עוה"ד כהן היטיב לסכם בעצמו כי כל המצגים ששימשו יסוד לחתימתו על החוזה, נסמכו על "דהרי שמסר לחברים שמסרו לי" (עמ' 447 שו' 27), וכן על כך שחבריו "דיברו עם חבר הכנסת" (עמ' 447 שו' 6). בהמשך טען כי הסתמך אף על הדברים שנאמרו במועד חתימת ההסכם בתאריך 10.8.2011 (עמ' 448 שו' 7-5). דהיינו, עוה"ד כהן החליט לחתום על החוזה בשל עדות שמועה שמקורה בחבריו, אשר מצדם שמעו הדברים ממר דהרי או משיחה עם חבר כנסת. קשה להלום טענתו כי נסמך גם על הדברים שהוחלפו ביום 10.8.2011, כאשר הגיע לשם בהיותו מצויד כבר בסכום הכסף ותכליתו הייתה חתימה על החוזה, אף בלא שראה את נוסחו לפני כן.
הבהילות שהפגין עוה"ד כהן בדרכו לעבר חתימה על החוזה הנכסף, גרמה לו לקריאה סלקטיבית של החוזה עליו חתם; להתעלם מסימני אזהרה ברורים שכל אדם, ובוודאי עורך דין, לא היה פוסח עליהם בלא בירור מעמיק; לחתום על חוזה בלתי חוקי תוך ידיעה כי יבוצעו דיווחי כזב לרשויות המס; לספק בהליך דנא גרסאות שאינן קוהרנטיות האחת עם רעותה, וכן לייעץ לחבריו בעניינים שאינו מבין בהם. בניגוד לטענת עוה"ד כהן, נאמנה עליי גרסת עוה"ד מועלם כי הסביר לעוה"ד כהן ולחבריו את עיקרי החוזה, לרבות סעיף 15. ואולם, כפי שהעיד מר צידון, גם בסמוך לאחר מכן, כאשר הבין "שיש סיכוי שאכלנו אותה" והיה "מאוד מוטרד", חבריו מנגד "דחו את זה מכל וכל", סברו כי הוא "מקשקש", ו"הם די לא היו מוטרדים מזה". אין זאת אלא כי עוה"ד כהן סילק מעל פניו אף את אזהרות עוה"ד מועלם.
התובע 5 - עוה"ד אבישי יונגר
בתצהירו חזר עוה"ד יונגר על גרסה זהה למדי לזו של חברו, התובע 4, עוה"ד אריאל כהן. סימני השאלה שעוררתי, אפוא, ביחס לגרסתו של עוה"ד כהן, יפים במידה רבה אף ביחס לגרסתו של עוה"ד יונגר.
כך, מר צידון העיד כאמור כי אף עוה"ד יונגר אמר לו שאינו מכיר "איזה פרקטיקה כזו" (עמ' 1469 לפרו' שו' 18), במסגרתה הקרקע מושבת למִנהל. זאת, על אף שעוה"ד יונגר טען בתצהירו כי "עיסוקי הוא בתחום הנזיקין (נזקי גוף) ואיני עוסק בתחום המקרקעין בכלל ובענייני קרקעות מנהל ו/או קרקע חקלאית בפרט" (סעיף 13 לתצהירו).
עוה"ד יונגר הוסיף וטען, כחברו עוה"ד כהן, כי "לא ידעתי שקיים הסכם נוסף בין אלון גורן לבין המִנהל" (סעיף 13 לתצהירו). ואולם, טענה זו אינה מתיישבת עם טענתו האחרת לפיה "קראתי את החוזה תוך כדי השהייה במשרדו של עו"ד מועלם, והחוזה היה נראה לי סביר" (שם, שם). בחוזה עליו חתם עוה"ד יונגר נכתב במפורש כי "המוכר הינו בעל זכויות החכירה מאת מנהל מקרקעי ישראל" (המבוא לחוזה), וכי "הקונה מצהיר... כי ידוע לו שהנכס הינו קרקע חקלאית..." (סעיף 5 לחוזה). נוכח זאת, מאותם טעמים שפירטתי לגבי עוה"ד כהן, מצאתי לדחות אף טענת עוה"ד יונגר כי לא ידע שקיים חוזה בין הנתבעת 4 לבין המִנהל.