אשר לעוה"ד מועלם, מר שמעוני הודה כי התובעים לא אמרו לעוה"ד מועלם שהסכום הרשום בחוזה שונה מהסכום ששילמו בפועל (שם, עמ' 1436 שו' 14-5; שם, החל משו' 22 עד עמ' 1437 שו' 2; עמ' 1478 שו' 2-1). הטענה היחידה שנותרה, אפוא, כלפי עוה"ד מועלם הייתה כי לא אמר להם אודות סעיף 15. ואולם, כבר דחיתי עובדתית טענה זו. למעשה, במענה לשאלת בית המשפט, מר שמעוני הודה כי אילו היו התובעים פועלים בזמן אמת, הנזקים להם הם טוענים בתביעה לא היו באים לעולם (עמ' 1526 שו' 15 עד עמ' 1527 שו' 1).
בהקשר זה מר שמעוני 'הוציא המרצע מן השק' עת הודה כי הסיבה שבעטיה התובעים לא הגישו את התביעה בשעתו, נעוצה בעובדה כי "על מנת להגיש את התביעה, אתה מפליל את עצמך" (עמ' 1558 שו' 22-21; שם, עמ' 1567 שו' 21-19). התובע 3, מר הורביץ, העיד אף הוא "אני ארגנתי את האנשים לתביעה הזאת כי אנשים לא רצו לתבוע את המוכר בגלל הנושא של העסקה הלא חוקית" - עמ' 51 שו' 36 עד עמ' 52 שו' 1; שם, עמ' 91 שו' 7-5). דהיינו, הסיבה בגינה התובעים בחרו להדוף את טענות מר צידון בשנת 2012, נעוצה בחשש שמא יידרשו להגיש תביעה, בו בזמן שהם עצמם ביצעו עבירה בדרך של מסירת דיווחי כזב לרשויות המס (מר שמעוני ניסה לתקן תשובתו, אך דבריו המאוחרים המתפתלים ראויים לדחייה - שם, עמ' 1568 שו' 23 עד עמ' 1572 שו' 14).
מר שמעוני הוסיף וטען, "אני לא ידעתי שזה חוזה חכירה" (עמ' 1485 שו' 11), על אף שבחוזה עליו חתמה רעייתו צוין מפורשות כי "המוכר הינו בעל זכויות החכירה מאת מנהל מקרקעי ישראל" (הואיל ראשון לחוזה).
למעשה, מר שמעוני הִרבה להשיב כי אינו זוכר פרטים שונים שלא היו נוחים בעיניו גם לאחר חתימת החוזה, אך הפליא לזכור כי במועד חתימת החוזה עוה"ד מועלם לא אמר לו אודות סעיף 15. כך, מר שמעוני לא זכר האם סיפר לרעייתו כאשר מר צידון העלה את החשש שייקחו להם את הקרקע, למרות שסוגיה זו מצויה בטבורה של תביעת רעייתו (עמ' 1514 שו' 4); לא זכר כי התובעים הגישו תביעה נגד עוה"ד גורן בבית משפט השלום בירושלים בעניינים הקשורים בתביעה זו, וכי תביעתם נדחתה תוך חיובם בהוצאות (עמ' 1515 שו' 18 ועמ' 1516 שו' 10); לא זכר מניין שאב טענתו כי מר דהרי נסמך על אדם אחר כאשר אמר למר צידון כי אין סיכוי שהמִנהל ייקח את הקרקע חזרה (עמ' 1533 שו' 18-10); לא זכר האם ניגשו למשרדו של מר דהרי לאחר החתימה על החוזים (עמ' 1547 שו' 6-4), והאם ספרו שם את הכסף פעם נוספת (עמ' 1434 שו' 5); לא זכר האם ניתן היה לראות את המבואה ממשרדו של עוה"ד מועלם, בהתייחס לשאלה האם עוה"ד מועלם ראה את התובעים סופרים את הכסף במשרדו (עמ' 1550 שו' 19) והאם עוה"ד מועלם נכח בעת ספירת הכסף (עמ' 1433 שו' 15-14); לא זכר האם שאל את עוה"ד מועלם מה יקרה במצב בו ייעוד הקרקע ישונה (עמ' 1437 שו' 9-8); לא זכר האם לפני חתימת החוזים ידע כי עוה"ד גורן הוא המוכר (עמ' 1512 שו' 4) אף ששמע על העסקאות הללו מבנו של חבר כנסת ומאחרים, ובוודאי ידע אפוא מי המוכר.