טענות נתבעים 2-5 ו-11:
- בפתח כתב ההגנה מטעם הנתבעים הנ"ל נטען כי כתב התביעה על פניו לא מגלה עילה כלפיהם. עוד טענו הנתבעים, כי לא קיים הסכם בכתב המוכיח את קיומה של עסקת המכר בהתאם להוראות חוק המקרקעין. בנוסף טענו למעשה בית דין הכולל השתק עילה והשתק פלוגתא.
עוד טענו הנתבעים, כי עסקת המכר אינה עונה על דרישות חוק החוזים לרבות הדרישות לגמירות דעת ומסוימות. העסקה אותה מבוקש לאכוף בתביעה זו אינה תואמת את ההצעה והקיבול שהיו בעסקת המכר. התובע קנה בעסקת המכר קרקעות בייעוד חקלאות, בעוד שבתביעה זו מבקש לקבל זכויות במושע במקרקעין המורכבים מחלקות בייעוד חקלאות וחלקות בייעוד מגורים. לא ניתן לאכוף את עסקת המכר באופן שלא תואם את רצון הצדדים. לשיטת הנתבעים, היה על חאג' לפנות לבית המשפט בתביעה כספית נגד ג'רייס, שם יתבע את נזקיו הישירים והעקיפים מביטול עסקת המכר בהליך הקודם בבית המשפט המחוזי.
לטענת הנתבעים, פסקי הדין בערכאות הקודמות קבעו כי עסקת המכר מבוטלת, שכן לא הוכח כי לג'רייס היו זכויות במקרקעין וכן כי עסקת המכר לא יכולה לעמוד בצורה שנעשתה. לטענתם נעשו עסקאות קודמות במקרקעין אשר גוברות על עסקת המכר (המבוטלת כנטען), ושומה על חאג' שידע או היה צריך לדעת כי לא ניתן לבצע את העסקה עם ג'רייס.
עוד טוענים הנתבעים כי חאג' לא צירף את כל הבעלים הרשומים במקרקעין שעלולים להיות ניזוקים כתוצאה מתביעה זו.
- לטענת הנתבעים במישור הזכויות בחלקה, הוסכם בין יורשי נג'יב כי כל האחיות יוותרו על חלקיהן לטובת אחיהן הזכרים בחלקים שווים. עוד טוענים הנתבעים כי לאור העסקאות הנטענות בוצעה חלוקה של המקרקעין ל-22 מגרשים, כאשר הופרשו 1778 מ"ר לצורך שתי דרכים: אחת מאושרת על פי התב"ע של כפר יאסיף (להלן: "הדרך הסטטוטורית") והשנייה דרך "פנימית" בין המגרשים (להלן: "הדרך הפרטית"). שטח הדרך הסטטוטורית נלקח מכל בעלי המקרקעין על פי חלקו היחסי. שטח הדרך הפרטית נלקח מחלקיהם של ג'רייס ושל האני. תכנית החלוקה מש/8, נחתמה על ידי כל הבעלים, לרבות ג'רייס. לצורך קיום התוכנית כאמור, חתמו, בשנת 2008, כל בעלי המקרקעין על הסכם מול המועצה להעביר לידיה את שטח הדרך הפרטית.
הכרעה ודיון
- לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. המחלוקת העיקרית שיש להכריע בה היא האם נותרו בידי ג'רייס מספיק זכויות על מנת לקיים את העסקה עם חאג' ולו בקירוב.