ד"ר שרי ליביקי, מומחית לניתוח נתוני ניטור אוויר
- לדברי ד"ר ליביקי, ישנן שני סוגי מדידות שנעשות בדרך כלל בתחום איכות האוויר: מדידת פליטות ומדידת ריכוזי אוויר.
- מדידת פליטות מודדת את כמות הכימיקלים המגיעים ממקור פליטות - בדרך כלל ארובות עשן, צינורות פליטה מכלי רכב, או פליטות מפוזרות של מזהמים מפעילויות שונות.
- מדידת ריכוזי אוויר מודדת את כמות המזהמים באוויר על ידי לקיחת דגימות אוויר. ריכוזי האוויר מודדים את כמות המזהמים הכוללת באוויר ללא קשר למקורם. ריכוזים באוויר הם מדד לזיהום מהתעשייה, מקורות תחבורה, מקורות אבק מכבישים ופליטות מחיי היומיום כגון בישול, ניקיון או חימום בתים. רשתות ריכוז אוויר מתוכננות בדרך כלל כדי לאפשר לכל מוניטור לשקף את איכות האוויר בשכונה בה הוא מוצב.
- ריכוזי האוויר הם שילוב של פליטות אוויר, מטאורולוגיה, ואיכות האוויר שייתכן שהושפעה ממקורות מזהמים אחרים. ההנחה היא שהפליטות מהמפעלים לא מתפזרות באופן שווה במפרץ חיפה, אלא מתפזרות לכיוונים התלויים בכיוון הרוח בזמן הפליטה ומתדללות ככל שהמרחק מהמקור גדל. בנוסף, חלק מהפליטות עשויות להיות מומרות לכימיקלים אחרים על ידי אינטראקציה זה עם זה או עם אור השמש.
- רוב המדינות המפותחות קובעות תקני איכות עבור מזהמים הנחשבים מזיקים לבריאות הציבור ולסביבה. תקני האיכות של האיחוד האירופי מבוססים על תקני ארגון הבריאות העולמי ועל שיקולים נוספים. ברגולציה הישראלית יש שלוש רמות של תקני איכות אוויר: ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה. ערכי יעד הם שאפתניים ומשמשים לקביעת תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר ואינם מחייבים. ערכי הסביבה מבוססים על ערכי היעד תוך שילוב של כדאיות השגת ערכים אלו, והם הערכים המחייבים בישראל. ערכי ההתרעה עם ערכי טווח קצר בלבד.
- לדבריה, בחיפה קיימת רשת ניטור אוויר נרחבת שהוקמה על ידי איגוד ערים מפרץ חיפה - הגנת הסביבה (להלן: "איגוד ערים"). הרשת כוללת 15 מוניטורים נייחים המוצבים במגוון רחב של מיקומים בחיפה. רשת הניטור בחיפה צפופה למדי ועוקבת אחרי מגוון רחב של מרכיבים. לשיטת פרופ' ליביקי, אלה המסקנות העולות מניתוח הנתונים שנאספו ברשת ניטור האוויר של איגוד ערים.
- בחיפה יש את אחת הרשתות הצפופות ביותר בעולם של מוניטורים רגולטוריים של איכות אוויר בהשוואה למיקומים עירוניים אחרים. המוניטורים של האוויר בחיפה עוקבים אחר כל המזהמים העיקריים הנפלטים ממקורות פליטה אזוריים בחיפה ואשר קשורים להשפעות על בריאות האדם. לא נמסרו ראיות או נתונים המעידים על פגם כלשהו או על טעויות בנתוני ניטור המזהמים של רשת הניטור. הנתונים סבירים ועקביים מבחינת ערכים ומגמות מוחלטים.
- הפליטות מתפזרות, מושפעות ממטאורולוגיה ושטח, ועוברות תגובות כימיות תוך כדי התפזרותן. ריכוזי המזהמים בחיפה אינם אחידים, אלא משתנים גם לפי מיקום וגם לפי השעה, היום והעונה. מודלים של פיזור אינם מספיקים כיום על מנת לקשר בין מקורות פליטות לחשיפות למגורים בחיפה.
- השוואה בין נתוני רשת הניטור בחיפה לנתוני תחנות ניטור של המשרד להגנת הסביבה המוצבים במקומות שונים בישראל מעלה כי עבור הרוב המכריע של המזהמים, הריכוזים בחיפה דומים או נמוכים מהריכוזים בערים ואזורים אחרים בישראל. הנתונים מוכיחים כי חיפה אינה בולטת כבעלת ריכוזי מזהמים גבוהים במיוחד ביחס לערים אחרות בישראל.
- ריכוז מזהמי האוויר בחיפה דומים לאלו של ערים בעלות אקלים יבש וים תיכוני דומה, כמו אתונה וברצלונה באירופה, וסיאטל ואוקלנד בארה"ב. הדבר נובע מקרינת שמש דומה ומקווי דמיון בפעילויות ובריכוזי רקע של מספר מזהמים.
- מחקר מדעי מוגבל על השפעות סינרגיסטיות של מזהמים מצביע על כך שקשה מאוד לאפיין השפעות סינרגיסטיות בתערובות מרובות מזהמים ובעלות אי ודאות גבוהה. בתערובות אלו עשויה להיות גם השפעות אנטגוניסטיות, והשפעות אלו נצפו רק בזוגות מוגבלים מאוד של מרכיבים ספציפיים, וגם זאת בריכוזי מזהמים גבוהים בהרבה מאלה המצויים באוויר מפרץ חיפה.
- הדו"ח של הוועדה המדעית (ר' מש/46) שסקר את הממצאים הראשוניים של קבוצת מחקר שניסתה להעריך חשיפות לאוויר הסביבה בחיפה. ביקר את התוצאות וסיפק תיאור מפורט של רמת הקפדנות הנדרשת להערכת חשיפות. הוועדה הצביעה על פגמים בשימוש בנתוני ניטור אוויר כדי לתאם בין זיהום אוויר ושכיחות מחלות והגיעה למסקנה שהמחקר לא התבסס כראוי על ראיות מדעיות וכי יש לנקוט משנה זהירות בהסקת מסקנות לגבי הקשר בין איכות האוויר לתחלואה.
עדותה של ד"ר שרי ליביקי