כב' השופטת: בסדר שאלת הוא יתרגם כן.
ת: הוא כתב את זה בשם הגרוש שלי.
ש: אבל איתך לא היה
ת: כן זה היה ביחד. אנחנו ביחד, אני והוא ביחד.
כב' השופטת: יש לך מסמך שהוא מבטיח לבן שלו?
ת: כן
כב' השופטת: איזה מסמך?
עו"ד נג'אר: מדבר בערבית
ש: לא, למה? הוא נותן לה את התשובה
כב' השופטת: איפה המסמך הזה? איפה המסמך שהוא מבטיח לבן את הדירה?
ת: לא זה לא נכון, אף אחד לא נותן, אף אחד לא נותן בית למ'
כב' השופטת: מה היא אמרה? קודם כל מה היא אמרה, אפשר לתקן אחר כך
ת: היא אמרה משהו
כב' השופטת: צריך להגיד לי מה היא אמרה
ת: אף אחד לא נותן בית, אבל היא לא, בית למי? לגרוש.
ש: עכשיו לכן נסכם לך אישית אף אחד לא התחייב אלייך אישית?
ת: לא אף אחד לא התחייב" (פר 22.5.24, עמ' 21 ש' 25 עד עמ' 22 ש' 2).
הבניה בשנת 2016 ומי נשא בעלותה?
- כשנשאלה האישה על הסכומים שהשקיעה בבנייה טענה כלהלן:
"ש: עכשיו שלבי הבנייה, תראה לי, תראה לי בבקשה קבלה או סכום פירוט ותאריך של כל ההשקעה וההשקעה, מאיפה לקחת את הכסף וכמה שילמת, ועד.
...
ת: לא היה לו, לא היה לו כסף בקשר לבית. הייתי עובדת, וחוסכת לבניין לבית יעני, ואני נותנת לו.
כב' השופטת: לו זה למ'?
ת: כן.
כב' השופטת: או-קיי, בבקשה עוה"ד
ש: עכשיו, הרי עזבנו את ק', באת לעו"ד אחר, האם לא ראית לנכון להמציא מסמך, פירוט, תאריך, עד לגבי כל ההשקעה וההשקעה, כל שקל שאת מזכירה, את מזכירה סכום אדיר, במרכאות, שהוא לא נכון כמובן
ת: הייתי עובדת בסלון בבית, אז אין מקום לשים את הכסף, אני נותנת חוסכת את זה אצל אבא שלי, ההורים שלי..." (שם, עמ' 19 ש' 25-38).
- המבקשת נחקרה ארוכות על יכולתה הכלכלית לשאת במימון הבניה מבחינת הכנסותיה מצד אחד, גיל הנישואין הצעיר, 19, והוצאות הבניה מהצד האחר אך לא נתנה תשובות ברורות. לאחר מס' תשובות בסגנון "היה לי היה לי איזה סכום היה לי סכום" (שם, עמ' 20) כי היה לה מלפני הנישואין סכום של 40,000 ₪ (שם, עמ' 21 ש' 1-4). עוד טענה כי היו לה תכשיטים בשווי 60,000 ₪ וכי בני הזוג חסכו הכל לבית החדש (שם, עמ' 20 ש' 7-14).
- האיש בחקירתו הנגדית טען שהחם הוא זה שמימן את הבנייה:
"ת: אני לא יודע בדיוק, לא היה, הייתה הריסה וגם אבא הזמין את הכל, הזמין את מישהו שהרס את הבית, שמשך, שיצא את כל, כל, כל, הוא הכין כל התשריט וכל, הוא הכין הכל" (פר' מיום 16.12.24 שם, עמ' 5 ש' 22-24).
- האישה לא צירפה כל אסמכתה התומכת בטענתה כי השקיעה בבנייה, או את הסכומים ששולמו מחשבונה על הבניה. התרשמתי כי טענותיה של האישה בלי אסמכתאות או ראיות תומכות אינן יכולות לסייע לה על מנת להוכיח השקעה כספית ממשית בבית המגורים, שנבנה על קרקע החם או בדירה המהווה חלק מהבניין. יצויין גם כי ההליך נמשך זמן רב, החל מתביעת סילוק היד בבית משפט השלום ותביעת האישה בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן די זמן להגשת תצהירי עדות ראשית, הוחלפו עו"ד מייצגים, וגם מהגשת תע"ר החם עד למועדי ההוכחות חלף די זמן. המבקשת לא ביקשה ארכה להגשת ראיות נוספות במענה לראיות החם. המסקנה הינה כי אין בידי המבקשת כל ראייה להשקעתה בבניית הדירה, לא הוצאות ששולמו ולא אסמכתות להכנסות שיאפשרו חיסכון כספים עבור בניית הדירה. בעדותה של האישה גם עלה כי נהגה לקבל תלושי שכר מזוייפים, דבר שהביא לתביעת השבה נגדה מהמוסד לביטוח לאומי:
"ש: ולא רק זה, לא רק זה, באבטלה השתמשת בתלושים מזויפים במסמכים לא-נכונים והביטוח לאומי החזיר חייב אותך להחזיר את הכסף יש תיעוד על זה אפילו.