ת: הם טענו טענות על הבן אדם הזה
...
ת: כל מי שעבד אצלו הם טענו שהוא היה לא בן-אדם כשר.
כב' השופטת: מי זה? מי זה אצלו הזה?
ת: מ' תה, קוראים לו מ' תה.
כב' השופטת: רגע, אם אפשר תשובה, מה הייתה התשובה שלה לשאלה, האם נכון שאת ביקשת מביטוח לאומי כספים על בסיס תלושים שהיו מזויפים ולבסוף גם ביטוח לאומי לקח ממך את הכסף בחזרה? שאלה כל כך פשוטה. רגע, התשובה בעברית,
ת: הביטוח הלאומי ביקש את הכסף בחזרה" (פר' 22.5.24, עמ' 15 ש' 1-27).
- לטענתה בהמשך כי היא עבדה בשנים 2011-2014 (שם, עמ' 16 ש' 15-23) לא הציגה תלושים כלל, וטענה כי יש עדים שיכולים להעיד, בני משפחה ופועלים שעבדו אך היא לא הגישה תצהירים ולא זימנה אותם לעדות כי לא נתבקשה. במסמך המל"ל אודות תקופות העסקה (נספח ו' לתיק המוצגים) נמצא כי עבדה 9 חודשים בשנים 2011-2012, 10 חודשים בשנת 2014 וחודש בשנת 2020. אין תמיכה לטענתה כי חסכה כסף מעבודה גם לפני הנישואין וגם במהלכם לאור תקופות העבודה המצומצמות. בעניין הסלון לכל היותר התחילה להפעילו לאחר גמר בניית הבית החדש, שהסתיימה בשנת 2018. ביחס לפועלים טענה כי הלכה אליהם ולא נתנו לה (שם, ש' 25 עד עמ' 17 ש' 3). המדובר בטענה סתמית, שלא הוצהרה לפני כן, וכאמור לא הוגשה כל בקשה בעניין בכל מועד שהוא.
- לעומת זאת, החם צירף חשבוניות עבור רכישת חומרים, בטון כולל משאבה, ציפוי אבן המבנה, כרטסת הנהלת חשבונות לרכישת חומרי בניין ואינסטלציה למבנה, אשר מוכיחות את השקעתו בבניית הבניין (נספחים 18-24 לתע"ר החם).
- החם בחקירתו הנגדית טען שהאיש כלל לא השתתף בעלויות הבניה והוא בעצמו מימן את הבנייה:
"ש: הבן שלך לא תרם כלום בבניית הבית?
ת: כלום.
ש: כלום?
ת: כלום, גם אני הייתי עוזר לו באוכל. שלו ושל הילדים שלו.
ש: תגיד לי,
ת: אתה חושב הייתי אני מסכים על הכסף שהיה לוקח ממני? אני יודע שלא מספיק לו, אבל הייתי, היה לוקחים את האוכל מהבית שלי" (פר' 16.12.24 עמ' 32 ש' 22-28).
- עוד לגבי האישה החם טען שהיא לא השקיעה דבר בבניית הדירה:
"ש: או-קיי. ח' לא השקיעה כלום בבניית הדירה?
ת: לא השקיעה אגורה אחת". (שם, עמ' 40 ש' 1-2).
- לעניין העיסוק של האישה, החם בחקירתו הנגדית טען שלא היה לה עסק כפי שטענה:
"ש: ח', מה היה התעסוקה שלה?
ת: מה הייתה עסוקה?