[....]
העדה, ד"ר ש. ליביקי: מה שאמרתי הרגע זה היה לגבי הדו"ח הראשון, אבל לגבי הדו"ח השני הייתה לנו אפשרות לאשר את רוב הנתונים באמצעות נתונים שלקחנו מהאתר של המשרד לאיכות הסביבה.
ש. כן, לקחתם נתונים, גברתי, שכתובים באנגלית? או גם נתונים שכתובים בעברית שתרגמו לך את זה האנשים האלה שנותנים שירות למפעלים המזהמים?
[....]
ת. זה מאוד מעניין מה שאתה שואל כי טים סטרץ הוא מצא את הנתונים באתר של משרד לאיכות הסביבה, הוא לא יודע לקרוא עברית בכלל אבל הייתה שם מספיק אנגלית כדי שהוא יוכל לפענח מה כתוב, ובנוסף. Most of the data is numbers, which happily translates quite easily. רוב הנתונים הם מספרים ואת זה קל לתרגם. And the names of the stations were in Hebrew, but שמות התחנות היו בעברית אבל if I know the names of the stations I read enough Hebrew to be able to match it. אבל אם אני יודעת מה שם התחנה אז אני יודעת לקרוא מספיק עברית כדי שאני אוכל לבצע את ההתאמה. So together אז כל זה ביחד we were able to get the data directly from the MOE website. כל הדברים האלה יחד אפשרו לנו לקבל את הנתונים, את המידע ישר מאתר.
כב' השופט: This regarding the 2nd opinion.
העדה, ד"ר ש. ליביקי: משרד איכות הסביבה
(בהרחבה בעמודים 1644-1642).
- עדותה של המומחית היתה אמינה ומקצועית בעיני, לא עלה בידי המבקשים לקעקע את האמור בחוות דעתה, ובנתונים שהובאו בגדרן.
פרופ' גד רנרט, אפידמיולוג
- עניינה של חוות דעתו של פרופ' רנרט, בתמצית, בשאלה האם קיים בחיפה עודף תחלואה ותמותה, ואם כן, האם ניתן לייחסם לאיכות האוויר הנובעת ממפעלי התעשייה בחיפה.
- מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור השנים 2009-2005 בחלוקה לפי יישוב (זהו הפרסום העדכני ביותר בחלוקה לפי יישוב) עולה כי ישנו עודף תחלואה בכלל מחלות הסרטן בחיפה לעומת תל אביב בשיעור של 7% (שיעור המקובל כזעיר וחסר משמעות בהשוואות מסוג זה); התמותה מכלל מחלות הסרטן נמוכה בחיפה ב-5.5% לעומת תל אביב; והתמותה מכלל המחלות (כולל מחלות נוספות מעבר לסרטן) נמוכה בחיפה לעומת תל אביב. בהתאם לכך נמצא גם שתוחלת החיים הממוצעת בקרב תושבי חיפה גבוהה לעומת תל אביב.
- לדברי המומחה, הסברים אפשריים לעודף התחלואה הקל בתחלואה בכלל מחלות הסרטן בחיפה לעומת תל אביב ניתן למצוא בתת-תקנון של נתוני התחלואה (הבדלים בין תושבי חיפה ותל אביב בגיל, מוצא, מדד סוציו-אקונומי, ועוד); בהתנהגות מונעת (בחיפה יותר נסרקים לגילוי סרטן המעי); בתבנית העיור, ועוד.
- פרופ' רנרט מציין כי נתוני תמותה נחשבים מקצועית כנתונים חשובים או אמינים יותר מנתוני תחלואה, הנתונים יותר להטיות אזוריות ולרישומים לא מדויקים. בנוסף, מתוך סך מחלות הסרטן בהן ישנו עודף תחלואה בחיפה, בשלושה מהסוגים השכיחים במערב - סרטן שד, סרטן ערמונית וסרטן ריאה - אין עודף תחלואה בחיפה. בנוגע לסרטן הרביעי השכיח במערב, סרטן המעי, אמנם יש בחיפה עודף תחלואה, אבל לא הוכח לגביו קשר לזיהום אוויר. סרטן הריאה הוא היחיד שנמצא קשור במעט לזיהום אוויר, אבל כאמור שיעורי התחלואה שלו נמוכים בחיפה לעומת תל אביב. לכן, להערכת פרופ' רנרט, התחלואה העודפת בסרטן בחיפה, אם בכלל קיימת, אינה בשל חשיפה לזיהום אוויר אלא בשל סוגי סרטן שאינם בעלי קשר ידוע לגורמים סביבתיים.
- מעבר לנתוני הבריאות מהלמ"ס שלא מצביעים על עודף תחלואה בהקשר של זיהום אוויר, גם נתונים מרשת הניטור לא תורמים לחשד לגבי עודף זיהום אוויר בחיפה, כפי שהוכיחה ד"ר ליביקי. לכן בשורה התחתונה, ניתן לקבוע כי חיפה כעיר שלמה מציגה נתוני בריאות טובים יותר ברובם מאשר בתל אביב, וכי בחיפה לא קיים זיהום אוויר עודף מעבר לזה הנמצא בערים אחרות בישראל ובערים דומות בעולם.
- כפי שצוין לעיל בעמדתו של פרופ' רנרט לחוות דעתו של פרופ' לין, מחקרים מראים כי זיהום אוויר, מים וקרקע הוא הגורם ל-4-2% מתמותה מסרטן בעולם המערבי. אין לזיהום אוויר קשר ידוע ומוכח לגידולים השכיחים במערב ובישראל. ה-IARC, הסוכנות הבין־לאומית לחקר הסרטן, פרסמה כי חומרים חלקיקים נשימים (10PM ו-2.5PM) המצויים באוויר החופשי הם גורמים אפשריים לסרטן הריאות ולסרטן שלפוחית השתן, אך הקשר המוכח בספרות הוא עם זיהום חלקיקי דווקא ממקור תחבורתי. מנתונים של ארגון הבריאות העולמי, הנכונים ל-2014, אשר בחן את שיעור החלקיקים באוויר ב-39 אזורים בישראל, מצא כי חמשת האזורים עם שיעור החלקיקים באוויר הנמוך ביותר נמצאים בחיפה וסביבתה. לכן ניתן לקבוע כי חשיפה לזיהום אוויר היא לא גורם משמעותי לסרטן.
- בשנים 2007-2005 בוצע מחקר שכלל סקר בריאות במסגרת תכנית בניין עיר למתחם בזן, בהתאם להנחיית הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ולדרישות משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. המחקר בחן שיעורי תחלואה בשכונות שונות בחיפה, ובדק האם יש קשר בין הבדלים בתחלואה בין שכונות העיר חיפה והפריפריה ולקשר בינם לבין נתוני חשיפה סביבתית. המחקר מצא שיעורי תחלואה, פניות למיון ואשפוז שונים בשכונות השונות וכן נמצאו מזהמים שונים בתחנות הניטור המייצגות את שכונות האזור השונות, אך לא נמצא קשר ביניהם. בסיכום המחקר לא נמצאה השפעה מזיקה מהותית בהקשר של מחלות הסרטן של אף אחד מהמזהמים הנמדדים בשום שכונה בתחום נפת חיפה שנמדדה.
עדותו של פרופ' גד רנרט
- פרופ' רנרט נשאל אם הוא יודע מה פולט כל מפעל (משיבה) לאוויר. תשובתו:
העד, פרופ' גד רנרט: הדבר היחיד שאני יודע ושהיה נחוץ לי לצורך כל העיסוק שלי בנושא הוא להכיר את החומרים המזהמים שמשרד איכות הסביבה מודד ומחויב בחוק למדוד. ולא, ובעצם לא משנה לי אם זה מוסד אל"ף או מוסד בי"ת או מוסד גימ"ל. אז מעניינים אותי הסוקסים, הנוקסים, הפי אם, בין אם הוא 2.5 או 10. ובמידה מסוימת מאוחר יותר, הדיוקסין. זה עולם התוכן שאני עוסק בו. זה עולם התוכן שלגביו חקרתי. זה עולם התוכן שלגביו אני יכול לענות לך ומבחינתי אם הסוקס בא מבתי זיקוק והנוקס בא מכרמל אולפינים, חסר משמעות לחלוטין. כי לא זאת השאלה. לא התבקשתי מעולם לתת הקשרים על תעשייה נקודתית, והשאלה הייתה זיהום במפרץ, יש לו פוטנציאל לגרום או אין לו פוטנציאל לגרום לשינוי בתחלואה מסוימת בסרטן. ואני מאוד מקפיד להתמקד על השאלה המדעית.