זאת ועוד. אף ביחס לפסיקת פיצויים חיוביים, הנובעים מאותה עסקה, כבר נקבע כי "אם טענת ההטעיה הייתה נטענת ומוכחת כלפי מוכרי המגרשים, אזי תרופתם של המשיבים הייתה ביטול והשבת התמורה כנגד השבת המגרשים (סעיף 21 לחוק החוזים). כך, לדוגמה, בע"א 9645/06 קדמת דקל בע"מ נ' יצחק עמר (12.3.2009), נתקבלה טענת הטעייה, ונקבע כי אילו הצד המוטעה ידע את מצב הדברים לאשורם, היה נמנע מלהתקשר בחוזה, וממילא לא היה נגרם לו נזק מאי ביצוע החוזה. משכך, זכאי הצד שהוטעה להשבה בעקבות ביטול החוזה, אך אינו זכאי לפיצוי מוסכם או לפיצוי בגין אובדן רווח צפוי" (סעיף 33 לעניין הרכבי).
למען שלמות התמונה יצוין כי המומחה מטעם התובעים ציין אומנם בחוות דעתו בסיס השוואה אחר של קרקעות חקלאיות בחכירה מאותו אזור באשקלון (עמ' 11 לחוות הדעת). ואולם, בכל הדוגמאות המעטות שמנה המומחה מדובר בקרקעות חכורות מהמִנהל ולא בקרקעות פרטיות (ראו גם חקירתו, בעמ' 524 שו' 25-21). ממילא, התובעים עתרו כאמור לעריכת חישוב לפי קרקעות חקלאיות באותו אזור שאינן כוללות סעיף השבה במקרה של שינוי ייעוד, אלא שלגבי קרקעות ההשוואה שפירט המומחה באותו אזור הוא ציין כי ב"כולם יש סעיף השבה" (עמ' 583 שו' 16) וכי קרקעות ללא סעיף השבה "זה מושג שהוא לא קיים" (עמ' 500 שו' 23). לחלופין, עתרו התובעים לפיצוי בגין אובדן הזדמנויות אלטרנטיבי ביחס לקרקעות פרטיות באותו אזור (סעיף 82 לכתב התביעה), אלא שגם בהקשר זה כל הדוגמאות להשוואה שמנה המומחה באותו אזור הן קרקעות חכורות מהמִנהל ולא קרקעות פרטיות. משמע, אפוא, כי הדוגמאות להשוואה שפירט המומחה בעמ' 11 לחוות דעתו אינן רלוונטיות לענייננו. במענה לשאלת בית המשפט, מדוע מנה את הדוגמאות לגבי הקרקעות החכורות באותו אזור, כאשר לדבריו בעת שינוי הייעוד הן יילקחו חזרה על ידי המִנהל, השיב המומחה "אני חושב שההנחה... בשאלה איננה נכונה, כי אנשים קונים קרקע חקלאית עבור חקלאות, והעסקאות האלו מגלמות קרקע חקלאית" (עמ' 525 שו' 23-20). ואולם, בענייננו אין מחלוקת כי אף אחד מהתובעים לא רכש את הקרקע החקלאית לצורכי גידולים חקלאיים.
בחקירתו נשאל עוד המומחה, האם נכון כי השווי שהעריך בחוות דעתו לפי הנחות היפותטיות, אינו שווי מוכח כי אם ספקולטיבי. על כך השיב המומחה, ברוב הגינותו, "אני בהחלט. כל חלופה שכתבתי שהיא חלופה תיאורטית זה תואם לתקן אחד בדיוק כמו שאמרת. נכון.. זה לא חלופה שהיא בעצם, היא קיימת באפשרות החוזית או העסקית בין הצדדים" (עמ' 575 שו' 12-8). כן הודה המומחה "אני מסכים עם הנחת המוצא שחלופה תיאורטית קשה לבסס לגביה את השווי" (עמ' 592 שו' 22-20). לאור דברים אחרונים אלו לא ברור עוד הביסוס האמפירי עליו נשענת חוות הדעת.