[....] הנקודה היחידה שרציתי להגיד עוד, זה שבנוסף לכך לניתוח החישוב הזה לגבי נתוני ניטור האוויר יש גם ניתוחים נוספים שתומכים במסקנות שבדו"חות ומה שחשוב זה שהם כולם מראים שהדו"חות של המומחים מטעם התובעים לא תקפים. בהפסקה בדקתי את שלושת הדו"חות כדי לראות איפה הניתוחים שבהם נשענים על הניתוחים או על הנתונים של דוקטור ליביקי, אז הנה התשובה שלי. ביחס לדו"ח דוקטור רודריקס משנת 2016, רק סעיף 3.4. ביחס לדו"ח רודריקס משנת 2020, סעיפים 2.2 ו־2.3, וביחס לחוות הדעת שלי, סעיפים 4.2 ו־4.3 אבל ביחס לסעיף 4.3 אני רוצה לומר ששם נשענתי גם על נתונים של ניטור אוויר של ארגון הבריאות העולמי וכל זה ממחיש שאף שהניתוחים הללו של ליביקי חשובים מאוד, בכלל, חשובים מאוד לצורך חוות הדעת שלי, יש ניתוחים חשובים רבים אחרים שהם לא תלויים בנתונים הללו (עמודים 2447-2446).
פעם נוספת היא נשאלה: "אם אני מוציא מהתיק הזה, מבית המשפט, מהעולם הזה את הנתונים של ליביקי, תאשרי לי בבקשה שאין לך חוות דעת, לא לך, לא לרודריקס, כלום. אין כלום", והשיבה:
אני חושבת שעניתי על השאלה הזאת כבר שלוש פעמים, אז בפעם הרביעית אני אומר כך, זה לא נכון. קודם כל, אין סיבה לא להשתמש בנתונים של דוקטור ליביקי, מכיוון שהנתונים האלה טובים מאוד ואין דבר שמצביע על פגמים בניתוח שלה אבל גם לו היו פגמים כאלה, יש מקורות אחרים לנתונים כמו ארגון הבריאות העולמי ויש הרבה ניתוחים בכל שלושת הדו"חות, כולל כמה כאלה שמצביעים על כך שהראיות המדעיות לא תומכות בחוות הדעת של מומחי התביעה, חוות דעת שהן לא תקפות ולא ניתן לסמוך עליהן (עמודים 2449-2448).
- גם ביחס לעדה זו ולאחר שנתתי דעתי לסיכומי הצדדים, לא מצאתי כי עלה בידי המבקשים לקעקע את אמינותה המקצועית ואת האמור בחוות דעתה.
מסמכי פרופ' איתמר גרוטו [נספחים 4 ו־4.1]
המסמכים שעל הפרק
- חוות דעת מומחה או תצהיר עדות של פרופ' איתמר גרוטו מי ששימש כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בתקופה הרלוונטית, לא הוגשו מטעם המבקשים.
- בסעיף 101 לבקשת האישור המתוקנת התייחסו המבקשים למכתב של פרופ' איתמר גרוטו משנת 2012. למיטב הבדיקה המכתב לא צורף לבקשת האישור ולא הוגש לתיק. משכך לא יוענק לנטען שם משקל כלשהו.
- לבקשת התיקון המתוקנת צורפו כנספחים, כמפורט בסעיפים 106-103 שבה, המסמכים דלהלן עליהם מבקשים המבקשים להסתמך ככאלה התומכים בבקשת האישור ומבססים אותה:
- מכתב של פרופ' איתמר גרוטו מיום 12/4/15 לגב' שלומית חן הממונה הארצית לעררים באגף מוסדות תכנון ארציים, שעניינו בבקשה בהצגת נתוני תחלואה בסרטן, לוועדת המשנה לעררים [נספח 4].
- נייר עמדה מיום 15/12/15 שנערך ע"י פרופ' א' גרוטו וארבעה אחרים ואשר כותרתו "נייר עמדה, משרד הבריאות בנושא תחלואה במפרץ חיפה" [נספח 1].
- במכתב נספח 4 - ותוך הפניה לשלושה מאמרים - פירט פרופ' גרוטו, את נתוני התחלואה העודפת בנפת חיפה, כאשר לדבריו בין היתר ובתמצית, היארעות סרטן בכל קבוצות הגיל בנפת חיפה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לשאר חלקי הארץ, כי במהלך עשר השנים שבין 2007-1998 יחס הסיכונים בעבור כלל סוגי הסרטן בנפת חיפה גבוהה ב-16%, בעבור סרטן ריאות ב-29% ובעבור סרטן שלפוחית השתן ב-26%.
- בנייר העמדה נספח 1 נאמר ברישת תקציר המנהלים שלו בין היתר, כי הוא נועד לספק למקבלי ההחלטות "...בסיס מדעי רחב ככל האפשר על מנת לבחון את הידע הקיים לגבי תחלואה שעלולה להיות מוסברת על ידי זיהום אוויר במפרץ חיפה".
- בהמשך התקציר ולאור ממצאיו, הובאו מספר המלצות בין היתר להמשיך ולפעול לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה, תוך גיבוש תוכנית שתתייחס להיבטים הבאים:
- תכנית פעולה לצמצום זיהום האוויר מכלל המקורות (תעשייה, תחבורה, ייצור חשמל).
- הרחבת הניטור במקומות ובחומרים בהם נדרשת תמונה ברורה יותר של איכות האוויר.
- איסוף וניתוח מרחבי של נתוני תחלואה ותמותה ברמה הלאומית, לבחינת תחלואת היתר באזור חיפה.
- הרחבת הידע האפידמיולוגי באמצעות ביצוע מחקרים ברמה אינדיווידואלית ובכלל זה קבלת נתונים עדכניים על תחלואה במפרץ חיפה.
- בפרק הרקע מס' 3 נכתב בין היתר כי "...גיל ועישון הם גורמי סיכון מרכזיים לתחלואה בסרטן ותחלואה קרדיאלית. אוכלוסיית נפת חיפה מבוגרת בהשוואה לממוצע הארצי".
- בפרק מס' 4 המתייחס 'למפעלים ומקורות נוספים בעלי פוטנציאל לזיהום אוויר במפרץ חיפה', נאמר בין היתר כי באזור התעשייה במפרץ מפעלים שונים מהתעשייה הכימית, הפטרוכימית ומייצרי אנרגיה , אשר הינם "טעוני היתר פליטה במסגרת חוק אוויר נקי".
- המסמך מתייחס בין היתר לנתוני תחלואה ותמותה בנפת חיפה בהיבטים שונים כמו למשל בהיבט הקרדיאלי (סעיף 6.2), לנתוני תחלואה במחלות סרטן (סעיף 6.3), לתחלואה בסרטן לפי קבוצות גיל ולאום (סעיף 7), למחרים אפידמיולוגים שבחנו קשר בין זיהום אוויר תעשייתי , זיהום אוויר חוץ מבני מגורים בקרבת כבישים ומיכלי דלק ותחלואה (סעיף 8), המסמך מתייחס למיפוי תחלואה ומחקרים אפדימיולוגיים (סעיף 9), לתוכניות פיתוח מפרץ חיפה (סעיף 10) ופרק 11 עניינו "סיכום והמלצות למדיניות".
- בפרק הסיכום נאמר בין היתר כי:
- תמונת הניטור של זיהום האוויר אינה מספקת ויש צורך בהרחבת הניטור והדיגום של חומרים אורגניים נדיפים במפרץ חיפה על מנת לקבל תמונה טובה יותר על מצב איכות האוויר כיום. כמו כן; באזור מפרץ חיפה ישנם מספר רב של מזהמי אוויר בו זמנית. האינטראקציה ביניהם עלולה להוות גורם סיכון משמעותי לתחלואה גם התקנים וגם רוב המחקרים מתייחסים כל פעם לחומר אחד בנפרד. מתאר החשיפה בחיפה הוא תערובת ייחודית של זיהום תעשייתי ותחבורתי שלא קיים בשום מקום אחר בארץ ושחלקו כלל לא נמדד. נכון להיום אין כל דרך לצפות באופן ודאי על סמך הספרות המדעית הקיימת, כיצד משפיע השילוב החומרים הנ"ל על בריאות האוכלוסיה באזור, אפילו שכל חומר בנפרד נמדד מתחת לערך הסביבה" [שם, עמוד 38].
טיבם וטבעם המשפטי של המסמכים
- המבקשים התייחסו לנספחים הנ"ל ומשמעותם בגדרי סעיפים 31-27 לסיכומיהם. לא נטען ע"י המבקשים כי הנספחים הנ"ל הינם בגדר 'תעודה ציבורית'.
- לטענת המבקשים יש להתייחס 'לנייר העמדה' (נספח 1), הקובע את עמדת משרד הבריאות כרשומה מוסדית ולחלופין כמסמך ממשלתי מהותי (שם, סעיף 27 באמצע) [ר' גם: סעיף 10 סיפה לסיכומי התשובה; סעיף 15 סיפה; סעיף 62 באמצע ו-סעיף 74].
- בסעיף 10 סיפה לסיכומי התשובה נטען גם לגבי נספח 4 כי הוא בגדר 'רשומה מוסדית' שמתבססת על נתוני המשרד להגנת הסביבה ומחקרים חדשים [ר' גם סעיף 56 רישה].
- "רשומה מוסדית" מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, והיא מסמך, לרבות פלט מחשב, הנערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה, והיא מהווה חריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה, וקבילה כראיה לאמיתות תוכנה, בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בפקודת הראיות.
- רשומה מוסדית תהא קבילה לאמיתות תוכנה, אם מתקיימים התנאים המצטברים כולם כקבוע בסעיף 36(א) לפקודה:
- המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו
- דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה מעידות על אמיתות תוכנה
- אם הרשומה היא "פלט" (כהגדרתו בחוק המחשבים), יש להוכיח בנוסף כי דרך הפקת הרשומה מעידה על אמינותה, וכי המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.
- הוראות אלו אינן חלות על רשומה שנערכה על ידי רשות חקירה או תביעה פלילית והוגשה בהליך פלילי על ידי רשות כאמור.
- הוכחת התנאים הללו נעשית על ידי העדת מי שיודע על אודות הדברים באופן אישי, או באמצעות תצהיר, כאשר המצהיר עשוי להידרש לחקירה נגדית.
- ברע"פ 3981/11 שרביט נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.7.2012) נפסק בין היתר כי:
"רשומה מוסדית" מוגדרת כ"מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד" (סעיף 35 לפקודה). מסמך כזה מקים חזקת אמינות והוא בא בגדר חריג מפורש לכלל הפוסל עדות שמיעה. שתיים הן הדרישות להבאת המסמך בגדר החריג האמור: ראשית, שיהא זה מסמך העונה על הגדרת "הרשומה המוסדית"; שנית, שיתקיימו התנאים המנויים בפקודה (בסעיף 36) לקבילות הרשומה כראיה. התנאים הצריכים הוכחה - מכוח הוראה זו - הם שהמוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו ושדרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד אל אמיתות תוכנה..[....]