(בהרחבה 1925-1924).
- כן נשאל פרופ' רנרט אם הוא מאשר בחוות דעתו כי חשיפה לכמויות גדולות של מסרטנים יוצרת קשר סיבתי. תשובתו:
העד, פרופ' גד רנרט: אני לא חושב שאני כותב בצורה הזאת. לא זוכר את המלל. חשיפה שהיא יוצרת סיכון, עוד פעם, הכל תלוי בסיכון היחסי. או קיי? יכול להיות חומר מסרטן שאם תיקח אותו, כלומר בוא נדבר על שמש, שמש בריכוז גבוה יכולה לעשות מלנומה. אם אתה הולך כל יום לים בשעה 12 ללא הגנה, ואם אתה גר בסקנדינביה ויש לך יומיים שמש בשבוע אז לא תקבל סרטן מהחשיפה לשמש. אז יש פה משמעות לתדירות, לריכוז, לכל הדברים האלה, זה פשוט הגיון פשוט.
עו"ד מר ד. אור חן: אתה מכיר עדויות או מאמר שמחקרים של אדם בשם כריסטופר קריסטיין, שאומר שחשיפה של 3 שעות לזיהום אוויר מדיזל גורמת לשינויים בדי אן איי, כי זה עושה שינוי בתהליכי המטיליזציה, קשירת מטילן של הדי אן איי.
העד, פרופ' גד רנרט: לא מכיר, לא מכיר אבל אין סיבה, כלומר אם את הדבר הזה ראה יותר מחוקר אחד בסביבות שונות, אין לי בעיה לקבל את זה. למרות שתזכור שדווקא בדיזל, החלקיקים האלה, חלק מהאפיון שלהם, הוא שהם מתיישבים בתוך הריאות ועושים תגובה דלקתית, והתגובה היא פחות תאית, היא יותר רקמתית. וכשזה עושה דלקת, משהו כמו ברונכיטיס, זה הטריגר אחר כך לסרטן ריאה.
[....]
עו"ד מר ד. אור חן: הטענה היא שאתה בעצם מתעלם מהוכחות חד משמעיות ש־IARC עיראק הביאו וגם גופים אחרים כמו WHO לקשר סיבתי של חשיפה לחומרים מסרטנים ודאיים מהתעשייה, ולא מהתעשייה, למחלות סרטן שונות.
העד, פרופ' גד רנרט: אתה לא שמעת אותי אומר את זה. אם המסרטן הוא מסרטן ודאי בטבלת IARC, זה אומר שיש הוכחה שהוא יודע לעשות סרטן. ההוכחה הזאת ניתנת לגבי סרטנים ספציפיים, בפי אם 2.5 הם מצאו את זה לגבי סרטן ריאה והם אמרו שיש רמז לקשר עם סרטן שלפוחית השתן ואין שום קשר עם שום גורם אחר.
(עמודים 1929-1928).
עדותו של פרופ' רנרט עשתה רושם מקצועי ואמין. איני סבור שעלה בידי המבקשים לקעקע את האמור בחוות דעתו.
ד"ר ג'ולי גודמן
- לדבריה, על מנת לקבוע אם אדם נמצא בסיכון מוגבר לבעיה בריאותית מסוימת יש להוכיח, בין היתר, סיבתיות כללית וסיבתיות ספציפית. סיבתיות כללית היא הוכחה כי ישנם נתונים מדעיים משכנעים (העוברים בדרך כלל ביקורת עמיתים ומתפרסמים בכתבי עת מדעיים) שהחומר הכימי הספציפי המדובר יכול לגרום, בנסיבות החשיפה של הפרט, לבעיה הבריאותית המסוימת הנדונה. סיבתיות ספציפית היא הוכחה כי הפרט קיבל חשיפה מספקת לכימיקל כדי לגרום לבעיה הבריאותית, בדרך של השוואה לחשיפה שהייתה לאנשים שהפגינו כבר ראיות לסיכון בריאותי מוגבר.
- לכל בעיה בריאותית יש בדרך כלל גורמי סיכון שונים, ובמקרים רבים רבות מהסיבות לבעיות הבריאותיות אינן ידועות. בהסקת מסקנות לגבי הוכחת סיבתיות כללית על סמך נתונים אפידמיולוגיים יש להעריך את מכלול הראיות ולשקול את הקריטריונים של היל, שהם הנפוצים ביותר עבור הסקת סיבתיות כללית ממחקרים אפידמיולוגיים. דרישות אלה אינן דרישות מוחלטות מחייבות אלא מייצגות גורמים תורמים בהערכת משקל הראיות.
- בהסתמך על הנתונים המוצגים בחווֹת הדעת של ד"ר ליביקי ובחווֹת הדעת הנוספות של ד"ר גודמן (חלף חווֹת דעת רודריקס), ריכוזים של רכיבי אוויר שנמדדו בתת המחוז חיפה דומים לריכוזים שנמדדו בערים ברות השוואה בישראל ובאיחוד האירופי.
- העדויות האפידמיולוגיות לא תומכות בקשר סיבתי (causation) בין רכיבי האוויר לבין אפקטים בריאותיים שנטענו בריכוזים שנמדדו בתת המחוז חיפה.
- ריכוזיהם של רוב רכיבי האוויר בחיפה הם מתחת לסטנדרטים רגולטוריים וערכים מנחים של חשיפה, ולכן מתחת למינונים או לתנאי החשיפה הנחוצים על מנת לגרום לאפקטים הבריאותיים המזיקים.
- בהתבסס על הנתונים הזמינים, לדעת ד"ר גודמן ניתן לקבוע כי הפעילויות התעשייתיות בחיפה לא יוצרים ריכוזים עודפים של מזהמי אוויר בהשוואה לאזורים דומים אחרים.
- לדבריה, שיעורי התחלואה והתמותה בחיפה דומים באופן כללי לשיעורים בתל אביב, שדומה לחיפה מלבד העובדה שאין לה תעשייה שיש לחיפה. שיעורי התחלואה בחיפה גם דומים או נמוכים לעומת מספר ערי נמל ותעשייה אחרות בארה"ב.
- אם היה נכון שתעשיות בחיפה יוצרות רמות עודפות של זיהום אוויר שאחראיות לתחלואה ולתמותה הנטענים, היה ניתן לצפות שהתחלואה והתמותה בחיפה יהיו גבוהות משמעותית בהשוואה לאלה שבסביבות אורבניות שאין להם אותה רמת תעשייה, כמו תל אביב וירושלים, אולם זה לא המצב.
- לא נכון להשוות את שיעורי התחלואה והתמותה בחיפה לשיעורים בכלל המדינה בשל הבדלים באוכלוסיות, בסביבה, ובסגנונות החיים באזורים שונים במדינה.
- לכן ניתן להסיק, ברמת וודאות מדעית סבירה, כי ראיות מדעיות לא מצביעות על כך שזיהום האוויר התעשייתי בחיפה גורם לתחלואה ותמותה עודפת באזור.
- בחווֹת הדעת של ד"ר גודמן מיום 14.12.2023 (חלף חוות דעת רודריקס), העיקרית והמשלימה, נטען בקצירת האומר כי מהנתונים הזמינים של רמות החשיפה לכימיקלים הנפלטים ממפעלי המשיבות, כפי שהוצגו בחוות הדעת של ד"ר ליביקי, לא ניתן להוכיח קשר סיבתי או סיכון מוגבר להשפעות בריאותיות אצל המבקשים.
- הערכה של נתוני ניטור האוויר בחיפה מעלה כי תושבי האזור אינם חשופים למזהמי אוויר ברמות החורגות מהרמות הבטיחותיות או ברמות הגבוהות מערים אחרות בישראל או במקומות אחרים בעולם המערבי, ואינם בסיכון לרעילות כימית.
עדותה של ד"ר ג'ולי גודמן
- בקשר לרקע המקצועי שלה והשכלתה השיבה המומחית בין היתר כי:
עו"ד א. אמוראי: גברת, חשוב לי מאוד שכבוד השופט שלנו ישמע ויבין, שאת בעצם בכלל לא מגיעה מתחום הרפואה והמדע? זה נכון, גברת?