המערכת השנייה, הקבועה בסעיף 8 לחוק, מציבה ארבעה מבחנים מצטברים (שיכונו להלן התנאים לאישור). במסגרת מבחנים אלה נדרשים מגישי בקשת האישור להראות כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; כי יש אפשרות סבירה ששאלות אלו יוכרעו לטובת הקבוצה; כי הליך ייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; וכי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב (ראו: אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 109-106 (2017) (להלן: פלינט וויניצקי)) (שם, פסקה 15).
- הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הינו הליך מקדמי, בבחינת "פרוזדור שבאמצעותו ניתן להיכנס לטרקלין" עובר לדיון בתובענה גופה. על כן "אין להפוך את הפרוזדור למשכן קבע" (רע"א 9617/16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' לפינר (פורסם בנבו, 10.18); רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 787). מנגד יש ליתן את הרשות לניהול תובענה ייצוגית רק במקרים המתאימים העונים על כל התנאים הדרושים, לבל תסתננה תביעות סרק שאינן ראויות להתברר כתובענות ייצוגיות, על כל המורכבות והבעייתיות הכרוכה בהן (ר' פרשת לפינר לעיל; רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עיזבון המנוח אליהו גת, פ"ד נב(2) 713, 720).
- כן נפסק, כי גם כאשר מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית, אין הדבר מוביל בהכרח לאישור הבקשה, לפי שלבית המשפט נתון שיקול דעת שלא לאשר את הבקשה, דבר הנלמד מהביטוי "רשאי" שבסעיף 8(א) לחוק (ר' רע"א 3688/20 דרך ארץ היוויז נ' כתראן (פורסם בנבו, 17.5.22), פסקה 19). בגדר שיקול הדעת ניתן אף לשקול שיקולי מדיניות, אם מוצדק להתיר ניהול התביעה כייצוגית בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ר' גם: ת"צ (חיפה) 23787-03-23 כהן נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 19.12.24)).
- ברע"א 1248/19 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' גפניאל (פורסם בנבו, 26.7.22) נקבע, לעניין נטל ההוכחה בבקשת אישור תובענה כייצוגית, בין היתר כי:
סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מונה שורה של תנאים לאישור תובענה כייצוגית - ובראשם הדרישה כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה, וקיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה יוכרעו לטובת הקבוצה (ראו, למשל, רע"א 9617/16 בנק דיסקונט לישראל נ' לפינר, פסקה 16 והאסמכתאות שם (28.10.2018)). על פי ההלכה הנוהגת, "על מנת להשתכנע כי לכאורה, קיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה, נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, אם היא מגלה עילה טובה ואם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים" (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' אבן, פ"ד נג(1) 115, 118 (1999)). הלכה זו השתרשה בפסיקה עוד קודם לחקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, והיא עומדת איתן על שתי רגליה גם כיום - בחלוף כ-16 שנים מעת חקיקתו של החוק (בג"ץ 5148/18 שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 26 (11.7.2022) (להלן: עניין שחם); ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל, פסקה 3 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות (22.9.2014) (להלן: עניין אולסייל); עע"מ 980/08 מנירב נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (6.9.2011)).