העד, פרופ' מר ש. לין: נכון.
עו"ד מר גיל עטר: אז אתה בעצם עוסק בחולים?
העד, פרופ' מר ש. לין: נכון
עו"ד מר גיל עטר: אתה אומר כשאדם חלה אני אייחס את זה לרפואה. אדם שעדיין לא חלה, אתה לא יודע מה יהיה איתו.
העד, פרופ' מר ש. לין: לאותו אדם..
עו"ד מר גיל עטר: שטרם חלה
העד, פרופ' מר ש. לין: שטרם חלה.
(עמוד 823) (ר' גם עדותו כמובא אף לעיל, בעמודים 812-811).
- בענייננו רלוונטית לכאורה הבחינה 'הפרוספקטיבית' שהעלה המומחה. לדבריו כמובא בהרחבה לעיל ,בבחינה הפרוספקטיבית-הצופה פני עתיד, יש לערוך חישוב של הסתברות של סיכון- RISK, אחוזי תחלואה, כדי להוכיח שגורם מסוים הוא מסרטן, וקיימים גם הקווים המנחים של 'היל' (ר' גם עדות פרופ' רנרט בעמודים 1899-1897). חישוב הסתברותי שכזה ביחס למבקשים או לתושבי המפרץ שלא חלו, לא נערך ע"י המומחה בגדרי בקשת האישור והוא אף אישר שלא עסק בכך. כאמור לעיל הקשר הסיבתי העובדתי הפוטנציאלי שעל המבקשים להוכיחו, עניינו בשאלה האם החשיפה הנטענת מסוגלת לגרום למחלה נטענת, אין בחוות דעת פרופ' לין מענה מדעי הולם לכך, לפי שהוא לא עסק במי שטרם חלה.
- פרופ' לין נשאל בהקשר זה והשיב בין היתר כדלהלן:
ש: ....מודל העוגיות, אם הבנתי נכון את הקטע הזה שאתה מדבר על זה שפרוספקטיבית זה דבר אחד ורטרוספקטיבית זה דבר אחר. כלומר על השאלה הרטרוספקטיבית אתה יודע להגיד, יש סבירות גבוהה מאוד על העניין הפרוספקטיבי אתה אומר זה כבר דברים שתלויים בכל מיני גורמים, בבדיקות, במחקר אחר. אז אם אני מבין נכון את הדברים שלך, אז מודל העוגיות ש.. מודל העוגיות, אנחנו יודעים למה הכוונה, כן?
ת: כן, של רוטמן
ש: מודל העוגיות הוא מאפשר לעשות קביעות איכותניות רטרוספקטיביות של קשר סיבתי, אבל באמצעות המודל הזה, אם אני מבין נכון, לא ניתן לעשות הערכה פרוספקטיבית של מידת הסיכון שגורם מסוים יגרום למחלה. זה נכון? המודל הזה.
ת: אני מבין בדיוק מה שאתה שואל כי אני אגיד נכון, מסכים, בסדר.... אני לא התעסקתי בזה, זה לא מופיע בכלל בחוות דעת אז אולי חבל, לא להתעסק באפשרות לעשות את זה.
(ר' גם עדותו בהרחבה בעמודים 824-823; וגם: סעיפים 103 ו-108 לסיכומי המשיבות).
- בהקשר לבחינה הפרוספקטיבית וכפי שציין המומחה בעצמו ברוב הגינות, הרי שבמשפט הקישון: "...לא הצלחתי לשכנע את השופט רון שפירא, לא הצלחתי [....] ואז רון שפירא כותב ובצדק, הוא כותב שכדי לזהות, כדי לזהות גורם כגורם סיכון צריך לאמוד את התנאים ולעשות סקרים ולמצוא את הסיכון ולאשר שזה גורם סיכון לסרטן, זה הפרוספקטיבי, זה הסיכון, סיכון הוא תמיד הסתברותי, תמיד תמיד פרוספקטיבי".
- יוטעם כי בחקירתו אישר פרופ' לין כי התאוריה האמורה בנוגע לקשר הסיבתי האיכותני, נכונה עבור קבוצה, אך עבור כל פרט ופרט יש צורך בבדיקה פרטנית באשר לסיכון שלו לחלות (עמוד 369).
- באשר למלומד לודיש עליו הסתמך המומחה לדבריו בנוסף לידע שלו כמובא מעלה, הרי שאין בדפים שהומצאו מספרו של הנ"ל Mollecular Cell Biology (ר' מוצג מש/30), כדי לסייע למומחה בביסוס התזה שהציג בתמיכה לבקשת המבקשים, אשר אין עניינה בין היתר פיצוי בגין גרימת נזק ל-N.A. . (ר' גם סעיף 119 לסיכומי המשיבות).
- פרופ' לין העיד בחקירתו בין היתר כי ספרו של לודיש הינו על מולקולות והוא הפנה לעמודים 4-3, שם מדובר על מנגנונים ופגיעות ב־N.A.. לדבריו בהמשך ובהיבט הרטרוספקטיבי האיכותני:
ש: חשיפה למולקולה אחת או לריכוז קטנטן זעיר של חומר מסרטן היא ביותר מחמישים ואחד אחוז,