"[...] התובענה הייצוגית לא נתכוננה - מעיקרה - כזכות מהותית וכעילת תביעה. תובענה ייצוגית, עם כל חשיבותה - וחשיבות רבה נודעת לה - אין היא אלא כלי דיוני לאיחודן של תביעות רבות תחת קורת-גג אחת. בהיות התובענה הייצוגית מה שהיא, נתקשה לפרשה כך שיהא בכוחה - על דרך ההילוך לאחור כביכול - לשנות כללי-מהות בדין הנזיקין, ובהם כללי הקשר הסיבתי ויסודות בפסיקת פיצויים" (דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 417 (2003)).
(שם, פסקה 4)
חוות דעת המומחים מטעם המבקשים ועדותם
- להלן יסקרו בתמצית שלוש חווֹת הדעת מטעם המבקשים, חווֹת הדעת מטעם המשיבות שהתייחסו במישרין למומחי המבקשים, וחלקים מהחקירות הנגדיות של מומחי המבקשים. כך אף יעשה בהמשך ביחס למומחים מטעם המשיבות.
ד"ר זמיר שליט"א - מיקרוביולוג רפואי
- בחוות הדעת העיקרית ובחוות הדעת המשלימה [נספחים 13 ו-13.1] דן ד"ר שליט"א בקשר הסיבתי שבין זיהום האוויר של תשלובת מאות רבות של מזהמים כימיים רעילים ומסרטנים שנפלטו לאוויר מפרץ חיפה והסביבה לבין הנזקים הנגרמים לבריאות התושבים שנחשפו לו. לדבריו, תושבי מפרץ חיפה נחשפו ל"קוקטייל" גדול של מזהמים קשים בעת ובעונה אחת. לפיכך לשיטת ד"ר שליט"א פגיעת החומר המזהם בבריאות האדם היא גם מכל מזהם כימי בפני עצמו וגם מהסינרגיה בין המזהמים הכימיים השונים בתערובת המגבירה באופן ניכר את נזקיהם.
- לדבריו המזהמים הכימיים גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים בתאי הגוף. באופן טבעי בגוף האדם נוצרים ריכוזים נמוכים של רדיקלים חופשיים בתהליכי נשימה בחילוף החומרים, גם תוך כדי תהליכי לחימת הגוף בגורמי מחלות ובחדירת מזהמים. בנשימת חלקיקים, גזים, רסס ואדים חודרים מזהמים כימיים לגוף האדם, ונכנסים למערכת הנשימה והריאות, וגורמים ליצירה מואצת של רדיקלים חופשיים. הגוף עצמו יוצר רדיקלים חופשיים נוספים כשהוא פועל להמיס ולסלק את המזהמים הבלתי ממיסים, כאשר עקב זיהום כימי או ביולוגי נוצרים עודפי רדיקלים. הרדיקלים החופשיים מצטרפים ופועלים בסינרגיה ומגבירים נזקים, כולל מוטציות. כאשר ריכוזם של המזהמים גדל או שיש חשיפה לאורך זמן, נוצרים עודפי רדיקלים חופשיים, ונזקיהם גוברים. הם מכלים את מלאי נוגדי החמצון בתאים ופוגעים בקרומי התאים, וכתוצאה מכך משתבש מאזן המינרלים וחילוף החומרים בגוף, ונגרמות פגיעות בתפקוד העצבים, הכליות, מערכת הדם, מערכת השתן ומערכת החיסון (ר' עמודים 3-2 לחווה"ד הראשונה).
- בגלל המשתנים השונים הגורמים ליצירת רדיקלים חופשיים, לא תמיד אפשר לקשר כל מחלה סרטנית או אחרת למזהם מסוים שגרם לה. עם זאת, ניכרת "טביעת אצבע" של מזהמים מסוימים בנזקים בולטים, בפרט בכניסת המזהמים בדרכי הנשימה, בעור, בכבד, בכליות ודרכי השתן. המזהמים שהצטברו משתחררים לאט, אפילו במשך כ-20 שנים, וממשיכים להזיק, כל אחד לחוד וכולם ביחד, גם ללא חשיפה נוספת לזיהום חיצוני (ר' עמוד 3 באמצע).
- הנחת העבודה המקובלת היא כי אין סף חשיפה בטוח, ובאופן תיאורטי, כמות כלשהי של חומר מסרטן, אפילו הקטנה ביותר, עלולה לגרום בעתיד להתפתחותה של מחלה ממארת. ד"ר שליט"א מפרט בחוות דעתו את נזקיו האפשריים של כל אחד מהמזהמים העיקריים לגוף האדם.
- ד"ר שליט"א הדגיש כי חוות דעתו העיקרית מתמקדת באופן ספציפי בקשר הסיבתי, וכי הוא יוצא מנקודת הנחה, הנסמכת על דו"חות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות וכן על ספרות בנושא, כי האוויר באזור מפרץ חיפה הכיל תרכובות רעילות ומסרטנות. כמו כן מניח ד"ר שליט"א כי חוות הדעת מתייחסות רק לחומרים שנוטרו, בעוד שלשיטתו רוב החומרים הרעילים והמסרטנים שיש באוויר מפרץ חיפה, כלל לא נוטרו וכמויותיהם לא ידועות.
- ד"ר שליט"א סיכם חוות דעתו העיקרית בציינו כי "...בהסתמך על המחלות שאובחנו בשכיחות גבוהה בתושבי מפרץ חיפה והסביבה, ועל תוצאות מחקרים עדכניים רלוונטיים, ובהסתמך על הידע האישי והניסיון שצברתי בעשות שנות עבודתי המדעית, אני בדעה שהסבירות שקיים קשר סיבתי ברור בין מחלות הסרטן ומחלות קשות אחרות שאובחנו בשכיחות גבוהה יותר בתושבי מפרץ חיפה והסביבה לבין החומרים המזהמים שנפלטו מהמפעלים ישירות לאוויר, או בעקיפין הגיעו לאוויר מתוך מי הקישון שזוהמו בשפכים תעשייתיים, במשך עשרות שנים, עולה במידה רבה ביותר על הנחה שקשר כזה איננו קיים".
"אני קובע גם כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהחשיפה ארוכת השנים של התושבים למזהמים באוירא דמפרץ חיפה היא הגורם הדומיננטי למחלות הסרטן ומחלות קשות אחרות שדווחו על ידי משרד הבריאות וסוכמו בחוות דעת זו, ומחלות קשות אחרות שחלקן עוד יאובחנו בעתיד" (שם, עמוד 3 למטה ועמוד 4 למעלה).
- ענייננו כזכור אינו נוגע למי שכבר חלה. המומחה לא פירט מהן אותן "מחלות קשות" שיאובחנו ומתי, בעתיד.
- ד"ר שליט"א מוסיף ומציין בחוות דעתו הראשונה "...שמזהמים רבים הגיעו לאויר ממי הקישון שזוהמו בהתמדה בשפכים תעשייתים ובהם תשלובת מזהמים רעילים ומסרטנים רבים ובריכוזים גבוהים במים. מהמים הגיעו מזהמים רבים לאויר באדים, ברסס, וכגזים רעילים ומסרטנים....לכן השפיעו כל אחד לחוד מהמזהמים באויר מפרץ חיפה והסביבה...באופן סינרגטי על היווצרות מחלות סרטן ומחלות קשות אחרות..." (שם, עמוד 4 למעלה).
- לדברי ד"ר שליט"א הנזק המשותף לכל המזהמים הכימיים הוא שהם כולם "...גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים בתאי הגוף..כל מזהם כימי החודר לגוף..גורמים ליצירת תוספת גדולה של רדיקלים חופשיים. רוב הרדיקליים החופשיים מתקיימים זמן קצר מאד" (שם, עמוד 16).
ובהמשך - "...פגיעת המסרטנים הוודאיים במנגנוני ההגנה התאיים: הרדיקליים החופשיים גורמים לבזבוז המאגרים התאיים של נוגדי החימצון, כדי לנטרל אותם בפרט במערכת החיסון, פוגע קשות בתיפקודם. כך יורד כושרם של תאי מערכת החיסון להתנגדו להשמיד תאים שעברו מוטציות והטמרה סרטנית...גם מערכת תיקון השגיאות ב-DNA ניפגעת בגלל הרדיקלים החופשיים.." (שם, עמודים 17 למטה ו-18 למעלה) (ר' גם בעמוד 31 באמצע).
- לדברי ד"ר שליט"א "...המכנה המשותף לכל המזהמים [שמנה בחוות דעתו] הוא שהם מתחילים מיד להזיק,הם גורמים לתאי הגוף לייצר רדיקלים חופשיים...שנזקם חימצון ופגיעה בדרכי הנשימה והריאות, במערכות העיכול, הדם...בכל אלה יש פגיעות ב- DNA שגורמות למוטציות..וחלק מהתאים מאבד שליטה על החלוקות, מתחילות חלוקות ללא פיקוח, דהיינו סרטן. אם כי תאי כבד מסלקים חלק מהתרכובות הרעילות...בעזרת חיבור לרדיקלים חופשיים...אולם בתהליך ההמסה נוצרים רדיקלים חופשיים נוספים שמגבירים את הנזק" (שם, עמוד 30 באמצע) [ר' גם לעניין 'הרדיקלים החופשיים', עמודים 31 באמצע ולמטה, ו-42 -43].
- לדברי ד"ר שליט"א מציין כי מתקיים אף נזק מתערובות המזהמים ולא רק נזק מכל מזהם לחוד. לדבריו בתמצית, מחקרים שהציג בחוות דעתו מראים שיש אינטראקציות כולל סינרגיזם בין מזהמים כימיים שונים. נטען על ידו בין היתר כי "...הזיהום במי הקישון נמצא בקוקטייל המורכב ממזהמים רבים שיש בינהם איטראקציות והשפעתם אחד על השני עלולה להיות מוגברת בסינרגיזם..." (ר' בהרחבה עמודים 57-55 בחוות דעתו).
- בחוות דעתו המשלימה (נספח 1) התייחס ד"ר שליט"א לחלק מחוות דעת המומחים מטעם המשיבות. לטענת ד"ר שליט"א, פרופ' פרידמן כתב גם חוות דעת בתביעת הדייגים, שם היה המומחה היחיד מתוך עשרים, ששלל את זיהום מי הקישון. פרופ' פרידמן לא התייחס באופן ספציפי לאף לא אחד ממזהמי האוויר במפרץ חיפה, לא קרא את הדו"חות הרשמיים שהציג ד"ר שליט"א, והוא בכלל מכחיש קיומם של מזהמים באוויר מפרץ חיפה ואת העובדה שמזהמים כימיים גורמים ליצירת עודפי רדיקלים חופשיים. בעוד פרופ' פרידמן שולל את נזקי הרדיקלים החופשיים, הוא כן מכיר בנזקי עשן הסיגריות, אלא שהנזק שנגרם מעשן הסיגריות הוא בכך שהוא מוביל ליצירת רדיקלים חופשיים בתאי הגוף, ולפיכך פרופ' פרידמן סותר את עצמו.
- לדבריו, פרופ' פרידמן טוען כי גם אם יש פגיעות קלות ברצף בסיסי ה-DNA, מנגנוני התיקון מתקנים את רוב המוטציות שנוצרות, ובכך הוא מודה שהתיקון אינו מושלם, וישנן מוטציות שנשארות ומצטברות. כך גם, פרופ' פרידמן טוען כי רדיקלים חופשיים הם תוצרים טבעיים ונורמליים ושמועילים לתהליכים בתא החי, אבל מסתיר את העובדה שזהו המצב רק בריכוזים נמוכים מאוד, וגם בריכוזים הללו הם מאיצים הזדקנות ומחלות זקנה. כמו כן, פרופ' פרידמן שולל מאמרים ומחקרים על אף שהם התפרסמו בירחונים מדעיים מקצועיים.
- לדבריו, קביעת ד"ר ליביקי וד"ר רודריקס, לפיה האוויר במפרץ חיפה אינו יותר מזוהם מאוויר ערים אחרות בישראל ובמדינות אחרות היא קביעה מופרכת, שמתעלמת בין היתר מהפגמים שנפלו בניטור זיהום האוויר, כאשר בין היתר הניטור לא כלל או כלל באופן חלקי בלבד את רוב המזהמים הרעילים. לדבריו, ד"ר ליביקי וד"ר רודריקס טוענים טענה מופרכת לפיה יש להתייחס לכל מזהם כימי לחוד, ושאין בין המזהמים אינטראקציות וסינרגיה, ובכך מתעלמים מדו"חות סוכנות הגנת הסביבה הפדרלית של ארה"ב, לפיהם יש להתייחס למזהמים השונים רק כתערובת בגלל יחסי הגומלין ביניהם, ואין להתייחס לכל מזהם בנפרד.
לשיטת ד"ר שליט"א הנתונים בנוגע לתחלואה והתמותה המוגברות במפרץ חיפה מעידים בפני עצמם על הקשר הסיבתי שבין המזהמים ובין התחלואה והתמותה ועל כך שישנם מזהמים שלא נוטרו בתחנות הניטור.
- עוד ציין ד"ר שליט"א, כי שלושת המומחים הנ"ל התעלמו מדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שהוסתר מהציבור ומדו"ח של בז"ן על דליפה חמורה של חומרים רעילים ומסרטנים שאירעה בשנת 2015.
- כנגד חוות הדעת של ד"ר שליט"א הגישו המשיבות ארבע חוות דעת - הראשונה של פרופ' איתן פרידמן, מומחה לרפואה פנימית וגנטיקה רפואית עם התמחות באונקו-גנטיקה, השנייה של ד"ר שרי ליביקי, מומחית לניתוח נתוני ניטור אוויר, השלישית של ד"ר ג'ולי גודמן, מומחית בתחום האפידמיולוגיה והטוקסולוגיה, והרביעית של ד"ר ג'וסף רודריקס, מומחה בתחום הטוקסולוגיה, הערכת סיכונים כימיים ובריאות הציבור.