אכן. בחקירתה נשאלה הגב' שמעוני מדוע חתמה על החוזה שעה שנתבקשה לרשום סכום נמוך יותר בחוזה לעומת הסכום ששילמה בפועל. על כך השיבה, "באותו רגע לא ידעתי שזאת עבירה" (עמ' 1346 שו' 1). תשובתה של הגב' שמעוני אינה מסייעת לגבש מסקנה כי מהימנותה רבה. הגב' שמעוני העידה כי היא "מתכנתת מחשבים" בעיסוקה (עמ' 1360 שו' 10-9). ככלל, כאשר אדם נדרש לרשום סכום שונה בחוזה לעומת הסכום שהוא משלם, אין צורך בידע משפטי מוקדם כדי להבין כי מדובר בהתנהלות בלתי ראויה. היתממותה של הגב' שמעוני אינה במקומה. ממילא, כאמור, בן זוגה מר אליה שמעוני, ידע לכל הפחות שבועיים וחצי לפני כן אודות דרישה זו של המוכר, כך שטענת הגב' שמעוני כי "רוב הדברים נאמרו לנו גם באותו, באותו יום, לי בכל אופן" (עמ' 1353 שו' 26-24) מקפלת תשובה מתחמקת. ייתכן אומנם שבן זוגה לא שיתף אותה עובר למועד החתימה על החוזה אודות דרישת המוכר לרישום סכום נמוך יותר בחוזה, מאחר שפחד ממנה, כהגדרתו. ואולם, ככל שכך, מוטב כאמור כי תפנה חיציה כלפיו.
יתר על כן. מאז נכח ביום 10.8.2011 במעמד חתימת החוזים בנוכחות יתר חבריו, ונחשף לנוסח החוזים האחיד, היה סיפק בידי מר שמעוני לבחון במשך כשבועיים וחצי, יחד עם רעייתו, את נוסח החוזה עליו היא נדרשת לחתום, לרבות מול עורך דין אחר. אין זאת אלא כי מר שמעוני לא רצה שמכשול כלשהו יעיב על אפשרות חתימת רעייתו על החוזה.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי מר שמעוני שימש מלכתחילה אחד משני נציגי התובעים בכל ההתקשרות החוזית (סעיף 4(ד) לתצהיר מר הורביץ; סעיף 5 לתצהיר עוה"ד כהן; סעיף 71 לכתב התשובה). בנסיבות אלה, לאחר שהוביל את חבריו לחתום על החוזים ביום 10.8.2011, היה ברור למר שמעוני כי הוא עצמו לא יוכל מאוחר יותר להימנע מחתימה על החוזה, באמצעות בת זוגו. מטעם זה התעלם מכל סימני האזהרה כמפורט; מטעם זה לא עדכן את רעייתו אודות הסכום הנמוך שצריך לרשום בחוזה לעומת הסכום המשולם בפועל, ומטעם זה לא בדק את נוסח החוזה מול עורך דין אחר על אף שהיה לו זמן רב לעשות כן.
אשר למר דהרי, מר שמעוני טען "אני לא יודע אם הוא אשם. אנחנו תבענו אותו כי הוא עשה את כל המיצג הזה, אם הוא ידע או לא ידע" (עמ' 1429 לפרו' שו' 8-6). כאשר נשאל מר שמעוני מדוע נהג מר דהרי שלא כשורה עת הסתמך על מסמכים חתומים על ידי סגן ראש העיר, מכוחם למד כי קיים סיכוי לשינוי ייעוד הקרקע, טען מר שמעוני, "אם דהרי ידע שיש את עניין ההשבה או לא, אני, אני לא יודע להגיד..." (עמ' 1430 שו' 25 עד עמ' 1431 שו' 1; שם, עמ' 1432 שו' 17-16). בסעיף 22 לסיכומי התובעים כבר נטען מפורשות כי מר דהרי לא ידע על סעיף 15. בנסיבות אלה, אם התובעים מודים כי מר דהרי לא ידע על אפשרות השבת הקרקע, ממילא לא ברור מדוע התביעה הוגשה נגדו, בפרט שעה שהוא עצמו רכש קרקעות באזור מהנתבעת 4, ומדרך הטבע לא היה פועל להרע מצבו אם היה יודע כי מסמכי סגן ראש העיר משקפים מצג שווא לכאורי (בחקירתו הודה מר שמעוני כי גם בעניין מסמכי סגן ראש העיר, מר דהרי לא הטעה את התובעים - שם, עמ' 1541 שו' 14-12 ושו' 25-15). בהקשר זה ייאמר עוד כי אם מר שמעוני, אשר העיד כי היה "הרוח הפעילה בעסקה הזו" (עמ' 1416 שו' 10-9), הודה כי אינו יודע האם מר דהרי ידע אודות סעיף 15, לא ברור מדוע מר צידון פנה למר דהרי אחר שגילה בשנת 2012 כי קיים סיכוי שהמִנהל ייקח הקרקע חזרה לרשותו.