטות מזהמים לאוויר, ובמתחם בז"ן נמדדות חריגות בפליטת בנזן, מזהם המוגדר כמסרטן וודאי לבני אדם.  בתוך כך, נתוני משרד הבריאות מצביעים על עודף עקבי של תחלואה במפרץ חיפה במספר מחלות הקשורות לזיהום אוויר, לרבות מחלות בדרכי הנשימה, מחלות ממאירות ומומים מולדים.
73. עוד מפנים המבקשים לדו"ח מבקר המדינה משנת 2019, שהוגש לאחר הגשת בקשת האישור המתוקנת. לטענת המבקשים דו"ח מבקר המדינה סותר את כל ממצאי ומסקנות חוות דעת המומחים מטעם המשיבות וקובע מפורשות כי יש בנפת חיפה תחלואה עודפת של סרטן, מחלות לב ומחלות נשימה, והחמרה באסטמה של ילדים. בנוסף, לפחות חלק מהמשיבות כבר הורשעו ושילמו כספים רבים, כקנסות ופיצויים, בגין זיהום אוויר שגרמו לו ופגיעה בבריאות תושבים.
74. בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי - חוות דעתו של פרופ' ג' רנרט השוללת את הקשר הסיבתי סותרת ממצאים שנקבעו בדו"ח גרוטו השני ובדו"חות של המשרד להגנת הסביבה. אין לקבל את השוואת המשיבות בין עניין הקישון בבבית המשפט העליון ובין ענייננו, בכל הנוגע לעמימות סיבתית, משום שבעניין הקישון בעליון נקבע מתי ניתן להשתמש בדוקטרינה זו, והיא מתאימה לענייננו. גם עקרון "המזהם משלם" האמור בעניין הקישון בעליון חל במקרה דנן.
75. לעניין הנזק חוזרים המבקשים על טענתם כי נגרם להם נזק ממשי של שינוי DNA, עודף תחלואה בסרטן ובמחלות קרדיו ווסקולאריות, ולכן נפגעה האוטונומיה שלהם. כי בהתאם לנפסק בע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (4.9.2014) קיימת חזקה עובדתית לפיה אדם שהאוטונומיה שלו נפגעה, חש רגשות של כעס תסכול ועלבון המקימות זכות לפיצוי, והנטל לסתור את החזקה מוטל על כתפי המעוול. לטענת המבקשים נגרמה להם חרדה גם מעודף התחלואה בסרטן, חשש מהמחלה וצורך בבדיקות.  בניגוד לטענת המשיבות, לא מדובר בנזק עתידי, אלא בנזק שהתרחש כבר - גם הנזק הפיזי של השינוי ב-DNA, וגם הפגיעה באוטונומיה בשל תחושות החרדה.
76. אם המבקשים לא יעמדו בנטל להוכחת טענתם, הם מבקשים לחילופין לטעון לנזק שנגרם להם בשל הריחות שהם חווים כמעט יום ביומו.
77. הפרסומים בתקשורת הובאו הן לצורך השלמת התמונה לגבי מחקרים שמופיעים באותם פרסומים, והן כדי להציג את המידע שמוצג בפני הציבור בתדירות גבוהה, על מנת להמחיש את תחושת הפחד והחרדה בה שרוי הציבור.
78. לעניין טענת ההתיישנות הפנו המבקשים לע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל (19.9.2010), שם נקבע בין היתר כי במחלות סמויות פוחת משקלם של הטעמים העומדים בבסיס דיני ההתיישנות; כי מחקר מדעי החושף קשר סיבתי בין חשיפה לחומר מסוים לבין מחלה מסוימת ייחשב הן כראיה והן כעובדה; כי יש להיזהר מלקבוע נטל לא סביר על הניזוק; וכי יש לפרש את הסדרי ההתיישנות על דרך הצמצום. בנוסף, בע"א 7707/01 צורף נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (24.11.2005), נקבע כי בין יתר השיקולים לשם קביעה האם אי ידיעתו של התובע נבעה מסיבות שתלויות או שאינן תלויות בתובע, יש לשקול גם את סיכויי ההצלחה של תביעה פוטנציאלית. בענייננו דחיות התביעות בפרשת הקישון בעליון, הבהירו לב"כ המבקשים כי סיכויי ההצלחה של תביעתם היא אפסית.
79. בנוגע לטענת המשיבות להגנת החוקיות, לפיה המשיבות פעלו על פי תנאי הרישיונות והוראות המשרד להגנת הסביבה, הרי שאין בכך בכדי לפוטרן מחובתן הכללית שלא להתרשל כלפי תושבי מפרץ חיפה, חובה אותה הפרו.
80. בנוגע לטענת המשיבות לפיה בקשת האישור לא נתמכת בתצהירים מספקים של המבקשים השיבו המבקשים כי בעוד תצהירי רוב המבקשים מצומצמים, משום שהם עוסקים רק בנזק שנגרם להם, לבקשת האישור המתוקנת צורף תצהיר נוסף נספח 1D לבקשת האישור של המבקש 4, מר אליעזר בראוטמן, אשר תומך בכל סעיפי הבקשה.

אופן הדיון בבקשת האישור

81. לבקשת האישור משיבים 10 מפעלים. הנזק הנטען לקבוצה מסתכם בכ- 14 מיליארד ₪. בתיק נשמעו 20 ישיבות הוכחות [3 מהן בחו"ל].  10 ישיבות ייוחדו לשמיעת עדים ומומחים מטעם המבקשים ו-10 ישיבות נוספות לשמיעת עד ומומחים מטעם המשיבות.  פרוטוקול הדיון המוקלט מונה כ-2700 עמודים מתומללים.
82. מטעם המבקשים העידו הם עצמם, פרופ' איתמר גרוטו וכן המומחים ד"ר זמיר שליט"א, פרופ' שי לין, פרופ' מולי להד ומר דימה לייקין.
83. מטעם המשיבות העידו מר ניר קנטור, וכן המומחים ד"ר כפיר יפרח, ד"ר שרי ליביקי, ד"ר ג'ולי גודמן, פרופ' גד רנרט ופרופ' איתן פרידמן.
84. הערה - מספרי העמודים בפסק הדין, הינם בהתאם למספרם בפרוטוקולים שבתיק הסרוק כפי שהוטמעו במערכת נט־המשפט.

בקשת אישור תובענה כייצוגית - על נטל ההוכחה

85. התנאים המקדמיים לאישור תובענה כייצוגית, אשר על בית המשפט לבחון בשלב בקשת האישור מצויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק ועל מנת לצלוח את בקשת האישור יש להצביע על התקיימותם כולם (ר' ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל (פורסם בנבו, 22.9.14); רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 720; חגי פלינט ואביאל ויניצקי תובענות ייצוגיות 110 (2017) (להלן: פלינט וויניצקי)).
86. ברע"א 3397/23 גלידת שטראוס בע"מ נ' ג'ובראן (פורסם בנבו, 3.11.24) (להלן: "פרשת שטראוס") נקבע בין היתר, כי ניתן לחלק את הדרישות לשתי מערכות של תנאים:

המערכת הראשונה, הקבועה בסעיפים 4-3 לחוק, מורכבת מתנאי סף להגשתה של תובענה ייצוגית (שיכונו להלן תנאי הסף).  תנאים אלו כוללים את סעיף 4(א), המכוון להגדרת זהות המבקש המייצג ("מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענות ייצוגית ובשם מי"), ואת סעיף 3(א), המכוון להגבלת סוג התביעה המוגשת - "תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית", כלשון כותרתה של התוספת השנייה, אליה מפנה הסעיף.