בחקירתם של חלק מהמומחים הובהר כי האינטראקציה בין מספר חומרים יכולה להביא לאפקט סינרגיסטי, יכולה להביא לאפקט אדטיבי (קרי, החשיפה לשני החומרים מגדילה את הסיכון בשיעור הזהה לסכום הגברת הסיכון של כל חומר בנפרד), יכולה להיות ניטרלית ויכולה להיות אנטגוניסטית (קרי, החשיפה לשני החומרים מביאה דווקא להפחתת הסיכון הכולל). פרופ' פרידמן הבהיר זאת (עמ' 17031 - 17032 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.09). גם פרופ' ריבק וד"ר וינר טענו כי האפקט של אינטראקציה בין חומרים שונים יכול להיות אנטגוניסטי ולא רק סינרגיסטי (עמ' 18313 לפרוטוקול הדיון מיום 8.11.09, עמ' 16570 לפרוטוקול הדיון מיום 19.4.09, עמ' 16 לחווה"ד של ד"ר וינר). כך גם טען פרופ' סלור (עמ' 17272 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.09).
על כן, בהעדר כל אסמכתא לאפקט של שילוב החומרים שהיו במי מעגן הדייג בקישון מהווה תיאוריית הקוקטייל תיאוריה בלבד. כמו כן, יש לקבל את טענת הנתבעים כי אילו היה בתיאוריה זו ממש, תוצאה הכרחית של קיום סינרגיזם הייתה הופעת עודף תחלואה בולט בקרב דייגי הקישון והעובדה שבענייננו לא הוכח עודף תחלואה שוללת אף היא את תיאורייית ה"קוקטייל"
[עמוד 24 באמצע ולמטה].
כך גם לגבי תיאוריות נוספות שהועלו על ידי המומחים מטעם התובעים, כגון התיאוריה בדבר קוקטייל החומרים שנוצר במי הקישון, הסינרגיה, ותיאוריית הרדיקלים החופשיים, אשר לא הוכח כי הינן תיאוריות מדעיות מקובלות ומבוססות בעולם המדע והרפואה [עמוד 186 סיפה].
- כך גם קבע בית המשפט העליון בערעור בין היתר כי:
הן הדייגים והן הצוללנים העלו את הטענה כי "קוקטייל" החומרים או הסינרגיה בין החומרים המסוכנים המוכרים כמסרטנים יצרו השפעה גדולה בהרבה מזו של כל חומר בבדידותו. ברם, תיאוריה זו לא הוכחה באופן מדעי, וכפי שציין בית משפט קמא, אינטרקציה בין מספר חומרים יכולה אף לנטרל חומר זה או אחר, ולמצער, יכולה להיות גם נייטרלית [שם, עמוד 26 פסקה 21].
- בדומה לפסקי הדין של שתי הערכאות בפרשת הקישון, הרי שאף אנוכי באתי לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח את טענת 'הסינרגיה' ברמה ההוכחתית המתחייבת, אפילו בשלב זה של דיון בבקשת האישור.
- גם במסגרת הדיון בבקשה שבפני, לא עלה בידי המומחים מטעם המבקשים (ובמיוחד ד"ר שליט"א) להוכיח באופן מדעי משכנע, כי הקוקטייל בין תוצרי פליטה שונים יוביל לנזק סינרגטי.
- ד"ר שליט"א אישר בחקירתו כי "יכול לקרות דבר כזה", של אנטגוניזם בין חומרים באופן שהצירוף שלהם יחדיו יצור נזק נמוך יותר, מאשר הנזק שיכול היה לגרום כל אחד בפני עצמו (ר' עמוד 190 שורות 34-29) ( ר' גם עדות פרופ' רנרט בעמוד 1908).
- פסיקתו של בית המשפט העליון לגבי תאוריה זו לפיה "...תיאוריה זו לא הוכחה באופן מדעי, וכפי שציין בית משפט קמא, אינטרקציה בין מספר חומרים יכולה אף לנטרל חומר זה או אחר, ולמצער, יכולה להיות גם נייטרלית", נותרה אם כן על כנה ובמשנה תוקף.
- כפי שהובא ופורט מעלה (ר' סעיפים 282-281) מאמרים אליהם הפנה ד"ר שליט"א ועליהם הסתמך לביסוס התזה של סינרגיזם, אינם דנים בתופעה זו כלל.
- בהינתן כל האמור הרי שטענת המבקשים לפיה "...כאשר עקב זיהום כימי או ביולוגי נוצרים עודפי רדיקלים. הרדיקלים החופשיים מצטרפים ופועלים בסינרגיה ומגבירים נזקים, כולל מוטציות", דינה להידחות, ואין בכוחה לשמש תנא דמסייע אף לטענת ה-תחלואה העודפת.
חווֹת דעת מומחים מטעם המשיבות ועדותם