נטען כי אילו היו הנתבעים מגלים לתובעים אודות סעיף 15 לחוזה החכירה, התובעים לא היו חותמים על החוזים.
אשר לנזקיהם, נטען למספר ראשי נזק: האחד, הסכום ששילמו התובעים עבור חלקות הקרקע. השני, הרווח שהיה בכוחם של התובעים להפיק אילו חוזי החכירה ביחס לחלקות הקרקע לא היו כוללים את תניית ההשבה הכלולה בסעיף 15. אשר לסעד שעניינו ביטול והשבה, התובעים היו ערים לכך שאין ביכולתם לבצע השבת חלקות הקרקע לנתבעת 4, מאחר שחלקות אלו הושבו למִנהל, ועל כן טענו כי הם זכאים להפרש בין התשלום ששילמו עבור חלקות הקרקע לבין שוויים האמיתי של החלקות "אילו היה מוצג להם המידע המלא אודות סעיף 15 לחוזה שבין המנהל ונתבע 1 (כאמור שווי זה מוכח באמצעות חוות דעת שמאי מומחה המצ"ב)" (סעיף 75 לתביעה). לחלופין, עתרו התובעים לקבלת פיצויי הסתמכות, לרבות אובדן הזדמנויות אלטרנטיבי. כטענה חלופית נוספת, נטען כי יש לחשב פיצויי ההסתמכות באמצעות הערכת שווי חלקות קרקע דומות בבעלות פרטית (על אף שהחלקות בענייננו אינן פרטיות) לאחר שינוי ייעוד. בהתאם לחישובים שצירפו, ולצורכי אגרה בלבד, העמידו התובעים שיעור נזקם על סך 6,600,000 ₪ (יוער בהקשר זה כי בכתב התביעה המקורי שהוגש מספר חודשים לפני כן עמדה התביעה על מחצית הסכום, בסך 3,300,000 ₪).
טענות הנתבעים 1-4, עוה"ד אלון גורן וחב' קרן יוסף חיים בע"מ
בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים 1 ו-4 נטען כי עילות התביעה נעוצות בטעות בכדאיות העסקה שהתחוורה לתובעים בדיעבד. טעות זו גרמה לתובעים, בהינף קולמוס, להכפיל את סכום התביעה לעומת הסכום לו עתרו בכתב התביעה המקורי.
אשר לתובעים 7-3, בניגוד לאמור בכתב התביעה המקורי, הרי בכתב התביעה המתוקן נטען לפתע כי עוה"ד גורן שימש בא כוחם, על אף שהיו מיוצגים על ידי עוה"ד מועלם וחרף העובדה כי כלל לא פגשו את עוה"ד גורן עובר לחתימת החוזים, וממילא לא שילמו לו שכר טרחה. טענה זו אף סותרת את האמור בחוזים עליהם חתמו התובעים, בהם נכתב מפורשות "הקונה מיוצג בעסקה זו על ידי עו"ד צביקה מועלם מטעמו" (סעיף 9 לחוזים).
בכל מקרה, עוה"ד גורן העביר לבא כוחם, עוה"ד מועלם, את חוזי החכירה עם המִנהל, וזה מצדו אישר כי עדכן את התובעים 7-3 אודות החוזים ואף הבהיר להם מפורשות את עניינו של סעיף 15 לחוזה החכירה. מכל מקום, בחוזה שנכרת בין התובעים הללו לבין הנתבעת 4 צוין במפורש כי הקרקע מוחכרת מהמִנהל. ככל שהתובעים 7-3 חפצו לבחון את נוסח חוזה החכירה, היה בכוחם לעשות כן, בפרט שעה שחלקם עורכי דין וכולם היו מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם. משלא עשו כן, אין לזקוף לחובת עוה"ד גורן מחדל כלשהו בנדון.