העד, פרופ' גד רנרט: מסיבה נורא פשוטה. אנחנו חיים בעולם של הסתברויות, ואם אתה מדבר איתי על אירוע של הסתברות, כלומר קורה בהסתברות של 0.01%, אז אני בעולם שאתה צריך לענות בו כן או לא, אתה תענה לא, וכשיש לך מציאות שההסתברות שלה היא 90% כמו בנושא למשל עישון, אתה תענה כן, כי ככה הם חיינו. אנחנו מנסים להיות בינאריים, אבל העולם הוא ספקטרום אדיר. אצלנו בגוף הדי אן איי מתקלקל 5000 פעם ביום ואנחנו מתקנים אותו 5000 פעם ביום. אני הזהרתי קודם שאני לא מגדיר את עצמי כמומחה לתחום. עסקתי בו הרבה שנים. מספיק שפעם אחת ב-70 שנה, פעם אחת מה - 500 הוא לא יתקן את עצמו, שתא יתחיל את דרכו לכיוון סרטן. זה עוד לא עושה סרטן, זה רק מתחיל את דרכו. אז המערכת החיסונית נכנסת לפעולה וכולי. אני לא אאריך כי זה מטריד אנשים, אז אני אומר בקיצור, הקונספט התיאורטי קיים, ההסתברות שלו היא לשמחתנו אפסית שבאפסיות.
[....]
עו"ד מר ד. אור חן: פרופסור, אתה בעצם אומר לנו שלגבי סרטן, הנושא של הקשר הסיבתי הוא פחות מאשר קשר סיבתי בין נגיד, לגבי חומרים מזהמים ודאיים שפולטים המפעלים, שהקשר הסיבתי שלהם להתפרצות סרטן הוא פחות מהקשר הסיבתי בין עישון לבין סרטן?
העד, פרופ' גד רנרט: בוודאי.
עו"ד מר ד. אור חן: מה?
העד, פרופ' גד רנרט: אני חושב שצריך להחמיר את המשפט הזה. הקשר הסביבתי בין עישון לסרטן הוכח. הקשר הסיבתי בין הנוקס לסרטן הוא על רגליים כמעט לא קיימות, ובין סוקס לסרטן בעצם יש אולי מאמר אחד בספרות שאי פעם הציע את זה. לא, פשוט מדובר על חומרים שהם לא נכנסים לדיון. תסתכל על המסמך של IARC שחקרו את הנושא. החומרים האלה לא נידונים כחומרים מסוכנים לסרטן. הם באמת לא, בהשוואה לפי אם 2.5 שבהחלט כן. אז אנחנו לא מתווכחים על המקום שבו זה מוכח ונראה וידוע, כן, פי אם 2.5 הוא רלוונטי אבל נוקסים וסוקסים הם לא, ודיוקסינים יש ויכוח מפה עד להודעה חדשה לגבי הרלוונטיות.
עו"ד מר ד. אור חן: פרופ', כשאתה מדבר על קשר סיבתי, תאשר לי שאתה מדבר על קשר סיבתי מדעי של 90-95 אחוז. מה שאמרת עכשיו שאין קשר, בגלל שאתה בודק את זה בקשר סיבתי רפואי מדעי שמבחינתך זה צריך להיות 90-95 אחוז, האם זה נכון?
העד, פרופ' גד רנרט: קשר סיבתי יש לו הרבה מאוד הגדרות. אחד התנאים הוא אחוז הביטחון
עו"ד מר ד. אור חן: אחוז?
העד, פרופ' גד רנרט: אחוז הביטחון, 95