מסקנת פרק הסעדים
לאור האמור, אין יסוד לדרישת הפיצוי לפי שתי החלופות מושא הסעדים החלופיים. עם זאת, כפי שציינתי לעיל, אין בכך כדי לדחות התביעה בכללותה. לאמור, אומנם התובעים אינם זכאים לפסיקת פיצויי קיום או פיצוי בגין אובדן הזדמנות אלטרנטיבית, אך לאור דרך הילוכו של עוה"ד גורן, מן הטעמים שיפורטו להלן הגעתי למסקנה כי קמה לתובעים בכללותם זכאות לקבלת הסכומים ששילמו לנתבעת 4 באמצעות עוה"ד גורן, בניכוי הסכומים שקיבלו חזרה מהמִנהל ובהפחתת הסכומים שקיבלו בגין זכות הייזום (ראוי היה כי המומחה מטעם התובעים יתייחס בחוות דעתו לניכוי סכומי ההשבה וזכות הייזום, אלא שלדבריו לא עשה כן כי לא נתבקש - עמ' 511 שו' 24-20). מסקנה זו נכונה בוודאי כלפי התובעים 2-1, אשר עוה"ד גורן הסתיר מהם את דבר קיומו של סעיף 15 לחוזה החכירה, אך כוחה יפה גם כלפי התובעים 7-3, שכן, בכל החוזים עליהם חתמו התובעים נרשמו סכומים נמוכים יותר מאלה שהם שילמו בפועל, ובכך מדובר בחוזים למראית עין, כמשמעותם בחוק ובהלכה הפסוקה.
חרף השונות מבחינת היקף הגילוי שבוצע לתובעים 2-1 לעומת התובעים 7-3, לא מצאתי כי התובעים 2-1 זכאים לסעד שהיקפו רחב יותר, שכן, הניתוח בעניין הסעדים החלופיים יפה במידה זהה לשתי קבוצות התובעים.
חוזה בלתי חוקי או חוזה למראית עין
הנה כי כן. שוכנעתי ללא ספק כי בחוזים שנכרתו בין התובעים לבין הנתבעת 4, נרשמו סכומים נמוכים מאלה שהתובעים שילמו בפועל, מתוך מטרה להעשיר קופתה של הנתבעת 4 ושל עוה"ד גורן ולהונות את רשויות המס.
בהלכה הפסוקה התעוררה השאלה כיצד יש לסווג חוזה הנוקב בסכומים כוזבים במטרה להונות את רשויות המס, האם כחוזה בלתי חוקי שדינו ייקבע לפי סעיפים 30 ו-31 לחוק החוזים, או שמא כחוזה למראית עין לפי סעיף 13 לחוק החוזים. בספרם של שלו וצמח צוין כי שאלת שיבוצו של חוזה בגדר סעיף 30 או סעיף 13 לחוק החוזים איננה אקדמית גרידא. סעיף 31 לחוק החוזים טומן בחובו אפשרויות לאיזון האינטרסים של הצדדים לחוזה הפסול, כמו פטור מהשבה או חיוב לקיים, שאינן קיימות לגבי חוזה למראית עין (גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 309 (מהדורה רביעית 2019).
בבוא בית המשפט להידרש לחוזה בלתי חוקי אין משמעות הדבר כי עליו להכריז עליו בהכרח כבטל, כפי הוראת סעיף 30 לחוק החוזים, שכן, אומנם לפי סעיף 31 לחוק רשאי בית המשפט לשקול את הצורך בהרתעת הציבור מכריתת חוזים פסולים, אך מאידך עליו לעשות צדק בין הצדדים לחוזה הבלתי חוקי ולמנוע מצב שבו צד לחוזה יוכל לחמוק מקיום התחייבויותיו. בכל הנוגע לחוזה שתכליתו הונאת רשויות המס דומה כי החריג הגלום בסעיף 31 לחוק החוזים נעשה תדיר (ע"א 533/80 אדרעי נ' גדליהו, פ"ד לו(4) 281 (1982)).