ב. הסכמי השכירות עם כל השוכרים בנכס המקרקעין של החברה (פסקה 39 לסיכומים).
ג. דפי חשבון הבנק שאליו הוזרמו דמי השכירות, שאינו חשבון הבנק של החברה (פסקה 40 לסיכומים).
ד. הסכמי הניהול בנכס המסחרי, שהופרדו מהסכמי השכירות (פסקה 41 לסיכומים).
ה. כרטסת הנהלת החשבונות בין החברה לכל אחד מגורמי הניהול (פסקה 41 להשלמת הטיעון).
ו. הדוחות הכספיים של החברה (פסקה 42 לסיכומים).
ז. התקשרויות והסכמים של החברה עם בעלי עניין (פסקה 43 לסיכומים).
ח. פרוטוקול של אסיפות בעלי המניות ושל ישיבות הדירקטוריון (פסקה 44 לסיכומים).
ט. "פוליסת הביטוח של החברה לרבות תוספת ואישורי תשלומי פרמיה לסוף כל שנה" (פסקה 45 לסיכומים).
י. פירוט העבודות שבוצעו במרכז המסחרי בשנת 2020, עלויות וחשבונות.
התובעת מבקשת לקבל את החשבונות גם אם אלו כבר הועברו אליה באופן חלקי בעבר. כן מבקשת היא לקבוע כי התקופה לקבלת החשבונות תהיה החל מ-7 שנים לפני הגשת התביעה.
- הנתבעים בתביעת גרינברג מתנגדים לבקשה. נטען כי המסמכים המבוקשים חורגים מרשימת המסמכים שפורטה בכתב התביעה המקורי, ועל כן מהווים הרחבת חזית אסורה. נטען כי אין בסיס לטענת הקיפוח שהעלתה התובעת, וכי בכל מקרה טענות הקיפוח לא הוכחו ועל כן אין לצאת מנקודת ההנחה של התובעת כי הקיפוח כבר הוכח.
- הנתבעים טוענים כי עד לפטירת המנוח התנהלו ענייני החברה על מי מנוחות ובהסכמה מלאה. כך גם היה לאחר פטירתו והעברת המניות לתובעת. "המשבר" הנטען אירע רק כאשר התובעת ובני משפחתה העלו, בשלהי שנת 2022, טענות לגבי פרויקט שהנתבע מנהל באמצעות חברה אחרת שאינה קשורה בשום צורה ואופן לחברה.
הנתבעים מדגישים כי בשנת 2022 חתמה התובעת על ההסכם להעברת 7% מהמניות משניאור לשמה. בהסכם אישרה התובעת כי "מצב החברה על כל היבטיה ידוע ומוכר להם וכי מבלי לגרוע מן האמור, כי בדקו ובחנו את החברה, זכויותיה וחובותיה, נכסיה וכל מידע רלוונטי להתקשרות בהסכם זה" (סעיף 4.2 להסכם). בשים לב לחתימתה של הנתבעת טוענים הנתבעים כי היא מנועה מלהעלות כיום טענות כלשהן לגבי היעדר מידע, לגבי התנהלות מקפחת ושאר הטענות שהועלו על ידה בכתבי הטענות.
- הנתבעים מפנים גם להחלטת בית המשפט בתיק 48159-07-23 שבגדרה דחה בית המשפט, כב' השופט א' באומגרט, תביעה שהגישה התובעת כנגד גרינברג בנוגע לעסקת השקעה במקרקעין. ערעור על פסק דין זה נדחה (ע"א 1402/24). הנתבעים טוענים כי מהדברים שנטענו שם, ומפרוטוקול הדיונים עולה, כי התובעת ובנותיה "יורות" לכל הכיוונים בניסיון למצוא עילה לסחוט את גרינברג.
- לגופם של דברים טוענים הנתבעים כי התובעת זכאית לעיין אך ורק במסמכים הכלולים בהוראת סעיפים 184 - 185 לחוק החברות. מסמכים אלו הועמדו לרשותה ואין מקום לצווים נוספים.
- בתביעה בעניין חברת קדם בארות חוזרת התובעת על טענותיה. עם זאת, בתביעת קדם בארות התובעת אינה טוענת כי הוכחה תשתית כלשהי לטענת הקיפוח. כל שנטען הוא כי אין לתובעת מידע מספיק לגבי פעילות החברה וכי לכאורה מומשו הזכויות במקרקעין מבלי ששולמה לתובעת התמורה המגיעה לה לפי חלקה.
- התובעת עותרת לאפשר לה לעיין במסמכים הבאים:
א. דפי החשבון הרציפים של חשבונות הבנק של החברה (פסקה 24 לסיכומים).