פסקי דין

תא (חי') 27064-10-22 מחמוד חאג' נ' יורשת המנוח ג'יריס נג'יב ח'ורי - חלק 3

30 נובמבר 2025
הדפסה

עוד נקבע כי זכויותיו של ג'רייס, שהועברו לו מרחאב, הועברו ברישום רק ביום 19.8.2014, בעוד שעסקת המכר נערכה ביום 4.8.2014.  על פי פסק הדין, ג'רייס עצמו הודה כי מעולם לא היה בעל החזקה הייחודית במגרש 17/21 וכי הכין את הצעת החלוקה על דעת עצמו.  בית המשפט קבע עוד, כי הסעד שהתבקש הוא סעד של חלוקה בדרך של פירוק שיתוף במקרקעין, ולא הוכחה הסכמה לתוכנית החלוקה מש/8 של כל בעלי הזכויות בחלקה.

  1. על קביעות אלו הגיש חאג' ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 1338/19), בטענה כי יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן, ולקבוע כי העסקה בינו לבין ג'רייס תקפה.  בהליך שהתנהל בבית המשפט העליון חידד חאג' את טענתו, וטען כי ככל שלא ניתן לקיים את העסקה על ידי העברת מגרש 17/21 על שמו, יש לקיימה בחלקים בלתי מסוימים בחלקה.

בית משפט העליון קבע, כי חאג' לא חלק על כך שכל עוד לא נעשתה חלוקה מוסכמת בחלקה, הוא לא יכול היה לרכוש שטח מסוים בחלקה.  כמו כן, חאג' הסתמך על תכנית החלוקה מש/8 בעת רכישת מגרש 13/21 ממוניר, ובקשת היתר הבנייה לביתו על מגרש זה.  נקבע עוד, כי יש קושי במתן סעד זה לחאג', לאור העובדה שזו לא העסקה שנעשתה.  ככל שג'רייס היה מסכים לשינוי עסקת המכר ייתכן שהיה מקום לקבלת ההסכמות של יתר הבעלים, אך ג'רייס ויורשתו שנכנסה בנעליו לא הגיבו לערעור.  הובהר כי בית המשפט המחוזי לא הכריע בשאלה האם נותרו לג'רייס זכויות במקרקעין וככל שנותרו לו, מה השטח שנותר לו.  נקבע כי עסקת המכר כפי שנעשתה אינה יכולה לעמוד, באשר היא נעשתה בעניין שטח מסוים, שלא בהסכמת יתר בעלי החלקה, בניגוד לתוכנית החלוקה מש/8, אליה היה מודע חאג', ואף פעל על פיה, וכן ללא צירוף כל הגורמים הרלוונטיים.  לבסוף, העיר בית המשפט העליון, כי אם היה נקבע בהליך משפטי כי חאג' זכאי לאכיפה בקירוב של עסקת המכר בחלקים בלתי מסוימים, ייתכן שהיה מקום להותיר את הערת האזהרה שנרשמה לטובתו על כנה.

טענות הצדדים:

טענות התובע:

  1. תביעה זו מתמקדת בבקשה לאכיפת עסקת המכר באמצעות תורת הביצוע בקירוב. התביעה מפרטת את התנאים לקיום הביצוע בקירוב, ומדוע הם מתקיימים בענייננו.  לטענת חאג', בית המשפט העליון לא פסק בעצמו על פי תורת הביצוע בקירוב לאור העובדה שג'רייס ויורשתו לא נתנו את הסכמתם לכך.  משכך ולאור קביעתו הנוספת של בית המשפט העליון, כי אין בפסק הדין כדי לגרוע מכל הליך עתידי בין חאג' לבין עזבונו של ג'רייס, הגיש חאג' את התביעה הזו.  בנוסף, בעת ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, ג'רייס לא הביע התנגדות לקיום הסכם המכר.
  2. לטענת חאג', לג'רייס רשומים זכויות בהיקף של 19175/786048 חלקים ועוד 5/128 חלקים מתוך כלל הזכויות בחלקה, המהווים שטח של 780 מ"ר.  לטענתו אין מניעה לבצע את עסקת המכר בקירוב.  עוד נטען כי הנתבעים לא הרימו את נטל ההוכחה, בדבר עסקאות נוגדות אשר מונעות את ביצוע העסקה בקירוב, וכך נקבע בהליך הקודם בבית המשפט המחוזי.  נטען כי בית המשפט העליון קבע, שעל מנת לבצע את עסקת המכר בקירוב, ראשית יש להסדיר את מערך הזכויות בחלקה, לאור הטענות לעסקאות נוגדות.  משכך, צירף התובע לתביעה את אחיו ואחיותיו של ג'רייס, הרשומים כבעלי הזכויות בחלקה, ואת המועצה המקומית כפר יאסיף (להלן: "המועצה"), שנטען לגביה כי רכשה זכויות בחלקה שטרם נרשמו.  זכויותיהם של צדדי ג' שרכשו זכויות כבר נרשמו, ולכן הם לא צדדים דרושים להליך.  עוד טוען התובע, כי לא ידוע לו על עסקאות אחרות נטענות בחלקה שאין לגביהם רישום.  ככל שתוצג עסקה סותרת כלשהי, התובע יטען כי עסקת המכר עדיפה עליה.  לטענת התובע, הוא זכאי לקבל לבעלותו שטח של 609 מ"ר מתוך זכויותיו הרשומות של ג'רייס, זאת בהתאם לעסקת המכר ותורת הביצוע בקירוב, לשם עשיית צדק וכן מכוח כל דין.

טענות נתבעת 1:

  1. לטענת נתבעת 1, ההליכים הקודמים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי והעליון לא הובאו לידיעתה.  עם זאת, הוסבר לה כי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתנה לה הוראה להשיב את הכספים ששילם חאג' בתמורה לרכישת מגרש 17/21, והדבר אושר בבית המשפט העליון.  נתבעת 1 טוענת כי מעיון בנסח הרישום של המקרקעין אכן עולה כי ג'רייס רשום כבעלים של הזכויות הנטענות במקרקעין, אך לאור העובדה שהוא לא שיתף אותה בכל הקשור למקרקעין, אינה יודעת מה "פשר ומהות" הזכויות הרשומות.  בסיכומיה הוסיפה נתבעת 1 כי בית המשפט המחוזי קבע שיש להוסיף ריבית והצמדה לסכום ההשבה, ממועד התשלום ועד למועד ההשבה בפועל.

בכתב ההגנה שהגישה, טענה נתבעת 1 כי הקביעות בפסקי הדין בהליך הקודם מהוות מעשה בית דין ויוצרות השתק עליה.  לטענת נתבעת 1, ג'רייס לא יידע אותה על קיום העסקה.  ג'רייס נחקר בהליך שהתקיים בהליך הקודם, והדלת הייתה פתוחה בפני הצדדים לחקור אותו אודות הכל, כולל ביצוע בקירוב של עסקת המכר.  עוד הוסיפה בסיכומיה את הטענה, כי ביטול עסקת המכר ואיתו החיוב להשבת הכספים שקיבלו מהעסקה, סותרים מתן סעד של ביצוע בקירוב.  ככל שבית המשפט יורה על ביצוע בקירוב היא תהיה מחויבת גם בביצוע בקירוב וגם בהשבת הכספים אשר יחד פוגעים בזכויותיה.

עמוד הקודם123
4...17עמוד הבא