יתר על כן. אילו היו התובעים 7-3 מתקשרים אותה עת לבא כוחם, עוה"ד מועלם, על מנת שיבחן העניין, חזקה כי היה מעדכן אותם אודות סעיף 15 לחוזה החכירה, ככל שלא זכרו כי עדכן אותם במועד חתימת החוזים. במצב זה היה בכוחם של התובעים לבקש כאמור לבטל החוזים, תוך מניעת, ולמצער צמצום, הנזק הנטען מושא התביעה שלכאורה התעצם ברבות השנים.
אף אין מקום לטעמי לטענות התובעים 7-3 כלפי מר דהרי בשל השיחה שמר צידון ניהל עמו בשנת 2012. זאת, מאחר שמר צידון העיד, בעקבות שיחתו עם מר דהרי, כי "אני לא קניתי את זה". על כן, ברור כי יתר התובעים, אשר לא דיברו עם מר דהרי, לא היו יכולים לסמוך על שברי אמירות שמר צידון שיקף בפניהם משיחתו עם מר דהרי, כאשר מר צידון עצמו לא האמין להם. ממילא, התובעים ידעו כי מר דהרי הוא מתווך ולא בעל השכלה משפטית, ועל כן, אין בכוחו להשיב על משמעות החוזים שחתמו כמו גם על אופן התנהלות המִנהל ביחס לקרקעות שייעודם ישונה. אין כל טענה בפי התובעים כי מר דהרי הפנה אותם לאסמכתה כלשהי התומכת בטענתו כי המִנהל לא ישיב הקרקעות לרשותו במקרה של שינוי ייעוד. בכל מקרה, אף מר דהרי רכש קרקעות מעוה"ד גורן, ולכן נהיר כי ציפה שבמקרה של שינוי ייעוד הקרקעות לא יושבו למִנהל.
לא בכך לבד טמונה מסקנתי.
הפגישה במסעדת רולדין
00
0הימים חלפו, ולפי טענת התובעים 7-3, במהלך החודשים מרץ-אפריל 2013, נפגש התובע 6, מר בניה צידון, עם עוה"ד גורן במסעדת רולדין (תמלול השיחה אשר הוקלטה על ידי מר צידון, צורפה כנספח ת/5 לראיות). במהלך השיחה מר צידון ציין בצורה ברורה ומפורשת, "הקרקעות הן הרי של המנהל" (עמ' 29 לתמלול שו' 28-27). לשון אחר. מר צידון מעיד כי ידע היטב כי הקרקעות שרכשו התובעים חכורות מהמִנהל, להבדיל מהכחשתם הסתמית של התובעים. בהמשך ציין עוד מר צידון, "אני לא אומר שזה מה שיהיה, אני קראתי שיכול להיות שבזמן הפשרה המנהל כאילו בא ואומר תודה רבה ומחזירים לך" (שם, עמ' 32 שו' 17-15), וכי "אני אומר לך, אני שווה לי לקחת את הסיכון" (שם, שו' 21-20). הנה כי כן. מר צידון מציין 'ברחל בתך הקטנה' כי הוא ער לכך שהמִנהל עשוי לקחת את הקרקעות חזרה וכי מבחינתו "שווה לי לקחת את הסיכון".
בהמשך השיחה עוה"ד גורן טען, "אין עסקה ובטח לא בקרקעות מהסוג הזה שאין בה סיכוי וסיכון" (שם, עמ' 36 שו' 8-6), וכי "המנהל לא רוצה לעשות שום דבר בכוח, הוא יכל לעשות בכוח, הוא יכל להגיד אני מפשיר, אני מעיף אתכם... פורמלית יש החלטת מנהל שאומרת שאתה יכול לבוא לחקלאי ולהגיד לו תשמע, יש עכשיו... המנהל יבוא לחקלאי ויגיד לו יש הפשרה, אני, לך הביתה, תקבל פיצוי לפי ערך, לא משנה..." (שם, עמ' 37 שו' 26 עד עמ' 38 שו' 7). עוה"ד גורן ציין, אפוא, בפני מר צידון כי אפשר שהמִנהל ייקח את הקרקע חזרה לרשותו. יושם אל לב כי לא זו בלבד שמר צידון אינו מביע פליאה בשומעו את דברי עוה"ד גורן, אלא שכאמור הוא מציין כי הוא מודע לכך ואף "שווה לי לקחת את הסיכון".