נוכח המלצת בית המשפט לא עמדו הנתבעים 1 ו-4 על ההודעה לצד שלישי ששלחו לחב' מנורה. על כן, בפסק דין חלקי מיום 11.8.25 הוריתי על דחיית התביעה לצד שלישי נגד חב' מנורה, תוך חיוב הנתבעים 1 ו-4 בהוצאות לטובתה.
הקורות והמוצאות את ההליך לאחר הגשת כתבי הטענות
בעקבות הדיון שנערך ביום 1.6.20, נדרשתי לבקשת התובעים ליתן צו למשטרת ישראל לצלם תיק חקירה, שלפי הנטען נוהל נגד עוה"ד גורן ביחס למסכת העובדתית מושא כתב התביעה. בהחלטתי מיום 10.9.20 דחיתי הבקשה, תוך שציינתי, בין היתר, כי ככל שהתובעים חפצים לצלם חומרים מתיק חקירה מתנהל, עליהם לפעול בהתאם להנחיית פרקליט המדינה שמספרה 14.8. בה בעת, דחיתי הבקשה לצירוף תובע נוסף, מר יורם בוכניק, שלפי הנטען עניינו דומה למדי, שכן, אין הצירוף מסייע להעמיד את המחלוקת הראויה להכרעה. בהקשר זה קבעתי כי העובדה שלאדם נוסף עילת תביעה דומה, אינה בגדר עילה להסיג את ההליך לאחור, ביחס לתביעה שהוגשה זמן רב לפני כן, בפרט שעה שהבקשה הוגשה בסמוך למועד שנקבע להגשת ראיות התובעים (ראו החלטתי הנוספת בנדון מיום 15.10.20).
ביום 16.9.20 הגישו התובעים ראיותיהם, ובכלל זאת תצהירי התובעים (תצהירה של הגב' וישיובסקי הוגש ביום 22.9.20); חוות דעת שמאי מומחה מר רון חבר; תצהירים מטעם מר משה הורביץ (בנו של התובע 3) ומר אליה שמעוני כהן (בן זוגה של התובעת 7). כן הגישו התובעים בקשה לזמן את מר שמעון כהן, סגן ראש עיריית אשקלון בשעתו, וכן את מר יורם בוכניק אשר רכש אף הוא חלקת קרקע מהנתבעת 4 באותו אזור (בדיון מיום 1.7.21 התרתי הגשת תצהיר מטעמו של מר בוכניק חלף העדתו בחקירה ראשית).
ביום 28.12.20 הגיש הנתבע 1, עוה"ד גורן, תצהיר מטעמו ומטעם הנתבעת 4.
ביום 31.12.20 הגיש הנתבע 2, עוה"ד מועלם, תצהיר מטעמו.
ביום 12.1.21 הודיעה חב' מנורה (אשר בעניינה ניתן פסק דין חלקי כאמור), כי אין בדעתה להגיש ראיות מטעמה, אף כי עתרה להורות על זימון נציג רמ"י לעדות, על מנת לפרט אודות סכומי ההשבה שקיבלו התובעים ואשר הם זכאים לקבל (ראו עוד הודעתה מיום 7.3.21).
ביום 19.1.21 הגיש הנתבע 3, מר דהרי, תצהיר מטעמו. כן הגיש תצהירים מטעם מר יורם בוכניק ומר מרדכי דהן אשר נחתמו בחודש דצמבר 2019. עם זאת, על רקע בקשת עוה"ד גורן, בהחלטתי מיום 3.3.21 הוריתי על הוצאת תצהיריהם של מר בוכניק ומר דהן מתיק ביהמ"ש. זאת, מאחר שתצהירים אלו נחתמו בשנת 2019, ולא הוברר כי נחתמו לצורך ההליך דנא. בהקשר זה ציינתי כי עת בעל דין חפץ להגיש תצהיר של מאן דהו, עליו לקבל הסכמתו להגשת התצהיר לצורך הליך משפטי קונקרטי. ככל שאותו אדם מסרב להגשת תצהיר, בכוחו של בעל הדין לבקש לזמנו לעדות בדרך של חקירה ראשית. מאחר שלא הוברר כי התצהירים נחתמו לצורך ההליך דנא, אין מקום לראותם כחלק מראיות מר דהרי. ממילא, מנוסח התצהירים עולה כי לא נערכו כדין (ראו עוד החלטתי מיום 9.8.21 ביחס לבקשה שהגיש מר דהרי לזימון עדים נוספים).