אם כן, התובעים טענו כי הופתעו מהדרישה לרישום סכומים נמוכים משמעותית בחוזים מהסכומים ששילמו בפועל, וכי העניין הפריע וצרם להם מאוד. למרות זאת, "רצינו מאוד את העסקה" כמאמרו של עוה"ד יונגר, וכן "חפצנו בביצוע העסקה" כטענת עוה"ד אריאל כהן. מטעם זה, החליטו התובעים בכל זאת לבצע את העסקאות באופן בלתי חוקי. הם אף לא הוטרדו יתר על המידה מכך שיבוצעו דיווחים כוזבים לרשויות המס, כאשר יוזכר בהקשר זה כי שניים מקבוצת התובעים הללו הם עורכי דין.
שלישית, התובעים יוצגו כאמור על ידי עוה"ד מועלם וחתמו על החוזים במשרדו. ואולם, אף אחד מהם לא עדכן את עוה"ד מועלם כי זה עתה הודע להם כי הסכומים שיירשמו בחוזים אינם תואמים את הסכומים שהם נדרשים לשלם. התובע 4, עוה"ד כהן, העיד בהקשר זה כי הדרישה לרישום סכום נמוך בחוזים נולדה "בזמן החתימה על החוזה" (סעיף 9 לתצהירו). התובעים כבשו אפוא את פליאתם הפתאומית, בעודם במשרדו של עוה"ד מועלם, על אף שהדרישה צרמה להם מאוד, כהגדרת עוה"ד יונגר. בהקשר זה טען עוה"ד מועלם בחקירתו, "הלקוחות שלי מרמים אותם והם שותקים לאורך כל הדרך. הלקוחות שלי לא מדווחים לי את האמת בכמה הם רוכשים" (עמ' 2532 שו' 16-14). אף בא כוח התובעים הודה כי אף אחד מהתובעים לא אמר לעוה"ד מועלם כי הסכומים בחוזים שונים מהסכומים שהם נדרשים לשלם בפועל, מאחר שלדבריו "נכון, כי הם אנשים הגונים וישרים" (שם, עמ' 2543 שו' 24; שם, עמ' 2544 שו' 13-10).
בהתייחס לשאלת ידיעתו של עוה"ד מועלם אודות הסכומים ששולמו בפועל, בחקירתה של הגב' שמעוני כהן היא טענה, "יכול להיות שהוא לא ידע. כן, יכול להיות שהוא לא ידע" (שם, עמ' 1394 שו' 21-20; ראו עוד, שם, עמ' 1347 שו' 17-6; עמ' 1390 שו' 13-9). מר אליה שמעוני טען בעדותו, "אני לא יכול להגיד שמועלם ראה את הספירה" (עמ' 1473 שו' 25-24), ולאחר מכן הוסיף, "אני לא יכול להגיד שהוא ידע בוודאות, אבל אני יכול להגיד בסיכוי רב, בסבירות גבוהה מאוד, אני לא יודע אם זה משפטית, סבירות גבוהה מאוד שהוא ידע כי הוא ראה שאנשים נכנסים..." (שם, עמ' 1474 שו' 25 עד עמ' 1475 שו' 3). בהקשר זה אבקש להבהיר כי שוכנעתי שעוה"ד מועלם לא ידע שהסכומים שפורטו בחוזים אינם תואמים את הסכומים שהתובעים נדרשו לשלם בפועל. הגב' שמעוני לא ידעה לומר האם עוה"ד מועלם ידע מה הסכום שהם שילמו בפועל, ומר שמעוני מצדו ביקש להיתלות בראיה נסיבתית בלתי רלוונטית, לפיה מאחר שעוה"ד מועלם "ראה שאנשים נכנסים" הדבר מעיד כי ידע על הסכומים (ראו גם עדותו הפתלתלה והבלתי קוהרנטית של עוה"ד כהן בנדון, בעמ' 414 שו' 15 עד עמ' 419 שו' 8). מדובר בגרסה מתחמקת מצד מר שמעוני, שאינה מהימנה עליי. העיקר יימצא בכך שאף אחד מהתובעים 7-3 לא טען פוזיטיבית כי עדכן את עוה"ד מועלם שהסכום הרשום בחוזה שונה מהסכום שהוא נדרש לשלם (ראו, למשל, הודאת עוה"ד כהן בעמ' 419 שו' 3). בכך לימדו התובעים על עצמם כי הסתירו במכוון מעוה"ד מועלם את הדרישה המפתיעה והבלתי חוקית שהופנתה אליהם, בעודם במשרדו, לרישום סכום נמוך יותר בחוזים. אין זאת אלא כי סברו שאם יעשו כן, יסרב עוה"ד מועלם להחתים אותם על החוזים. להשלמת הדברים ייאמר כי התובעים צירפו תצהיר מטעם מר יורם בוכניק, בו הודה מר בוכניק מפורשות כי "עוה"ד מועלם לא ידע על ההפרש בין המחיר בחוזה ובין המחיר האמיתי ששולם" (סעיף 4 לתצהירו).