הואיל והתביעות שנותרו הן רק תביעות למתן חשבונות, אפתח את הדיון במסגרת המשפטית הרלבנטית, ולאחר מכן אתייחס לטענות הצדדים בכל אחת מהתביעות ואכריע בהן.
מתן חשבונות לבעל מניות
- התובעת היא בעלת מניות בשתי החברות (גרינברג נכסים וקדם בארות), ועותרת כאמור לקבל לעיונה מסמכים שונים (חשבונות) של החברות. זכותו של בעל מניות לעיון במסמכי החברה עשויה להימצא בדיני החברות עצמם, במסמכי היסוד של החברה וכן בעקרונות משפטיים כלליים.
- כפי שנפסק לא אחת, את זכותו של בעל מניות למידע על החברה ניתן לעגן במספר מקורות. לבעל המניות זכויות רכושיות בחברה, ועל כן קבלת המידע על עסקי החברה, פעילותה וחשבונותיה, דרושה לבעל המניות כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי רכושו; לבעל המניות יש צורך במידע כדי לפקח על פעילות נושאי המשרה בחברה (ראו רע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, פ"ד נז(4) 171 (2003)); המידע דרוש על מנת לאפשר לבעל המניות להצביע ולקבל החלטות באסיפת בעלי המניות (ראו רע"א 981/18 קידוחי מוסא בע"מ (דריל קינג) נ' בדארנה [נבו] (2/5/2018); ה"פ (מחוזי ת"א) 29611-10-10 רגב נ' פרסום אליקים הרמן בע"מ [נבו] (31/12/2012); יורם דנציגר הזכות למידע אודות החברה 270-269 (2000)); איסוף המידע על ידי בעל המניות דרוש לעיתים גם כדי לעמוד על מצבה הכספי ולאפשר לבעל המניות לשקול נקיטה בהליכים כנגד החברה או בעלי מניותיה (ראו רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי, פסקה 3 [נבו] (27/8/2014); ת"א (מחוזי מרכז) 713-04-18 בירן נ' טק-סיין מערכות שילוט מתקדמות בע"מ [נבו] (17/11/2020); זוהר גושן אסף אקשטיין דיני חברות 289 (2023)).
- מסירת המידע לבעל המניות מבוססת גם על חובות האמון של נושאי המשרה לבעלי המניות (סעיף 254 לחוק החברות). מי שחב חובת אמון לנהנה, נדרש גם למסור את כל המידע הרלבנטי שהגיע לידיו במסגרת תפקידו כנאמן (ראו והשוו סעיף 8(1) לחוק השליחות, התשכ"ה - 1965, וסעיף 254(א)(4) לחוק החברות). גם חובת ההגינות המוטלת על נושא המשרה מחייבות אותו להעמיד לעיון בעלי המניות את כל המידע הרלבנטי לגבי רכושו של בעל המניות. בספרו "הזכות למידע אודות החברה (2000)" מבהיר המחבר י' דנציגר כי "זכותם של בעלי מניות בחברה למידע הנה עיקרון יסוד בדיני חברות. שורשיו של עיקרון זה נעוצים בתפיסה הדמוקרטית העומדת ביסוד השיתוף בהון החברה" (שם עמ' 6) (ראו גם צ' כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות, כרך ב' 45 (2008)).
- מתן זכות עיון לבעלי המניות נועד גם להרתיע את נושאי המשרה בחברה לבל יעשו שימוש פסול בכוחותיהם ובסמכויותיהם לפעול בנכסי ובזכויות החברה (ראו למשל ע"א 5320/90 א. צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מו(2) 818, עמ' 841 (1992); ע"א 39037-02-25 תעוזה - פיירצ'יילד טכנולוג'י וונטשר לטד. נ' מאן, פסקה 58 [נבו] (2/7/2025)).
- אף כי לבעל המניות עומדת זכות לקבלת מידע מהחברה, אין פירושו של דבר כי הוא זכאי לעיין בכל מסמכי החברה, שכן אל מול האינטרסים של בעלי המניות ניצבים גם אינטרסים אחרים. בין היתר עולה חשש שמא בעל המניות יעשה שימוש במידע שנמסר לו לתכליות המנוגדות לטובת החברה ויפעל בחוסר תום לב. כן קיים חשש שמא בעל מניות ינצל את זכות העיון כדי לקדם אינטרס אישי שלו, להעביר מידע למתחרה של החברה, להפעיל לחץ לא ראוי על נושאי המשרה לקבלת החלטות המיטיבות איתו על פני החברה או בעלי מניות אחרים ועוד (ראו צ' כהן לעיל בעמ' 47).
- בחוק החברות עוגנה זכותם של בעלי מניות לעיון במסמכי החברה בסעיפים 184 - 185, אם כי המחוקק בחר לצמצם את הזכות ולהגבילה, וכך נאמר בסעיפים אלו:
184.לבעלי מניות זכות עיון במסמכי החברה המפורטים להלן: