בית משפט קמא התייחס לתיאוריה של פרופ' לין בפסק דינו באומרו:
...ולאחר שהתבררו השגיאות בבסיס הנתונים של חוות דעתם של מומחי התובעים, נטשו התובעים את שדה האפידמיולוגיה וביקשו להתבסס בחוות הדעת האחרונה והרביעית במספר של פרופ' לין (כתב התשובה) על מה שפרופ' לין כינה 'אפידמיולוגיה איכותנית'. עם זאת, כפי שעלה גם מחקירתו של פרופ' לין, אפידמיולוגיה עוסקת בהערכת הסיכון לחלות במחלות ומעצם טבעה והגדרתה היא מדע כמותי. לא הוכח כי בעולם המדעי קיימת תיאוריה מקובלת של אפידמיולוגיה איכותנית" (עמ' 40 לפסק הדין) [עמוד 25 פסקה 20].
פרופ' לין, המומחה מטעם הדייגים, גרס כי גם אם אדם עישן 20 סיגריות ליום משך 40 שנה וחלה בסרטן ריאות, הרי שאם היה יום אחד בחייו בקישון, קיים קשר סיבתי בין מחלתו לבין חשיפתו למי הקישון ולא לעישון (עמ' 13,552-13,551 לפרוטוקול). טענה זו מוקשית על פניה, בלשון המעטה, ומשהזכרנו עישון, נספר כי במהלך בירור התביעות נתברר כי חלק נכבד מהדייגים היו מעשנים, ואפילו מעשנים כבדים [עמוד 26, פסקה 20 סיפה].
דיון ומסקנות
- לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים והתרשמותי מחוות הדעת מעדותו של פרופ' לין ושאר המומחים ועיון בסיכומים שהוגשו, באתי לכלל מסקנה כי אין בידי לאמץ את חוות דעתו של המומחה ככאלו התומכות בטענות המבקשים, בין היתר בדבר קיומו והוכחתו של קשר סיבתי לסוגיו, בין הפליטות הנטענות ממפעלי המשיבות לנזק הנטען (הלא ממוני) אשר נגרם למבקשים, עקב התחלואה העודפת שנטען כי קיימת במפרץ חיפה ואשר מקורה במפעלים-במשיבות.
- בסעיף 66 סיפה לסיכומיהם מפנים המבקשים לאמירות של פרופ' לין בחוות דעתו המתייחסות למי שכבר חלה. כך למשל הם מביאים ציטוט מחוות דעתו לפיו "...אני קובע שאם יש חשיפה של יחידים באזור מפרץ חיפה לזהום אויר הכולל חומרים אם אמנם יש זהום אויר כולל חלקיקים עם חומרים מסרטנים ודאיים המגיע ליחידים במפרץ חיפה, אני קובע שזהום אויר כזה- אם ישנו-יוכל להיות גורם סיכון הקשור סיבתית לתחלואה במחלות סרטן של כל אחד מהם ".
- כך למשל בסעיף 70 לסיכומים נטען באופן דומה בין היתר כי "...מדוע יתכן קשר סיבתי בין זהום האויר בחומרים מסרטנים ודאיים ותחלואה - קביעת הסיבתיות לסרטן אצל יחידים שחלו בשל חשיפה לגורמי סיכון ידועים, נקבעת איכותנית ומתבססת על עקרון סיבה מספקת מינימלית ("עוגיות סיבתיות") של Rothman אשר לפיו עצם החשיפה לחומר מסרטן ודאי, והופעת המחלה מצביעה על קשר סיבתי בסבירות גבוהה בין החומר המסרטן והמחלה" [ראו בהקשר זה למשל גם: סעיפים 211, 240 ו-241 לבקשת האישור].
- המשיבות התייחסו בסיכומיהן בהרחבה לחוות דעת פרופ' לין ועדותו, בעמודים 32-25.
- ראשית דבר יצוין כפי שהודגש מעלה בפתח הדברים, כי בבקשת האישור דכאן אין ענייננו במבקשים (או בחברי קבוצה) שחלו. במהלך חקירת פרופ' לין הסתבר שחוות דעתו בעיקרה עוסקת בהיבט הסיבתיות האיכותנית הרטרוספקטיבית ומתייחסת לתובעים שחלו בפועל ואשר לגביהם התזה שהוא מעלה הינה, שככל שהאדם אכן חלה, ניתן לייחס את מחלתו 'אחורנית' לזיהום אוויר (של חומר מסרטן ודאי) אליו נחשף. דהיינו, יותר סביר מאשר לא שהחשיפה לזיהום האוויר (שארעה בעבר) גרמה סיבתית למחלה (ר' למשל עדותו בעמוד 693 כמובא לעיל), וזאת מבלי לקחת בחשבון ולהתייחס למשתנים מתערבים כגון: גורמי סיכון אישיים) כמו נטייה גנטית, עישון, סגנון חיים, תזונה, עיסוק וכיוצ"ב. תזה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי והעליון בתביעת הקישון, כמצוטט מעלה. תזה זו למעשה אינה רלוונטית ביחס לבקשת האישור דנן.
- יודגש כי המומחה כלל לא היה מודע לכך שההליך דנן אין עניינו בתובעים שחלו. כך למשל נשאל הוא והשיב:
עו"ד מר גיל עטר: למה אני שואל אותך? בעצם כי כל העדות שלך, רוב העדות שאתה נתת כאן בימים הקודמים וגם היום, אתה הסקת שברגע שאדם חלה, ברגע שהוא חלה אפשר לייחס את זה אחורנית לזיהום האוויר שנחשף אליו. נכון? זה מה שאמרת