כמו כן מן העדויות עלה כי במהלך העבודות התבקשה הקבלנית לערוך שינויים בתוכניות הבנייה (ראו עדות מר דוד בעמוד 77 לתמליל הדיון מיום 10.9.25 שורה 33 עד עמוד 78 שורה 13, וכן עדות מר רחמין שם בעמוד 64 שורות 32-28 ובעמוד 60 שורות 35-34). עוד עלה כאמור כי בשלב כלשהו ניתן צו להפסקת עבודות מסוימות, שאילץ את הקבלנית להתקדם בעבודות אחרות (ראו פיסקאות 77-78 לעיל). קיים קושי לאמוד מה הן ההשלכות של עניינים אלה על לוח הזמנים להשלמת העבודות, וקושי זה עודנו רובץ לפתח הנתבעות, אך הדעת נותנת כי לכל הפחות לשינויי התוכניות היו השלכות כלשהן, והם יכולים להסביר עיכוב מסוים בהשלמה.
- מכל מקום, מן המועדים שצויינו לעיל עולה כי העיכוב העיקרי בהשלמת המיזם לא נבע מן העיכוב בהשלמת העבודות, אלא מן העיכוב בקבלת אישור האכלוס במשך קרוב לשנתיים. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי עיכוב זה נבע מדרישת העירייה לביצוע עבודות פיתוח סביבתי בשצ"פ המצוי בסמוך, על פי תוכנית המתאר שמכוחה הוקם המיזם (ראו עדות מר רחמין בעמוד 62 לתמליל הדיון מיום 10.9.25 שורה 20, ועדות מר דוד בעמודים 79-78 לתמליל זה). המחלוקת היא לפתחו של מי רובץ המחדל לבצע עבודות אלה מבעוד מועד.
- התובעים טוענים כי על פי ההסכם השלישי, האחריות לביצוע עבודות הפיתוח הסביבתי הייתה של הקבלנית, וכל שנותר היה הסדרת תמורתן. הנתבעות טוענות כי הקבלנית לא הייתה אחראית לביצוע העבודות על פי ההסכם, וכי מדובר היה ב"מצב תיאורטי והיפותטי שלא יתממש" (סיכומי הנתבעות בעמוד 16 לתמליל הדיון מיום 18.9.25).
- עיון בהוראות ההסכם השלישי מביא לטעמי למסקנה כי האחריות לכך שעבודות הפיתוח הסביבתי לא בוצעו מבעוד מועד מוטלת הן על הקבלנית והן על חברי הקבוצה.
במסגרת אותו הסכם התחייבה הקבלנית לבצע את "העבודות" (סעיף 3(א) להסכם השני). מונח זה הוגדר בסעיף 1 להסכם, ככולל שורה של עבודות שתבוצענה בהתאם לתוכניות שצורפו לחוזה, לרבות "הוצאת טופס 4 לפרויקט ותעודת גמר". עם זאת באותה הגדרה הובהר כי
העבודות לא כוללות את עבודות השצ"פ, עבודות אלה יבוצעו בעבור תשלום ערבות [הקבוצה] המופקדת בעיריית ירושלים, לקבל[נית]. ידוע ל[קבוצה] כי עלויות בניית השצ"פ עולות על גובה הערבות, וכי ה[קבוצה] [ת]חויב לשלם את ההפרש בגינו לקבל[נית]...
סעיף 3(כ) להסכם מבהיר אף הוא כי התמורה שעליה הוסכם היא עבור כלל העבודות,