בבואי ליישם את הקביעה הנ"ל על ענייננו, נמצא כי אין בידי מוניר הסכם בכתב כדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין, אשר יבסס את המסקנה כי בידי מוניר עסקה במקרקעין מול ג'רייס ויתר אחיו. בנוסף הטענה לקיום התחשבנות כזו או אחרת בין מוניר לג'רייס, כלל לא באה לידי ביטוי במרשם כגון על ידי רישום הערת אזהרה. לא הוכח עוד כי חאג' ידע שישנה התחשבנות בין מוניר לג'רייס ומה היקפה בכל שלב ושלב. לכן אין לפנינו מצב של עסקאות נוגדות, וזכותו של חאג' עדיפה על זכותו הנטענת של מוניר. להזכיר בהליך הקודם נקבע כי חאג' ידע שהחלוקה היא בהתאם למש/8 ולא מש/10. לא הייתה קביעה באשר לידיעתו אודות התחשבנות בין מוניר לג'רייס ומה היקפה.
- לא ניתן לכנות התחשבנות זו עסקה מאחר מדובר בהתחשבנות ארוכת טווח, שדומה יותר להסכם יחס מאשר להסכם עסקה בדידה (אנלוגיה השאובה מדיני העבודה במסגרתם רואים בהסכמי עבודה כהסכמי יחס ארוכי טווח להבדיל מעסקה בודדת. לעניין זה ראו: בג"ץ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ (02.06.2004); ע"ע (ארצי ) 68281-02-19 יוסף בוסאני נ' הכוכב חברה לתעשיות מגופים מתכת (1987) בע"מ (23.02.2020) ; סע"ש (אזורי ת"א) 25902-11-16 תהילה פלג נ' עיריית תל אביב-יפו (01.09.2020); להתייחסות להסכמי יחס בהקשרים אחרים כגון חוזה דיירות בבית אבות ראו לדוגמא: רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען (נבו, 9.6.1998). תחולת סעיף 9 לחוק המקרקעין מחייבת לדעתי קיומה של עסקה בודדת, והסכמים מסוג הסכמי יחס-שמשקפים התקשרות ארוכת טווח דינמית ומשתנה- אינה יאה להחלת המסגרת של עסקאות הנוגדות. לעומת זאת, הסכם עסקה בדידה קובע עסקה מוגדרת המתוחמת בזמן ובמקום, להבדיל מהתחשבנות ארוכת טווח שתחילתה וסופה מי ישורנו.
להמחשת הטיעון הבעייתי של מוניר, בעזרתו הוא מבקש לגבור על העסקה בין חאג' לג'רייס, ניתן למצוא את העסקה שנעשתה בשנת 2018, לאחר הגשת התביעה בהליך הקודם (שהוגשה בשנת 2014), במסגרתה נמכרו למר מאהר נסר 500 מ"ר מתוך זכויותיו של מוניר. מוניר טען בסעיף 14.3 לתצהירו כי למעשה מדובר בעסקה שבה המוכרים האמיתיים הם ג'רייס ז"ל והאח עפיף בחלקים שווים, למרות שבאותו שלב מוניר כבר ידע כי ג'רייס מכר לחאג' זכויות מבלי לידע אותו, ואף הגיש תביעה לביטול העסקה. הדבר לא מנע בעדו, בעיצומה של בירור התביעה הקודמת, להמשיך לשתף פעולה עם ג'רייס ולבצע עסקה נוספת בה מוניר נותן מזכויותיו בעבור ג'רייס. לכן התנהלות זו היא חסרת תום לב ומן הצדק להטיל את האחריות בגינה על מוניר וג'רייס כאחד.