הדרישה לקיים דיון מעמיק ולהוכיח באופן לכאורי את עילות התביעה כבר בשלב אישור התובענה כייצוגית לא נקבעה בעלמא, אלא נועדה להביא לשימוש מושכל בכלי הייצוגי (רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ, פסקה 41 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז (11.4.2013), להלן: עניין מגדל). בהקשר זה, מצד אחד יש להישמר מפני הצבת מחסום גבוה מדי לאישור תובענה כייצוגית, על מנת שלא לצנן את התמריצים להגשת תובענות ייצוגיות ראויות (דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן ב-ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 330-329 (1997)); מצד שני שלב האישור נועד "לסנן" את אותן תובענות שאינן מתאימות להתברר כייצוגיות וכן למנוע שימוש לרעה במנגנון הייצוגי. יפים בהקשר זה דברי השופט י' דנציגר שנאמרו בעניין מגדל:
"ודוק, מן הראוי לטעמי למנוע מצבים שבהם כל מאן דהוא החפץ לנהל תובענה ייצוגית יוכל לעשות כן גם מבלי שצלח את חובתו לבסס בראיות לכאורה את עילת התביעה. הקלה מעבר לנדרש באשר לרף הראייתי בו צריך לעמוד התובע הייצוגי עלולה לגרור תוצאות שלהן השלכות מערכתיות בלתי רצויות, הן על מערכת המשפט והן על המשק וחיי המסחר והכלכלה. משכך, שומה על בתי המשפט להקפיד על כך שרק תביעה שהונחה תשתית ראייתית לכאורית לביסוס עילתה, יתאפשר ניהולה כתובענה ייצוגית במסגרת ההליך העיקרי".
ויודגש: התנאים לאישור תובענה כייצוגית הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, ובכלל זה הדרישה להוכיח לכאורה את עילת התביעה הנטענת, חלים באופן אחיד על כל בקשה לאישור תובענה כייצוגית - ללא תלות בטיבה של עילת התביעה שעליה מבוסס ההליך הייצוגי, או במידת מורכבותן או חדשנותן של הסוגיות המתעוררות בהליך (השוו: עניין שחם, פסקה 29). בתוך כך, על פי עניין רייס הדרישה להוכחה לכאורה של עילת התביעה הנטענת חלה באופן מפורש גם ביחס לעילת המחיר המופרז, חרף מורכבותה של עילה זו (שם, עמ' 710 ו-716). הדברים קיבלו ביטוי גם ב-רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ (26.4.2010), שנסב אף הוא על עילת תביעה מכוח סעיף 29א לחוק התחרות....(שם, פסקה 49)
- כך נפסק בע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 22.1.15) בין היתר כי:
הלכה היא כי המבקש בקשת אישור לתביעה ייצוגית נדרש להציג תשתית לכאורית הנבחנת על-פי כללים לפיהם לא ניתן להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה אלא יש להציג בטיעונים ובראיות לכאוריות בסיס ממשי - עובדתי ומשפטי - התומך בתביעה (ע"א 5378/11 ארתור פרנק נ' אולסייל, פסקה 3 לפסק דינה של השופטת חיות (22.9.2014)) (להלן: פרשת אולסייל). כן נפסק, כי בית המשפט נדרש "להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, אם היא מגלה עילה טובה ואם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים", על מנת להשתכנע כי קיימת לכאורה אפשרות סבירה שהשאלות המשפטיות תוכרענה לטובת הקבוצה (ע"א 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' אבן, פ"ד נג(1) 115, 118 (1999)). כל זאת, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק), אותם נדרשים להוכיח חברי הקבוצה (שם, פסקה 23).
- באופן דומה אף נפסק ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח נ' חברת ציפוי מתכות עמק זבולון (פורסם בנבו, 11.4.13) בין היתר כי:
מטרתו של שלב מקדמי זה היא למנוע אישורן של תובענות סרק, וזאת מבלי להרתיע תובעים מהגשת תובענות ייצוגיות צודקות. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי מי שמבקש לאשר תובענה כייצוגית חייב לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות הראויה - ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד - כי הוא עומד בכל התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובכלל זה בדרישה לקיום עילת תביעה אישית (ראו: עניין מגן וקשת, בעמ' 330-326; עניין רייכרט, בעמ' 293-291; ע"א 1509/04 דנוש נ'Chrysler corporation (22.11.2007), פסקאות 14-12; ע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.2009)). המבחנים לאישורה של תובענה ייצוגית הם מחמירים מאלה שעל-פיהם נבחנת בקשה לסילוק על הסף של תביעה רגילה. על התובע הייצוגי להניח בפני בית המשפט תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה בתביעתו. בשונה מן התובע בתביעה רגילה, המבקש לאשר תובענה כייצוגית אינו יכול להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא מוטלת עליו החובה להוכיחן באופן לכאורי. במקרה הצורך, המבקש צריך לתמוך את טענותיו בתצהירים ובמסמכים הרלוונטיים. בית המשפט שדן בבקשה נדרש להיכנס לעובי הקורה, ולבחון היטב - משפטית ועובדתית - האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית (עניין מגן וקשת, בעמ' 328; עניין רייכרט, בעמ' 292-291). מבחנים אלה לא נקבעו בעלמא, אלא נועדו להביא לשימוש מושכל בכלי התובענה הייצוגית, לנוכח השפעתו המכרעת על הנתבעים ועל התנהלותם העסקית, כמוסבר לעיל (שם, פסקה 41).
- לא נטען על ידי המבקשים באופן ממשי ומפורט בבקשת האישור, בתצהיריהם, או ע"י המומחים מטעמם, כמו גם בסיכומיהם, לקיומו של קושי באיתור ראיות. בשים לב לחומר שהובא בפני ע"י המומחים (בעיקר מטעם המשיבות) וטיעונם בית המשפט, נראה לכאורה כי ניתן היה לאתר ראיות (גלויות) בהליכי איסוף מידע פשוטים, והדברים אמורים בעיקר לדוחות ניטור של המשרד להגנת הסביבה ודוחות שונים שהוציאו משרד זה ומשרד הבריאות, בעניין איכות האוויר במפרץ חיפה (ראו והשוו ל: רע"א 979/13 לנדמארק גרופ בע"מ נ' הראל פיא קרנות נאמנות בכ"מ (פורסם בנבו, 25.6.15); ת"צ (חי') 35983-12-20 הגלילי נ' שברון מדיטרניאן למיטיד (פורסם בנבו, 7.2.24), סעיף 43 (להלן: "פרשת שברון"); אלון קלמנט ורות רונן "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה כייצוגית", עיוני משפט מב 66 (2019)). ראו למשל לעניין זה: גם המסמכים והנתונים שצורפו לתצהיר קנטור, לחוות דעת המומחיות מטעם המשיבות ואלה שצורפו לתגובת המבקשים.
- בענייננו אנו בשים לב למסכת הרחבה של העדים, המומחים, הראיות והמוצגים שהובאו ע"י הצדדים והיקפם של הסיכומים בכתב, נראה כי אין מנוס "מכניסה לעובי הקורה" העובדתית והמשפטית, ובחינה מושכלת ורצינית, האם עלה בידי המבקשים לעמוד בכלל התנאים הנדרשים לאישורה של התובענה כייצוגית.
פרסומים בעיתונות, באתרי אינטרנט וכד' - האם הם ראיה קבילה?
- פתח דבר ובראשיתה של ההחלטה, אדרש לתוקפם הראייתי של קטעי עיתונות מסוגים שונים, שצורפו לבקשת האישור, לתשובה, לחוות הדעת ולתצהיר קנטור.
- שנה בית המשפט העליון כבר לפני שנים רבות בע"א 114/64 תיק נ' קריניצי, פ"ד יח(4) 378, בין היתר כי:
ברצוני להדגיש בהקשר זה שאם עתון מייחס, במאמר או בכתבה או במודעה, דיבור פלוני לאדם פלוני, אין בכך שמץ ראָיה, אפילו לכאורה, שאותו דיבור אמנם יצא מפי אותו אדם. העתון, לכשיוגש כראיה, יכול לשמש נגד בעל העתון או עורכו או מדפיסו, או לצורך הוראות סעיף 21(ב) וסעיף 22 לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944, או לשם הוכחה שהפרסום ב המדובר בו הופץ ברבים, או אולי לעוד מטרות לגיטימיות כיוצא באלה; אבל אין העתון ראָיה כשרה להוכיח את אמיתות הדברים האמורים בו. ולא באתי לחדש בזה שום חידושים (שם, עמוד 387א-ב).
- כך גם נקבע ברע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 (פורסם בנבו,15.4.07) בהקשר זה בין היתר:
יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא (ראו והשוו, בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573, 600). אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (שם, פסקה 8).
- בת"צ (כלכלית) 43013-08-15 יוסי רייך נ' בנק הפועלים; ת"צ 11305-01-16 פרימק נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 26.5.19), נפסק לעניין קבילותן של כתבות עיתונות בתובענות ייצוגיות, בין היתר כי:
ככלל, כתבות מן העיתונות אינן קבילות בדין הישראלי. מעמדן של הכתבות במשפט הישראלי הוא כעדות מפי השמועה, מקום בו הן אינן מלוות בתצהיר מטעם כותב הכתבה, ועל כן לא ניתן לקבלן, אלא במקרים מיוחדים [....]